בתמונה: נתניהו בגבעות שילה. מאחזים "בלתי חוקיים" אלה נתונים תחת לחץ בינלאומי מתמיד הדורש לעוקרם, ובכל זאת נטע בהם בנימין נתניהו גפן בסיורו בבנימין

לעמודי דברי הימים בגירסה המודפסת

הימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, ימים שבין כתיבה לבין חתימה, הם ימים של מאמץ אחרון ומתמסר לשנות את רוע הגזירה שאולי נכתבה לה למעלה. אבל גזירות שנכתבות ועוד מעט נחתמות למטה, גזירות בשר ודם אמנם אך גם הן יכולות להרוס, כבר למדנו, מתקבלות אצלנו באדישות-מה. למרות הכותרות המאיימות ב"בשבע" ו"במקור ראשון" המזהירות מפני התוצאות מרחיקות הלכת של הועידה שרוקח אולמרט – האסימון שלנו לא נופל. "האם זה מפני שהותשנו, או מפני שכל מה שהוא בגדר מילים תיאורטיות, וכל מה שהוא איום עתידי ולא עכשוי, מתקבל אצלנו כמשהו שאין בו ממש?", תוהה פנחס ולרשטיין, יו"ר המועצה, ושולף כדוגמא נגדית את מסמך וייסגלס ואת המונח "מרץ 2001".

סוגיית המאחזים שפרצה לכותרות בימים האחרונים סביב דיוני ועדת השרים ובג"ץ מגרון, החייתה שוב ושוב את המונח הכאילו-נשכח הזה, "מרץ 2001". "מסמך וייסגלס הוא מסמך שבו דובי וייסגלס התחייב, במסמך רשמי של מדינת ישראל, שהחל ממרץ 2001 לא יוקמו שכונות חדשות ביו"ש ולא יורחבו יישובים קיימים. ולמרות שלא היתה החלטת ממשלה, וודאי שלא היתה החלטת כנסת, זהו מסמך רשמי, ובשלו העולם לא נותן לנו לסגת מההתחייבות הזו. הלחץ על ממשלת ישראל לפנות את נקודות היישוב שהוקמו מאז לא פוסק, כי היתה זו הבטחה רשמית. והנה, עוד מעט הולכת להיות ועידה שבה הבטחות חמורות ביותר כלפי כל העולם - למדינה פלשתינית, למסירת הר הבית ושכונות בירושלים, לקווי הגדר. זה שטר שהעולם ידרוש מאתנו שוב ושוב לפרוע. אלה הן הסכמות שיהוו את נקודות הפתיחה של ההסכמים הבאים. ולמרות שמדובר כאן באסון לאומי, שמאיים על זהותה ועל גודלה של מדינת ישראל, אנחנו שותקים. כי זה לא יקרה מחר.

"נכון, אינני יכול לבוא בטענות אלא לעצמי", אומר ולרשטיין. "לצערי, בגלל סכסוכים בתוכנו, ודה-לגיטימציה בלתי פוסקת להנהגת יש"ע, אין לנו את הכוחות להרים קול מחאה רציני, ואנו שותקים. יש משימה לפנינו ואנו לא מבצעים אותה. כל עוד מדובר באיום פיזי ממשי מיידי – אנחנו עוד מתגייסים, אבל בהתחייבויות תיאורטיות – לא. אסור לנו לשכוח שמדובר באסון חמור ביותר, ואסור לנו להרשות לעייפות ולסכסוכים לנטרל אותנו. אני אומר את הדברים לא כדי לייאש, אלא כדי שלא נרים ידיים, כדי לדרבן אותי ואת הציבור הרחב לקום ולעשות. ואני מאמין שיש מה לעשות ושעדיין ניתן לפעול".