בניו-ג'רזי סוער. לא רק בשל הקור המקפיא, אלא בעיקר בשל יריד מכירת בתי אמנה ביישובים, שמתקיים בימים אלו ממש, והפגנות הנגד של אנשי 'שלום עכשיו' ותנועות פלשתיניות שחברו אליהם. בעיתונים מתפרסמות מודעות בסגנון נוסטלגי-תנ"כי-מחויך, הקוראות למשקיעים יהודים לרכוש בית "בעקבות אברהם אבינו" במחוזות התנ"כיים הקדומים, ואפילו לקפוץ למים הסוערים בעקבות נחשון בן עמינדב; וכנגדם - קמפיין של שונאי התיישבות שנבהלו מהיקף ההתעניינות ומגודל הפוטנציאל.

בשנים האחרונות בנתה אמנה כ-2000 יחידות דיור ביישובים. מתוכם נמכרו כ-1700. 230 יחידות מושכרות. לא קשה לעשות חשבון ולהבין בערך באיזה היקף כספי מדובר. אבל ההלם שאחרי ההתנתקות בלם את קניית הבתים ביו"ש כמעט לחלוטין. איך מחלצים את העגלה הזו מהבוץ, ואיך מפיחים רוח חיים בשוק הבנייה-רכישה-קליטה-הרחבה, לבל נצלול לקיפאון שלא נוכל לצאת ממנו; איך משיבים את האמון בתפיסה שליוותה את ההתיישבות מימיה הראשונים – שבנייה והרחבה היא דרך המאבק העיקרית שלנו - זו אחת השאלות ששברה את מוחם של קברניטי יש"ע. הרעיון לצאת ליהודי ארה"ב ולשכנעם לקנות בית אחד, שאותו ישכירו למשפחות ביישובים, התגלגל לאטו בחודשים האחרונים, עד שהבשיל ליריד שמתקיים בימים אלה, וסביבו התעניינות רבה.

ביריד יימכרו דירות בנויות, וגם כאלה שעתידות להיבנות, וכאן טמונה הדאגה העיקרית שמדירה שינה מעיני האמונים על הבנייה והקליטה ביישובים. ברוב היישובים יש מחסור חמור בבתים למגורים, וזוגות צעירים המתדפקים על הדלתות ומבקשים לבוא לגור – נדחים מחוסר פתרונות פיזיים. אלא ששר הביטחון חונק כל אפשרות לבנות. לאחרונה הוא הגדיל לעשות כשכפה על אלוף הפיקוד לחתום כבר על הצווים החדשים שהיו מונחים על שולחנו זמן רב מדי. הצווים האלה הם שיא חדש באפליית תושבי יו"ש לרעה, ובניסיונות לדחוק אותנו לשוליים ולהגדיר אותנו כפורעי חוק.

ההיתממות של פרץ

שר הביטחון יודע להיתמם. הצווים החדשים שהוציא באמצעות אלוף הפיקוד הם לכאורה "תיקוני חקיקה בתחום אכיפת דיני התכנון והבניה באזור יהודה ושומרון". מה מתבקש יותר, מכריז שר הביטחון, מלהשוות את הענישה על הפרות חוקי בניה ביו"ש לשאר הארץ. סוף סוף יידעו גם המתנחלים שיש חוק ויש סדר. אלא שמאחורי מסיכת ההיתממות הזו מסתתרת תרמית אחת גדולה.

