לפני כשנתיים עתר ארגון השמאל שלום עכשיו נגד ראשי המועצות ביהודה ושומרון בדרישה לפתוח נגדם בחקירה פלילית משום שאלו חשודים לדברי שלום עכשיו בבנייה בלתי חוקית בהתיישבות.

ראשי המועצות טענו בפני השופטים כי שלום עכשיו פועל בכל האמצעים, כולל הכפשות ושקרים במטרה לתקוף את ראשי המועצות האחראים על מתן שירות למאות אלפי מתיישבים שבנו את בתיהם ונטעו את חייהם ביוזמה, בעידוד, ובהסכמתן של ממשלות ישראל לדורותיהן.

עוד הסבירו באי כוחם של ראשי הרשויות כי רבים מהפערים נוצרו כתוצאה מהמצב המשפטי המורכב שבגללו לא הושלמו ההליכים הנדרשים במישור המדיני והמוניציפאלי, אך בשום פנים לא מדובר בפעולות עברייניות כפי שטוענים העותרים.

"מי שמשלמים את המחיר על המצב המשפטי הסבוך הם אותם אזרחים ישראלים שביקשו לממש את זכותם הטבעית להתיישב באזור ולהקים בו את בתיהם. חלקם הגדול רכשו את בתיהם ישירות מהמדינה או שהמדינה הכשירה את המגרשים עליהם הוקמו בתיהם" נכתב בתגובה. בנוסף נאמר כי "אותם מתיישבים חיים תחת מציאות אבסורדית וקשה בה ישובים ושכונות מצויים בקיפאון מוחלט".

עוד טענו ראשי הרשויות כי שלום עכשיו מנסה להשתמש בדין הפלילי בצורה שקרית ועקומה כדי לקדם את האג'נדה הפוליטית של הארגון.

הרכב השופטים בו ישבה נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות יחד עם השופטים עוזי פוגלמן ודפנה ברק ארז דחו בצהרים את העתירה. השופטים קיבלו את עמדת המדינה לפיה תיבחן הקמת יחידה שתעסוק באכיפת הוראות הבנייה בהתיישבות. 

ראש המועצה האזורית בנימין ישראל גנץ הגיב לפסק הדין ואמר כי "בשלום עכשיו פועלים בדרכים שקריות וטוב שבג"ץ הפעם לא שיתף איתם פעולה. זהו ארגון שמתיימר לדאוג לזכויות אדם אך בעתירה ביקש לרמוס זכויות אדם ואזרח של מאות אלפי אזרחים רק בגלל שהם יהודים. קוראים לזה גזענות. הפעילות שלהם מועדדת אותנו להתרחב ולצמוח כפי שאנחנו עושים יום יום הלכה ולמעשה."

צילום: ליאת מנדל