תושבי עמונה דחו בשבוע שעבר את מתווה נכסי נפקדים שהציעה הממשלה על מנת מצוא פיתרון לפינוי עמונה. ביום ראשון השבוע אישרו את המתווה החדש והמשופר שהוצע להם.

בהודעה שפרסמו התושבים נכתב:

אנחנו תושבי עמונה, הגענו לכאן כזוגות צעירים לפני שנים רבות. כאן ילדנו את ילדינו, כאן בנינו את ביתינו, כאן ברגבי מולדת נטועים כל זכרונותינו המשפחתיים, כאן צמחו זכרונות ילדינו, כאן נולדו רגעי האושר שלנו, כאן, בביתינו, צייננו את ימי ההולדת וימי הנישואין, את חגי ישראל ואת מועדיה. 
בשנה האחרונה ניהלנו את מערכת חיינו במטרה אחת ויחידה - רצון להישאר בבית. רצון להישאר בהר עמונה.

 

המאבק שהובלנו הביא להישגים רבים להתישבות ביהודה ושומרון ולהתבססות עם ישראל בערש הולדתו - בין היתר הבאנו לקידום חוק ההסדרה ולהצגת עמדת המתישבים בציבור הרחב באופן בהיר ומכובד.
לצערנו, בישורת האחרונה של המערכה על ביתינו - נותרנו מחוץ לחוק ההסדרה. נותרנו מול אמת מרה של גרוש צפוי: הרס הבית והישוב וטראומה לילדינו ולנו.

היום הזה לאחר מערכה סיזיפית בת שנה ארוכה וקשה, הוצע לנו מתווה לפיו יוכשר שטח מצומצם בעמונה לבתים זמניים חלופיים, עבור רבע ממשפחות הישוב, ואילו בנוגע לשאר המשפחות – קיבלנו הצהרות מעורפלות ומתווה בעייתי ביותר. למרות השמחה הראשונית, מעיון בפרטי ההצעה התברר לנו כי מדובר ב'גבינה שוויצרית' - המדינה איננה מתחייבת לכלום, והכל תלוי ומותנה בפרוצדרות משפטיות רבות כאשר לא ניתנה שום ערובה להצלחתן ולעמידת המדינה מאחריהן.

 

אנחנו למודי ניסיון העבר מגירושים קודמים, ואיננו סומכים על אמירות שאין מגובות בהתחיבות, בייחוד לאור העובדה שגם המתווה הנוכחי הוצג לנו בתחילה באופן אחד, אך בפועל המסמך עליו התבקשנו לחתום היה רחוק מכך מאוד.

 

במצב דברים זה אנחנו בוחרים להיות נאמנים למטרה שבשמה יצאנו לדרך. היינו מוכנים לספוג את הרס ביתינו הפרטי, ואת המעבר ממקום למקום, ובלבד שיישאר ישוב יהודי על ההר. אך המתווה שהוצע לנו אינו מספק כל ודאות או התחייבות כי אכן נצא מביתנו לבית חלופי. לאחר משא ומתן נוסף נודע לנו כי המדינה אף איננה מתכוונת לכרוך בין עזיבתנו את ביתנו ובין מימוש המתווה: היועמ"ש לא יבקש התליית פסק הדין לפינוי במקרה שמנגנון נכסי נפקדים ייתקף בבג"ץ ויעצר בצו ביניים.

 

לאור זאת ולאור אי הודאות המובנה במתווה, החליטו הערב תושבי עמונה ברוב מוחלט לאחר עשר שעות דיון, לדחות את המתווה המוצע.

*נדגיש:* אם תהיה התחייבות מפורשת של המדינה לבניית הבתים החלופיים כאן בעמונה ולדחיית הפינוי עד לאחר הבניה - נוכל לקבל זאת. אם לעומת זאת, המדינה לא תוכל להתחייב לבניית הבתים החלופיים ולמעבר מדלת ביתינו לדלת הבתים החלופיים מבלי לרדת מההר, כי אז לא נוכל לקבל את הצעת המדינה.

 

היום הזה יוודע בישראל ובעולם כולו: חזרנו לארץ מולדתינו לאחר שנים רבות בגולה, בנינו בתים, ילדנו ילדים, נטענו גינות וכרמים. המאבק שנכפה עלינו בניגוד לרצוננו מוציא מאיתנו אמירה אחת ברורה ונחרצת: אנחנו אוהבים את ארץ מולדתינו ומחוייבים אליה אהבה שאינה תלויה בדבר. עלה נעלה.

 

ראש המועצה, אבי רואה, אמר, "למרות שסברתי שעדיף היה לקבל את המתווה שהוצע לתושבי עמונה, שכן הוא מאפשר הישארות על ההר, אני מבין את החלטתם. אין ספק שההסכם המוצע מעלה סימני שאלה ותלוי בהליכים משפטיים מורכבים ולכן רבים החששות לגביו.
נמשיך לתמוך וללוות את תושבי עמונה בכל צעד ובכל שלב".

