בימים אלה לפני שנה רעדה האדמה במטה בנימין, כשקרסו בתי עמונה, ומאות מן הבאים למחות נגד הריסתה חסרת הטעם וחסרת הצדק הוכו באכזריות וללא שום סיבה בידי כוחות הביטחון של מדינת ישראל. והנה שנה אחרי, ובתקשורת מדברים על רעידת אדמה אחרת לגמרי, כשרמטכ"ל "הרגישות והנחישות" מתפטר; וסיסמת שתי המילים הזו שבדה, שנראתה כה מגוחכת מול מראות עמונה, הפכה מאז עם כל יום שעבר נבובה יותר ויותר. היה זה רמטכ"ל שנשלף למען מטרה אחת: לעקור יישובים. בוגי הוזז הצדה, ואותו אחד שהתאים לגרש יהודים מביתם בגוש קטיף וצפון השומרון, בציניות ובאטימות לב אך בסיסמאות צחות לשון המשכנעות בהיפך, הוצב במקומו.
"אני משוכנע שהוא לא עף בגלל המלחמה, אלא בגלל ההתנתקות", אומר פנחס ולרשטיין, ראש המועצה. "לפחות על שניים מחטאיו אי אפשר לסלוח לו. על שרחץ בניקיון כפיו, ולאחר שסיים את הגירוש לא נקף אצבע למענם של אלה שגירש ועדיין אין להם לא בית ולא פרנסה ולא מנוח; ועל זה שידע היטב, כמי שעומד בראש המערכת הבטחונית, שההתנתקות תעודד את הטרור והתוצאה תהיה קסאמים על כל הנגב, ולא התריע, ובכך הוא נושא באחריות ישירה למחדל ההידרדרות הבטחונית".
מעמונה, למרות תוצאות המאבק הקשות, לא פונתה אף משפחה, ומאז הרס הבתים אף הובלו אליה (בסתר) תשעה מבנים להרחבת הקרוואנים של המשפחות שביתן נהרס, שלפחות לא ייענשו פעמיים וייאלצו גם לחיות בצפיפות בלתי נסבלת; אבל האמברגו של הממשלה על ההתיישבות מאז רק הולך ומחריף. התפטרותו של חלוץ אולי תהווה תחילתה של מפולת, אבל כל עוד הדרג המדיני לא מסיק מסקנות דומות, בהתפטרותו אין די מבחינה לאומית.
"קשה להבין עד כמה האמברגו עלינו חונק וכמה עוצמתו אדירה", אומר ולרשטיין. "עצוב שבשביל לאפשר למשפחה שחיה בצפיפות איומה לחיות בכבוד אנחנו צריכים לפעול במסתור ובהיחבא. נכון להיום, כמעט כל משרדי הממשלה פשוט נטשו אותנו. אנחנו לא אזרחים שזכאים לשירות הכי בסיסי והכי לגיטימי.
"ישנם אינספור מצבים אבסורדיים של אי מתן אישורים במקרים של צורך בטחוני או אנושי מובהק, אבל מה שחמור עוד יותר מכל אלה, זו הקלות שבה אפשר לשכוח מעקרונות הדמוקרטיה כשמדובר בתושבי יו"ש. אנחנו לא ממש אזרחים שווי זכויות, ולכן ניתן להפעיל נגדנו צווי הרחקה ומעצרים מינהליים ללא שום משפט, כשאיש לא יעז לעשות זאת נגד עברייני סמים ומועדים לאונס, כי זה לא דמוקרטי. לגבינו, מספיק שיחשדו במישהו שאולי יעקור עץ זית, ומיד תורה משטרת המחשבות לעצור אותו.
"אסור לנו לשתוק נגד המעצרים האלה", ממשיך ולרשטיין, "ומועצת יש"ע אכן החליטה לצאת נגדם בקול ברור, ולא לתת להם לעשות הפרד ומשול במחננו. זה נושא שהוחלט להעלותו בראש כל דיון שמתקיים עם מישהו בדרג המדיני, ולתבוע פגישות עם בכירים בדרג הצבאי. אם יש להם טענות כנגד עבריין מסוים, שיתכבדו ויגישו תביעה כדת וכדין, כמו שנהוג בחברה דמוקרטית. ומנגד, אני לא יכול שלא לומר, שלהוציא 'דין רודף' על חיילי צה"ל שקשורים מעצרים המינהליים, כמו ששמעתי בימים האחרונים שנעשה – זה מעשה בלתי ראוי לחלוטין, שמעיד על חוסר הבנה לגבי מה הם כללי המאבק בחברה".
פגישה שנקבעה לראשי יש"ע עם שר הביטחון בשבוע שעבר נדחתה בשל פטירתו של חבר הכנסת יורי שטרן ז"ל. את הפגישה ביקשו ראשי יש"ע מזמן, כדי להעלות לדיון את היחס הבלתי סביר הזה, אבל קביעתה על ידי השר דווקא כעת אותתה שמטרתה בעצם להשתלח בהתיישבות מול התקשורת, כדי לשפר את מעמדו הפנים מפלגתי. "יורי שטרן הציל אותנו אפילו במותו", אמרו במועצת יש"ע.