האם האווירה שבה התקיימה ישיבת המליאה הראשונה מרמזת על העתיד – פחות רוח קרב ויותר ענייניות? עוד מוקדם מדי לדעת
לא פעם עטתה מליאת המועצה רוח קרב. חיצי ביקורת חדים נורו באוויר, גערות רמות נורו חזרה, מחאות נשלפו, נזיפות נשלחו, ומפלס העצבים עלה ועלה. ומה הפלא, לא פעם דנה המועצה בנושאים רגישים, ומי שרואה עצמו כמייצג האינטרס של יישובו, ואף מייצג האינטרסים של כל התושבים, לא תמיד רואה את הדברים עין בעין עם מי שאמונים על ההיבטים המקצועיים ועל התמונה הכוללת. גם הפריסה האידיאולוגית הרחבה של היישובים בבנימין, שאינם מיקשה אחת, תורמת לחילוקי הדעות. אבל בסופו של דבר, לרוב משהובאו הנושאים להצבעה, לא היו בהם מהפכות דרמטיות. התגוששות, בכל זאת, היתה פעמים רבות.
אבל ישיבת מליאה ראשונה היא מפגש של חסד. מה גם שרק שליש מחבריה כיהנו במליאה בעבר, והשאר חברים חדשים. חגיגיות-מה אפפה את ישיבת המליאה הראשונה של אבי רואה כיו"ר מועצה, ושל חברי המליאה החדשה כנבחרי הציבור. בהתאם לחוק קראו כל נבחרי היישובים בבנימין את המילים: "אני מתחייב לשמור אמונים למדינת ישראל ולמלא באמונה את שליחותי במועצה", ואפילו נעמדו בשורות לתמונת מחזור. וגם כשעלו על סדר היום נושאים רגישים, פוטנציאל להתלהטות הרוחות, ענה היו"ר החדש רואה בנימה עניינית ומתונה, שהשקיטה מהר את סגנון חילופי הדברים.
בשל היות המליאה מורכבת ברובה מחברים חדשים, עסקה המליאה בעיקר בהיכרות. פנחס ולרשטיין היו"ר העוזב הגיע רק כדי לברך, ויצא לדרכו. אבי רואה פרס בפני החברים את עיקרי יעדיו. מי שציפה שכבר יודיע מי הם סגניו ומי הצוות הבכיר שיעבוד לצדו – נכזב. מזכיר המועצה והגזבר הציגו בראשי פרקים את עבודת המועצה ואת מבנה התקציב. ישיבת מליאה מורחבת בת יומיים, בשיתוף חברי מזכירויות היישובים, תתקיים שוב בעוד כשבועיים. אז יוצגו המחלקות בהרחבה, יהיה מקום להיכרות מעמיקה עם התקציב ולדיון מעמיק בנושאים שנויים במחלוקת, ויובאו הרצאות מקצועיות בתחומים שונים.
"אינני איש של מהפכות, אלא איש של תהליכים", אמר אבי רואה לחברי המליאה. את המשפט הזה הוא אמר גם בפני עובדי המועצה למחרת הבחירות. "הדברים ייעשו בדרך של לימוד. אבל מה שכבר שונה, זה המסרים שהעברתי ערב כניסתי הרשמית לתפקיד" רואה שב וחזר על הנושאים שבראש מעייניו ושאותם הוא שב ופורס בכל הזדמנות: השירות לתושב – גם לשם החוסן הפנימי. החינוך והנוער. הבנייה והכפלת האוכלוסיה. ומרקם חיים בינינו לבין ישראל הקטנה.
אפי פלס, גזבר המועצה, הזכיר לנוכחים שתקציב המועצה הוא מהגדולים בארץ, ועומד על 200 מיליון שקלים. הוא הסביר כיצד הוא מורכב, ומה החלקים הגמישים והלא גמישים בו, והזכיר שביקורת המדינה ותביעותיה המשפטיות הולכות ומתחזקות, והמועצה עסוקה בכך המון. יזהר דגני, היועץ המשפטי, אישר את דבריו: "המדינה נמצאת בתהליך של משפטיזציה מטורפת. זה טירוף מערכות שאין כדוגמתו, עד שיתוק מערכות. הדבר משתק את המערכת הציבורית והשלטונית עד שלעיתים ממש אי אפשר לזוז".
ומה בכל זאת היה כאן שעורר ביקורת? היתה זו בקשתו של אבי רואה את סיו"ר המועצה הפורש, רפי בן בשט, להמשיך בתפקידו כנותן שירות למועצה עוד כחודש, עד שימונה מחליפו, כדי שפרויקטים רבים שבאמצע הדרך לא יירדו לטימיון. בן בשט מכהן כעת כחבר מליאה מטעם יישובו, נוה צוף, ומהלך חריג שכזה דורש אישור של שני שלישים מחברי המליאה. ביקורת היתה אמנם, אבל משהוסברו הנתונים והאילוצים, הצביעו לבסוף חברי המליאה בעד פה אחד.