בסוף תקופת הבית הראשון, בעיר ענתות (כיום ענתא) הסמוכה לנחל פרת, הוא ואדי קלט, התגורר הנביא ירמיהו. האזור שבו התגורר ירמיהו הוא אזור ספר מדברי המקשה מאוד על המתיישבים בו. כמות המשקעים באזור נעה בין 200 ל-400 מ"מ גשם בשנה. כמות זו משתנה משנה לשנה, ובדרך כלל אינה מספקת לגידול חקלאי. לכן, המקצוע הרווח באזור הוא רעיית צאן. ישובים באזור הספר הוקמו ליד מעינות כמו עינות נחל פרת, ונוסף להם נעזרו בבורות מים חצובים בסלע, בכדי שיוכלו להתקיים מבחינה פיזית.

ירמיהו מרבה לנבא נבואות על תוכחה וחורבן. גם בנבואות אלו משתמש ירמיהו בדימויים המוכרים לו מהוואי חייו בענתות. כאשר ירמיהו רוצה למחות על כך שישראל עזבו את ה' לטובת העבודה הזרה, הוא יאמר להם: "אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בארות בארות נשברים אשר לא יכילו המים". יש כאן צעקה. מי אם לא ירמיהו מבין את המשמעות של מי מעיין זכים בלב מדבר, ומי אם לא ירמיהו ידע מהי ההרגשה לחצוב בור ולחכות כל החורף למעט הגשם שימלא אותו, ובבוא הגשם ומתגלה סדק בבור - וכל המים מחלחלים לאדמה.

וכמו לפני אלפיים שנה, גם היום נשמעת זעקת החורבן בין צוקי נחל פרת. בשנת 2002 אישרה ממשלת ישראל את בניית 'גדר ההפרדה' על התוואי העקרוני של 'הקו הירוק'. מאז החלה המדינה בפיתוח מואץ של תוכנית זו. אורכה של הגדר - 760 ק"מ, ורוחבה ברוב המקומות מגיע ל-50 מ', הכוללת דרכי טשטוש ומערכת גדרות חשמליים.

הגדר כבר בנויה כמעט לכל אורכה ונשארו בה עוד כמה פרצות. אחת מן הפרצות נמצאת במזרח ירושלים. הגדר העתידה להיבנות שם מספחת לתוכה את מעלה אדומים, ומשם עוטפת את הישובים על גדת נחל פרת. הגדר תעבור בין הישובים אלון, כפר אדומים, נופי פרת וענתות - לבין הנחל. בניית קירות תמך ושפיכה של סוללות עפר על גדת הנחל לצורך בניית הגדר ושבילי הטשטוש, יגזרו את גורל הנחל ובעלי החיים הגדלים בו. הגדר תפגע אנושות בשמורת הטבע הייחודית - נחל פרת.

 עוד ייקנו שדות

בספר ירמיהו מוזכר מקרה שבו הקב"ה מצווה את הנביא לקנות "אזור פישתים" (פיסת עור), ולהצמידו אל מותניו. בהמשך מצווהו הקב"ה: "קח את האזור אשר קנית על מותניך, קום ולך פרתה (נחל פרת) וטמנהו שם בנקיק". לאחר ימים רבים מבקש הקב"ה מירמיהו ללכת ולקחת את 'האזור'. ירמיהו מוצא את האזור מושחת כולו. הקב"ה מנסה לדמות לירמיהו את חורבן ירושלים דרך פיסת העור. כאשר בני ישראל היו צמודים לאלוקיהם - לא ארע להם דבר, אך כאשר יעזבו את דרכי ה', לא יצלחו.

בפרק ל"א נאמר לנו שה' מתנבא אל ירמיהו ומצווה אותו לקנות את שדה בן דודו בענתות. לכאורה בקשה פשוטה, אבל יש להבין באיזו מציאות העם נמצא. בבל כבר יושבת בפאתי ירושלים, ועוד רגע – תכבוש אותה. קניית שדה בשטח כבוש משמעותה זריקת הכסף. וירמיהו, בלי להתבלבל, קונה את השדה וחותם על השטר לעיני כל העם, ומוסיף: "כי כה אמר ה' צבאות עוד יקנו שדות ובתים וכרמים בארץ הזאת".

זה ירמיהו. כל עוד התאפשר לו, צעק לישראל שיקשיבו לקול ה' ולא ימרדו, אבל עכשיו, שכבר אי אפשר לעשות דבר, במקום להוכיח אותם הוא מעודד. כן, עוד יקנו שדות ובתים וכרמים בארץ הזאת.

  נבואה לדורות

אין כמו ההתיישבות המחודשת באזור הוואדי בכדי להוכיח שנבואה זו הוצרכה לדורות. במקומות בהם הסתובב ירמיהו אנו רואים שגשוג יהודי. נחל פרת, בו ניבא ירמיהו את נבואת החורבן על ירושלים לפני 2000 שנה, כיום הוא שמורת טבע ונוף ייחודי במינו. מצויים בו נציגים מיוחדים של עולם החי והצומח, נופי מים נדירים, נופי מדבר ושרידים היסטוריים וארכיאולוגיים.

אחד ממיני החי הנדירים באזור זה הינו הבז האדום. זהו עוף קטן ממשפחת דורסי היום, פרט נודד המצוי באזור נחל פרת בחודשי פברואר-מאי. הבז האדום הוא מין בסכנת הכחדה עולמית, אשר אזורי הציד שלו הינם מדרונות נחל פרת. בעבר נמצאו אזורי קינון בסביבת הנחל, אך כיום, בעקבות פיתוח מואץ, נקודות קינון אלו נכחדו, ומה שנשאר לבזים ייחודים אלו הינם אזורי הציד. בזכות שמירת הטבע סביב יישובי הוואדי (אלון, כפר אדומים, נופי פרת, ענתות), המערכות הטבעיות נשמרות, וישנה פעילות אקולוגית מרשימה בסביבת הוואדי. דבר זה יוצר אזור עשיר במזון טבעי ובאפשרויות רבות לבעלי חיים בכלל, ולבז האדום בפרט, לשרוד ולדאוג לגוזליו למזון מגוון.

לפני 2000 שנה היה זה ירמיהו שזעק את זעקת החורבן בנחל פרת. כיום, ובנסיבות שונות, זועק זעקה דומה הבז האדום.

"תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת אין מי שיתקן אחריך" (קהלת רבה ז, יג).

הצטרפו אלינו לערב עיון העוסק בשמירת הטבע באזור ייחודי זה. הערב יתקיים במועדון כפר אדומים וישלב הרצאות לכל המשפחה בתחילת הערב, ובסופו הרצאות למבוגרים.

לפרטים: בית ספר שדה עפרה: 02-9975516