בכל רחבי הארץ, כשיוצא לדרך הליך תכנון של שכונה או יישוב (המכונה תב"ע – תכנית בניין עיר), הוא עובר הליך מסודר (ומפרך משהו) ברשויות המקומיות וברשויות הממשלתיות, ובסופו של דבר, אם פתר את כל הסוגיות התכנוניות-אקולוגיות, הוא מושלם סופית, כלומר מקבל אישור תב"ע בתוקף, ואיש לא יכול לעצור אותו. אבל רק אצלנו ביו"ש, תכניות שעברו את כל השלבים המפרכים - התכנונים, ההפקדות, ההתנגדויות והועדות – זוכים להגיע לשלב גמר אחד ייחודי משלהן: אישור שר הביטחון, גם אם מדובר בבתים שבתוך ה"קו הכחול" המאושר של היישוב. וזה כמובן מסרב מסיבות פוליטיות ובלתי ענייניות לחתום על אישור. וכך ממתינות להן תכניות, שאילו היו ממוקמות בכל מקום אחר בארץ – איש לא היה יכול לעצרן בשלב שכזה, וממתינות, וממתינות, והאישור לא מתקבל.

ביישובים העירוניים הגדולים ביש"ע, אדם ואלקנה למשל, אפילו משרד השיכון שמעוניין בשיווק מגרשים לבנייה – והקבלנים ממתינים בתור – לא מצליח לצלוח את מחסום אישור שר הביטחון.

במדינת ישראל, מיום הקמתה, נהוג היה בכל רחבי הארץ שבנייה בפועל החלה כבר בשלב מתקדם כלשהו של אישור התכניות, עוד בטרם מתן האישור הסופי. לאין ספור מושבים, ערים ושכונות בארץ ניתן אישור תב"ע סופי שנים רבות לאחר הבנייה והאכלוס. דו"ח ששון היה הראשון שהכריז שכאשר עושים בדיוק אותו דבר ביו"ש מדובר ב"מאחז בלתי חוקי"; כעת הוסיף והכריז שר הביטחון באמצעות הצווים החדשים, שכל מי שמעורב בבניה במסגרת תכנית שהליך אישורה לא הושלם, נושא באחריות פלילית שדינה שנתיים מאסר. וזה כולל את הדיירים, הקבלנים, המתכננים, אנשי ההנדסה במועצה ועוד ועוד. כאילו ממש מדובר בפורעי חוק שבנו לעצמם וילה בלי שום אישור ושום הליך על דעת עצמם בלבד, כאילו לא עברו התכניות את כל השלבים הקבועים בחוק עד שנתקעו אצל השר.

משפטנים ימצאו בצווים האלה עוד ועוד פרטים וסעיפים שמוכיחים אפליה כזו ואחרת ביחס לשאר אזרחי ישראל, אבל הרמייה העקרונית הזו של שר הביטחון היא המקוממת ביותר. "שר הביטחון מתנהל כמו מי שרוצח את אביו וצווח 'אני יתום!'", אומר פנחס ולרשטיין. "חוסר ההיגיון בהתנהלותו הגיע לשיא במשכיות, שם כבר חתם על אישור לבניית שכונה למגורשי גוש קטיף, אבל נבהל מהלחץ וחזר בו מהאישור שנתן. בכך הוא עשה מהלך שלא היה עומד במבחן בג"ץ אילו בג"ץ היה שופט צדק. אני אמנם מתקשה להאמין בבג"ץ, אבל אנחנו נעודד כל מי שייפגע מהצווים האלה לפעול בכל ההליכים, גם המשפטיים".

כמו ביריד הדירות בארה"ב, כך גם מול הצווים האלו, ולרשטיין ועמיתיו במועצת יש"ע ובאמנה מחפשים כל העת פתרונות יצירתיים. מאתרים כל דרך שבה ניתן להשיב מאבק מול ממשלה שכל מטרתה – דיכוי ההתיישבות. בניית הקרווילות ביישובים היא חלק מזה, וכך גם מבצע ההלוואות בתנאים אטרקטיביים של אמנה, למי שירחיב את ביתו או יבנה בחלל הקומה השניה להשכרה. תושבי בנימין נקראים להבין את צו השעה, וכל מי שיכול לבנות – נקרא למאמץ (פרטים על ההלוואה באתר האינטרנט החדש של המועצה: www.binyamin.org.il)).