 

להלן המתווה המלא עליו נתבקשו התושבים לחתום:

פסה"ד של ביהמ"ש העליון בבג"צ 9949/08 יבוצע במלואו, ובמסגרתו יפונו כלל המבנים המצויים במתחם הקיים היום של היישוב עמונה, עד למועד שנקבע בפסה"ד, או עד למועד מאוחר יותר שייקבע ע"י ביהמ"ש העליון, באם תתקבל בבקשת הדחייה שתוגש ע"י המדינה, כאמור להלן. המדינה תפעל באופן מיידי להקמת 11 מבנים יבילים בחלקה 38, ששטחה כ-6 דונם.

 

לצורך כך, חלקה זו תוקצה באופן מיידי למועצה האזורית מטה בנימין לתקופה של שנתיים, ויינתן בה היתר בנייה שתוקפו לשנתיים (במקום ההיתר הקיים שתוקפו ל 8 חודשים) מכוח צו בדבר אישור הקמה ופטור רישיון לאתרי מגורים ארעיים בעלי חשיבות אזורית (הוראת שעה) (יהודה ושומרון) (מס' 1777), התשע"ז-2016 (להלן: "צו 1777").

 

לשם הכשרת השטח והצבת המבנים נדרשים כ-5 שבועות. במקביל לכך, המדינה תפעל להציב כארבעים מבנים יבילים נוספים בחלקות הסמוכות ליישוב עמונה, לתקופה של שנתיים, באותו אופן כאמור לעיל ביחס לחלקה 38. זאת, באמצעות תיקון צו 1777, כך שיתאפשר במסגרתו לממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש באיו"ש (להלן: "הממונה"), ביחס לחלקה אשר מבקשים לתת בה היתר בניה מכוח הצו, ושעיקר הבעלות בה הינו בגדר נכס נטוש, לפי הצו בדבר נכסים נטושים (רכוש הפרט) (יהודה ושומרון) (מס' 58), התשכ"ז-1967, ליטול חזקה בחלק מסוים מהשטח, ששוויו ביחס לכל שטח המקרקעין, הוא כיחס בין הזכות הבלתי מסוימת המהווה נכס נטוש לבין כלל הזכויות הבלתי מסוימות מאותו סוג באותה חלקה.

 

יישום הסמכות האמורה יקודם לגבי חלקות שונות, לרבות ביחס לחלקות 28, 29, 30 ו-54. במהלך תקופת השנתיים האמורה בסעיפים (2) ו-(3), תיבחן האפשרות לאשר התיישבות ארוכת טווח בחלקות הסמוכות לעמונה. לשם כך, יושלם הליך בירור ההשגות שהוגשו. כמו כן, המדינה תפנה לבית המשפט השלום בירושלים בבקשה לפירוק שיתוף בחלקות שיימצא כי עיקר הבעלות בהן הינו בגדר נכס נטוש. לאחר שיובהר – בסיומם של תהליכים אלו – היקף השטח הנמצא בחזקת הממונה, יבחנו הגורמים המקצועיים אם ניתן מבחינה תכנונית להקים התיישבות ארוכת טווח במקום, ובהמשך לכך יבחן היועץ המשפטי לממשלה אם ניתן לאשר זאת מבחינה משפטית.

 

ככל שהתהליך המפורט בסעיף זה לא יסתיים, בהכרעה כזו או אחרת, בתום תקופת השנתיים האמורה לעיל, יוארכו היתרי הבנייה וההקצאות ביחס לחלקות האמורות בסעיפים (2) ו-(3) לפרק זמן קצר נוסף, כפי שיידרש עד להשלמת התהליך.

 

המדינה תבקש מבית המשפט דחייה בת 30 ימים במועד ביצוע פסק הדין. המדינה תכין פתרונות דיור זמניים לתושבי עמונה ביישוב עופרה, למקרה בו ייווצר פער בלוחות הזמנים בין יום הפינוי של היישוב עמונה לבין הצבת המבנים בחלקות האמורות בסעיפים (2) ו-(3). המדינה תפעל לכך שפער הזמנים יהיה קצר ככל הניתן.

 

אנו תושבי עמונה מודיעים בזאת, וכך אף נודיע לבית המשפט, כי המתווה המתואר לעיל מקובל עלינו, וכי אנו נפנה את מתחם היישוב בדרכי שלום וללא כל עימות, ונימנע מהתנגדות לביצועו של פסק הדין, במועד שייקבע ע"י הדרג המדיני, בהתאם לפסק הדין של בית המשפט העליון בבג"ץ 9949/08; ואף אם לא ניתן יהיה לבצע את עמדת הדרג המדיני המתוארת לעיל, בחלקה או במלואה, בשל צווים שיפוטיים.