המשאית נסעה לאחור תוך צפצופים רמים, והעירה משנת החופש את ילדי השכנים. אלה, הציצו מן החלונות, התלבשו בזריזות ויצאו לראות את פריקת המשאית של השכנים החדשים.
כעבור זמן קצר יצאה אחת השכנות, בידה האחת קנקן מים קרים, ובשניה, עוגה חתוכה והציעה אותם לפועלים ולשכנים החדשים. שיחה היכרות קלה התפתחה, ה"חדשים" הציגו את עצמם - תקווה ואלי -וסיפרו כי הם שכרו את הבית למשך השנה הקרובה, מתוך רצון לבדוק האם הישוב מתאים להם. ה"ותיקה" הביעה התעניינות, ולבסוף שאלה: "סיכמתם על אופציה עם המשכיר?" תקווה הגיבה בפליאה - "בכלל לא חתמנו חוזה, המשכיר הוא בן דוד של חברה שלי, והוא אמר שנסתדר ולא יהיו בעיות".
מקרה זה אינו יוצא דופן, בתקופת הקיץ משפחות רבות עוברות דירה, לדירות שכורות או לדירות קנויות. במקרה של מכר דירה מקובל לחתום על חוזה, במקרים רבים, בליווי צמוד של עורך דין. הסיבה לכך היא שמדובר בעסקה ענקית באופן יחסי, ולכן שני הצדדים רוצים להבטיח את מימוש הציפיות בגיבוי משפטי נאות.
במקרים של שכירות דירה, מעדיפים רבים שלא לחתום על חוזה, מתוך תחושה שלא מדובר בעסקה מסובכת, ומן הסתם "יהיה בסדר". צעד כזה אינו מומלץ, הוא פותח פתח לסכסוכים, וזאת, מכמה סיבות.
ראשית כל, במקרים רבים קשה לזכור את פרטי הסיכום, שנית, סיכום בעל פה הוא בדרך כלל חסר ופותח פתח לאי-הבנה שסופה סכסוך. למשל, ישנם שוכרים המעוניינים באופציה להמשיך את השכירות מעבר לשנה עליה סוכם. ללא התייחסות לכך בחוזה עלולים להתעורר חיכוכים מיותרים, למשל בשאלת מחיר השכירות בשנה השניה.
לפתור סכסוכים על פי דין תורה
הדברים האמורים עד כה נכונים כייעוץ משפטי כללי, אולם, בהקשר של משפט התורה ישנה חשיבות כפולה ומכופלת לחתימת חוזה. הסיבה העיקרית היא שבחוזה ניתן לקבוע מראש שכל סכסוך יתברר על פי דין תורה. לקביעה כזו משמעות רוחנית ואידיאולוגית, ויש בה אמירה אישית ברורה של הצהרת נאמנות למשפט התורה.
מלבד זאת, ניתן להגדיר מראש מי יהיה הבורר במקרה של סכסוך, כאשר הגדרה זו מחייבת הן על פי ההלכה והן על פי החוק, והיא תאפשר פניה מהירה לבורר שנקבע ללא עיכובים.
מעבר לכך, מטרת החוזה היא לממש את הציפיות של שני הצדדים לעסקה במקרה של סכסוך, לפיכך, על החוזה להתאים למערכת המשפט בה יתברר הסכסוך. המסקנה המתבקשת היא שמלבד הגדרת בורר, יש לוודא שכל סעיפי החוזה תקפים על פי ההלכה. זאת, כיון שחלק מהסעיפים המופיעים בחוזה רגיל אינם תקפים, במיוחד אלה העוסקים בקנסות שונים המוטלים על מפר החוזה.
על רקע זה שקדו תלמידי חכמים שונים מכל המגזרים במשך שנים רבות, על כתיבת חוזים שונים על פי ההלכה, ובכללם גם מכון משפטי ארץ. מלבד זאת, פעל המכון לאסוף ולפרסם חינם אין כסף עשרות חוזים על פי ההלכה באתר דין תורה (www.dintora.org). באתר מופיעים גם שמותיהם של עורכי חוזים על פי ההלכה, שיוכלו להתאים את החוזה לעסקה הספציפית.
וחזרה לסיפור בו פתחנו...
לקראת הצהרים הגיע המשכיר לביקור בדירה. הפועלים כבר עזבו את המקום, תקווה ואלי עסקו במרץ בפריקת ארגזים ובסידור החפצים והרהיטים, מתוך כוונה "להספיק כמה שיותר לפני שהילדים מגיעים". כשראו את המשכיר עולה במדרגות עזב אלי את העבודה, וישב לסכם בכתב את פרטי החוזה, זאת על בסיס חוזה על פי ההלכה שהוריד מהאינטרנט של השכנים. בהמשך הצטרפה תקווה, והעירה גם היא כמה הערות.
להפתעתם, התברר שהדבר היה יותר מסובך ממה שחשבו, כיון שבכמה מקרים היו פערי ציפיות בין הצדדים. לאחר כמעט שעה הסתיימה מלאכת הניסוח בחתימה ובלחיצת יד חברית. כשיצא המשכיר מהדירה, הפטירה תקווה: "אמנם בזבזנו זמן יקר, אבל נדמה לי שחסכנו הרבה ויכוחים בהמשך".