לאחרונה נכנס לתוקף תיקון לצו אלוף בנושא המועצות האזוריות ביו"ש. "מה זה אכפת לי", תפטירו בודאי, כל מיני סעיפי חוקים משתנים כל הזמן, ולמי זה בכלל נוגע.
אלא שדווקא לשינוי הזה יש השלכות משמעותיות על ניהול כל יישובי המועצה, שעליהן אנסה לעמוד.
ואם תשאלו עוד קודם לכן, מה הקשר בין ניהול היישובים לצו אלוף? פשוט, כך זה עובד. המדינה עדיין מחילה את חקיקת הכנסת והצווים של שרי הממשלה על ההתיישבות היהודית ביו"ש באמצעות צווים של אלוף הפיקוד. נוסח הצווים מבוסס ברובו הגדול על נוסח החוק המקורי, אך אין זהות מלאה בין החוק הישראלי לבין החוק החל ביישובי יש"ע.
צו המועצות האזורית מסדיר את נושאי המינהל והשלטון של המועצה האזורית. הצו מקיף נושאים רבים, כמו הליך הבחירות למועצה ולראש המועצה, מבנה המועצה ודרכי ניהולה, ומסדיר את יחסי הגומלין בין המועצה האזורית לבין היישובים שבתחומה. התיקון שנכנס לתוקפו לאחרונה אצלנו, בא בעקבות תיקון שבוצע על ידי שר הפנים לפני כשנתיים בחוק החל בתחומי הקו הירוק. לו היה מתקבל נוסחו המקורי של התיקון גם אצלנו, הרי שרוב רובם של ישובי בנימין היו מחויבים לעבור לניהול באמצעות וועדים מקומיים, והאגודות השיתופיות שבאמצעותן מנוהלים רוב הישובים כיום, היו למעשה הופכות לגורם משני בניהול חיי הישוב. בכל רחבי הארץ, מושבים וקיבוצים רבים שפתחו את שעריהן לתושבי חוץ באמצעות "הרחבות", מנוהלים כיום על ידי ועד מקומי שנבחר על ידי כלל תושבי המקום, כלומר חברי הקיבוץ או המושב הוותיקים ותושבי ההרחבה שזה מקרוב באו.
אלא שבשונה משאר רחבי הארץ, הצו כפי שהוחל ביו"ש משאיר פתח להשארת המצב הקיים ברוב יישובי מטה בנימין, אבל גם זה לא לאורך זמן. בחודשים הקרובים עדיין ישוב שבו האגודה נרשמה אצל רשם האגודות כ"כפר קהילתי" ולפחות 50% מתושבי הישוב הם חברים באגודה, ימשיך להתנהל במתכונת הנוכחית. כנראה עד לבחירות הבאות למועצה, בסוף השנה.
כיום, במטה בנימין יש ששה ישובים המנוהלים באמצעות וועד מקומי: אדם, חשמונאים, כפר האורנים, מצפה יריחו, נעלה ועלי. הוועד המקומי הוא הגוף הנבחר לניהול הישוב, והוא נבחר אחת לחמש שנים במקביל לבחירות למועצה האזורית. למרות התקופה הארוכה, חברי הוועד הם מתנדבים ואסור להם לקבל שכר כלשהו מהישוב.
איך מתחלקות הסמכויות
ומה בעצם יש בתיקון החדש לצו? התיקון שנכנס לאחרונה לתוקפו גם אצלנו, קובע שלוועד ישנן רק סמכויות שמוקנות לו במפורש על ידי מליאת המועצה האזורית. לפני התיקון, הוועד היה מקבל אוטומטית כל סמכות שהמועצה האזורית לא לקחה על עצמה. אין מדובר בסמנטיקה או בפלפול משפטי. השינוי הוא מהותי ביותר, ומעביר למועצה האזורית את האחריות הכוללת על מתן השירותים לתושב ועל ניהול תקין של ענייני הישוב.
המועצה יכולה לשמר את המצב הקיים באמצעות הקניית אותן סמכויות שהיו לישובים עד התיקון, אך מתפקידה לוודא שכל סמכות שהואצלה לישוב, אכן מיושמת כראוי ובאמצעות כלים מנהליים תקינים.
