יום עיון לדוברי היישובים התקיים לאחרונה, כחלק ממערך ההשתלמויות בתחומים שונים שמטרתו תרגול ורענון צוותי הצח"י ביישובים, ברמה היישובית וברמה הרוחבית.
היתה זו ההשתלמות השנייה לדוברי הצח"י, והוא נועד למקצע את הדוברים בעמידה מול אמצעי תקשורת שונים, להכיר את כתבי השטח, וללמוד כיצד ניתן לתרום ולהשפיע על דעת הקהל הישראלית.
פנחס וולרשטיין פתח את הערב ותרם מניסיונו בנושא. ישי הולנדר, דובר מועצת יש"ע, שהנחה, דיבר על עקרונות הראיון ועמידה מול אמצעי תקשורת. אמילי עמרוסי, דוברת יש"ע לשעבר, ורוני ארזי, עורך ומגיש חדשות ברדיו קול–חי, תרגלו דברור של מספר תרחישים של חירום ואירועים "חיוביים".
במרכז ההשתלמות עמדה הרצאתה של קרולין גליק, כתבת בכירה של מקור ראשון והג'רוזלם פוסט.
קרולין גליק דברה על דיבור בשפה ה"ישראלית" במקום בשפה ה"מתנחלית", והביאה את תפיסת עולמה להשפעה על דעת הקהל. לשיטתה, יש למצוא את הדרך לדבר מנקודת מבט משותפת עם הציבור הישראלי. "יש לנו אויב משותף! זהו הנושא! יש להבין את יסודות הסכסוך הישראלי הערבי, את מגמת השתלטות האיסלם בעולם ואת הדרך שבה האויב מנצל את חולשותינו", אמרה גליק.
הציבור הישראלי רוצה שקט, ולכן הוא מוכן לפעול כנגד מי שלימדו אותו שמפריע לשקט. הוא מוכן לפנות כמה מתנחלים, כי לימדו אותו שהערבים כועסים עלינו מאז 1967. בשאיפה ל"שקט" הוא לא שומע את האויב האמיתי. הוא מאמין שאם ניסוג ולא נהיה במגע עם האויב, האויב לא יאיים עלינו.
שינוי בדעת הקהל יוכל לקרות אם נדבר על האויב המשותף. ה"מתנחל" הוא לא הנושא, והישובים הם לא הבעיה. מי שרלוונטי הוא האויב בלבד.
הקריאה המשותפת של רוצחי עידו זולדן הי"ד בקדומים, חוטפי גלעד שליט בעזה והמחבלים שהתנגשו במגדלי התאומים בארה"בב-11 לספטמבר, הוסיפה ואמרה גליק, היא "אללה הוא אכבר". אל-קעידה שמאיימת על כל העולם לא צמחה בשל היעדר מדינה פלסטינית. המגמה הגלובלית של האיסלם היא להפוך את כל העולם למוסלמי בדרך הג'יהד, דרך המלחמה. הכוח שלנו הוא בהיותנו השפיץ של העולם החופשי מול הג'יהד העולמי. מהרי יהודה ושומרון ומזרחה עד הודו, יש רק מוסלמים.
כשאנו יוצאים במתקפת הסברה בתל אביב, אנחנו צריכים להכיר את השפה המדוברת ולהיות מסוגלים להסביר מה שיישמע ויגע לליבם. חשוב ליצור קירבה וחיבור לקהל שהוא שונה מאיתנו ולעיתים גם שונא אותנו. לכן, בכל שאלה יש לעבור להתקפה, לדבר על הבעיה, האויב המשותף, ולא להתמקד ולדבר על עצמנו, סיכמה גליק.
כתבי ההתיישבות העבירו מסר ברור: סיפורים אנושיים, פרויקטים חינוכיים, שיתופי פעולה בין אוכלוסיות שונות ועוד, עשויים לעניין גם את היושבים מעבר לקו הירוק ולחבר אותם לחיי היום-יום בהתיישבות. עיתונאים אוהבים מציצנות, אז בואו נספק להם את מה שאנו באמת מעוניינים להציג. על ידי יוזמה, עשייה אקטיבית והבאת הטוב והיפה שבישובים לסלון ביתם של הצופים ברחבי ישראל, נוכל להשפיע על סדר היום ודעת הקהל.
לרוב, ההתיישבות מתחברת עם טרור, עימותים עם ערבים, פינויים וכדומה. המטרה שלנו היא לחשוף אותם להוויה המרכזית שלנו, ולא רק לאירועים החריגים והכואבים.
אולפנא ייחודית, אירוח תושבי הצפון במלחמה, ועוד דוגמאות שהביאו המשתתפים, לימדו גם אותנו על הזדמנויות רבות שמתרחשות בישובים, שניתן ל"נצל" אותם למטרה. רק צריך להרים את הכפפה, ולפעול.
יחד עם זאת, צוות הדוברים בצח"י נועד ביסודו לדברר אירועי חירום, ובהזדמנויות אלו דובר הישוב, נחשב כמקור המהימן והאמין ביותר. כתבי השטח יעדיפו את הדוברים מתוך הישובים.
תודה לכל הדוברים שבערב סגרירי המירו את ביתם החם בדיונים חמים. בהצלחה לכם בעיתות השגרה, ושחירום יהיה רק שלג או מקסימום שביתה. סומכים עליכם שתייצגו אותנו נאמנה.
חיה רבינוביץ, המדור לעבודה קהילתית, מתנ"ס-רווחה