בעיירה קטנה במרחק שעה נסיעה מפאריס, שוב התקיימה שבת-סמינר-גיבוש לקבוצה של חמישים משפחות שמתעתדות לעלות בקיץ ארצה, עשר מהן לבנימין. נכון יותר לומר: רק עשר. ולא שלא היו עוד משפחות שחפצו לעלות ליישובי בנימין. רק שאצלנו לא היה עוד מקום לקלוט. "הביקוש לבנימין הוא מדהים", סיפר פנחס ולרשטיין, שחזר נפעם מהסמינר. "הפונקציה המעכבת היחידה היא – אי היערכות היישובים לקלוט, מה שמתסכל אותי מאד. לא מעט משפחות אמרו – אם אין מקום בבנימין אנחנו לא עולים".
אבל מלבד התיסכול הזה, חש ולרשטיין בהתרגשות איך תהליך שיבת ציון חי ונושם. "אלו אנשים איכותיים, שעולים מסיבות אידיאולוגיות, וכשאתה רואה אותם אתה מבין כמה אנחנו זקוקים להם, להמשך העליה ארצה, שלא נחמיץ את השעה – כפי שהוחמצה השעה בעליית עזרה ונחמיה. רבי יהודה הלוי מסביר שהגאולה היתה צריכה לבוא עם עליית עזרה ונחמיה, אבל בגלל שהעשירים והמכובדים לא עלו – הוחמצה השעה. לא תמיד אנחנו רואים את התמונה הגדולה, ולא מבינים שהגאולה שלנו בעצם תלויה בהם, והנה אתה מגיע לשם ורואה את זה, ואי אפשר שלא לחוש פעמי משיח".
מדי שנה מתקיים הסמינר הזה ליד פאריס, בארגונה של משפחת ואך בעלי, שדוגלת ברעיון העליה הקבוצתית. התמיכה הקבוצתית מסייעת להתמודד עם הקשיים שעוד נכונו להם בארץ. לכל קבוצה מתמנה משפחה שהיא "ראש קבוצה", מה שמקל עוד יותר על יכולת ההתארגנות בארץ וההתמודדות עם הקשיים.
למרות התסכול של ולרשטיין על יכולת הקליטה הנמוכה ביישובים בכל הקשור למבנים ולבתים, יש גם כמה נקודות אור בנתונים העדכניים: נתוני מכירות הבתים של אמנה בארבעת החודשים האחרונים, בהשוואה לחודשים אלה בשנה שעברה, מראים זינוק מרשים.
וככל שהנתונים האלה מעודדים, כך גם שונאי ההתיישבות לא מחשים וממהרים להעביר הילוך: לאחרונה זומנו ארבע משפחות מפסגות, שבתיהם הוגדרו על ידי המינהל האזרחי ככאלה שנבנו ב"בניה בלתי חוקית" – לחקירה במשטרה. זאת בניגוד להוראת הצבא להקפיא את ההליכים הנוגעים לבתים אלה, ולמרות שגם המשטרה לא היתה מעוניינת בחקירה. מי כן דרש שחקירה תקוים וכפה את דעתו על כל הגורמים? שי ניצן, סגן היועץ המשפטי לממשלה, על פי בקשת "שלום עכשיו".
במועצה משוכנעים לגמרי בכל הקשור לאמיתות פרטי המקרה. "המערכת השיפוטית הכריזה עלינו מלחמה, ומזמן היא מתפקדת גם כשופט וגם כתליין", אומר ולרשטיין. "היא פיתחה כלים דרקוניים שיאפשרו להפליל מאות ואלפים מבינינו, ואנחנו, לצערי, עדיין נוהגים מנהג בת יענה ולא נלחמים בזה".