ישובים המנוהלים על ידי אגודה שיתופית נהנים אמנם מיותר חופש פעולה באופן מתן השירותים לתושב, אך האחריות הנופלת על המועצה היא דומה, בין אם הישוב מנוהל על ידי וועד מקומי ובין אם הוא מנוהל על ידי אגודה שיתופית.
ניתן להמחיש את הדבר בדוגמא הקרובה לכולנו – מיסים. אגודה שיתופית חופשית לקבוע את גובה מיסי הישוב, ובדרך כלל המיסים מוטלים לפי יחידה משפחתית. לעומת זאת, וועד מקומי מטיל מיסים על פי צו ארנונה יישובית. צו זה, בדומה לארנונת המועצה, מבוסס על שטח הנכס (בית פרטי או עסק). אישור הצו כרוך בתהליך מנהלי, ומחייב את אישור ראש המועצה ומשרד הפנים.
ומה עושים כאשר יש סרבני מיסים? אמצעי האכיפה של האגודה השיתופית כלפי משתמט מיסים דומים לכל חוב מסחרי אחר, פרט למחויבות לביצוע בוררות אצל רשם האגודות לפני פתיחת הליך משפטי. בניגוד לכך, לוועד מקומי מוקנות בחוק סמכויות לגביית הארנונה שהטיל. סמכויות אלו דומות לסמכויות כל רשות מקומית, והן סמכויות רחבות ביותר.
בשני המקרים, אגודה שיתופית או וועד מקומי, האחריות לוודא שמיסי הישוב מנוצלים באופן תקין למתן אותם סמכויות שהואצלו לישוב, היא על המועצה האזורית.
פיקוח ובקרה
לצורך פיקוח יעיל על תקינות פעילותו של הוועד המקומי, הצו המתוקן מקנה סמכויות פיקוח ובקרה לשלושה גורמים. הגורם הראשון הוא המועצה עצמה. המועצה אחראית על קבלת תקציב מהישובים, פיקוח על הניהול הכספי השוטף, ופיקוח על התאמת החלטות הועד לחוק ולסמכויות שהוקנו לו על ידי המועצה.
הגורם השני הוא רואה החשבון של הישוב. רואה החשבון עורך את הדו"חות השנתיים של הישוב, ועליו להתריע על ממצאים חריגים שהתגלו במהלך הביקורת שלו. עקב חשיבות תפקידו, קובע הצו שרואה החשבון של הישוב ימונה על ידי המועצה. בפועל, המועצה מבקשת מהישוב שימליץ בפניה על רואה החשבון שהוא מעוניין לעבוד עימו, ולאחר בדיקה, מאשרים בדרך כלל את בקשת הישוב.
הגורם השלישי בפיקוח על פעילות הוועד, היא ועדת הביקורת. תפקידה של וועדת הביקורת הוא לוודא שהוועד ביצע את החלטותיו, עמד במסגרת התקציב שלו ותיקן ליקויים שהתגלו בעבר בפעולותיו. על חברי הועד מוטלת חובה לשתף פעולה עם ועדת הביקורת ולספק לה לפי דרישה "ידיעות, מסמכים והסברים הדרושים לה".
אחד הדברים המפתיעים בתיקון הצו החדש הוא, שועדת הביקורת מתמנה על ידי המועצה האזורית. על המועצה למנות את חבריה מבין תושבי הישוב אשר הגישו את מועמדותם, וכמובן אינם חברים בעצמם בוועד המקומי. בימים אלו מפרסמת המועצה קריאה לתושבים להציע את מועמדותם לועדות הביקורת. בשלב זה, עד הבחירות הקרובות למועצה האזורית, יוקמו ועדות אלו רק בישובים שמנינו לעיל, המנוהלים בידי ועד מקומי.
לועדת ביקורת חשיבות רבה. ועדה פעילה תהווה גורם מאזן וממתן, ותתן תמריץ לוועד לקבלת החלטות שקולות ושימוש זהיר בכספי ציבור.
אנו מקווים שעבודת הוועדים וועדות הביקורת בבנימין, יהוו דוגמא ומופת לכל המועצות האזוריות בישראל, ויובילו להמשך תנופת הקליטה והפיתוח ביישובינו.
בני לוין הוא רכז בקרה תקציבית במועצה.