בתמונה: נוער מתנדב בקיץ: טלמון בגני תקוה


מקובל לחשוב שבשנת הלימודים בני הנוער מתקדמים ומתפתחים, והחופש הגדול במקרה הטוב הוא גשר צר, או רחב, לשנה הבאה, בה נגדל בקומה נוספת.
אז נכון שלאחר הבגרות האחרונה ותחילת החופש – לחץ הלימודים נגמר, ואנו חשים הקלה גדולה, ואפילו צורך לנוח ולהתפרק קצת מהלחץ הכבד, אבל האם רק כשלומדים גדלים?
החופש טומן בחובו גם אפשרות גדילה והתפתחות במגוון עשיר ומהנה, בתנאי שאנו משקיעים מחשבה בתכנונו. בשנת הלימודים המסגרת החינוכית מתכננת עבורנו את סדר היום והשנה שלנו. בחופש ניתנת לנו הזדמנות לעצמאות בבחירת תכנית בהתאמה אישית ומשפחתית.
בשיחה עם בן-הנוער חשוב לברר, איזו מטרה הוא מציב לעצמו בחופש הגדול? או, אם הנער יכול לדמיין את עצמו בסיום החופש הגדול כשהוא מסתכל אחורה, מה ייתן לו הרגשה של סיפוק, שהחופש היה טוב בשבילו וקידם אותו?
כמובן, חשוב לנער גם לשמוע את דעת הוריו בשאלה זו. מתוך בירור המטרה ניתן לגזור את התכניות שיעזרו להשיג את המטרה.

כדאי להכין לוחופש אישי לכל נער וילד ומשפחתו, המרכז את התכניות של כל בני המשפחה. בלוח כולם יכולים לראות את התכניות של כולם.

ניהול זמן בבניית התכניות
בבניית התכניות כדאי לדון ברמה של סדר יום לשגרה, תכנית שבועית, ותכנית לכל החופש. מומלץ לא להפוך את היום והלילה, ולנסות לקבוע זמן קימה ושינה.
בבניית תכניות החופש כדאי שנבדוק האם נתנו ביטוי מספיק מגוון של פעילות.
דוגמאות לתחומים שכדאי שיבואו לידי ביטוי בתכנית:
-בילוי והנאה – בחברת בני גילו של הנער;
-בילוי והנאה – בחברת בני המשפחה;
-למידה - על פי בחירה, כגון סמינריונים למיניהם, קורסים – מד"א וכדומה, מתיבתא של בין המצרים, לימוד תורה ועוד;
-התנדבות - בתחומים מגוונים, כולל יוזמות אישיות וקבוצתיות;
-עבודה - לשם פרנסה או מימון תכנית החופש (בייביסיטר, שטיפת מכוניות, שיעורי עזר, הדרכה בקייטנות, ואפשר גם להמציא, כמו ילד מוכשר בתיאטרון יכין הצגה שהצופים ישלמו עליה).
-נטילת חלק בעבודות הבית, בימות החול או בהכנה לשבת.
-פיתוח כישרון או תחביב אישי. כדאי לנצל את החופש לביטוי כישרון מיוחד שלא הספקנו להשקיע בו בשנת הלימודים.
-אתגר – האם יש בפעילות משהו שמאתגר ונותן משמעות וסיפוק?
-אירוח – חברים בבית: מתי? איך? כמה?
-אטרקציות יכולות להיות גם במקומות עם תוכן חינוכי, לימודי או רוחני, כמו מוזיאון הפלמ"ח, מקומות קדושים, אתרים באזור שלנו וכדומה.

חשוב לבחון את התוכניות גם על פי פרמטרים של:
-עלויות מול אפשרויות תקצוב ומימון (זו הזדמנות לדון על ניהול תקציב. ותקציב הטלפון הנייד).
-ביטחון ובטיחות והתמודדות עם סכנות, כגון נסיעה בטרמפים, מקומות בילוי עם השגחה או לא.
-תוכן חיובי או שלילי, כגון תכנים באינטרנט, סרטים וכדומה.

גיבוש משפחתי
החופש הוא הזדמנות לגיבוש משפחתי שהנוער יכול להוביל: ארוחות ערב משפחתיות עם תפריטים אטרקטיביים, שבוע גמדים משפחתי בו מפתיעים ומצ'פרים אחד את השני, לקבוע מדי פעם אחר-צהריים-ערב משחקי חברה במשפחה. בבית אחד עשו "ערב מסעדה" בו הכינו תפריט מיוחד, כתבו אותו, והגישו לבני הבית לבחירה. נבחרו מלצרים שלבשו תלבושות, ונערכו שולחנות כמקובל במסעדה.
משפחה אחרת ערכה טיול משפחתי בו המשפחה התחלקה לצוותי משימה, כהכנה לטיול. בכל צוות היו שניים, שהיו ממונים על תחום אחד: צוות מסלולים – לבחירת המסלולים; צוות לוגיסטיקה – שדאג למקום לינה, לאוהלים ולציוד; צוות אוכל – שקבע תפריט לארוחות ודאג להכנתו (לא לבד); וצוות הווי, שהכין משחקים מגוונים לנסיעה ולמסלול, ובהם גם תחרויות, חידות וחידונים.
במקום אחר משפחה לקחה על עצמה פרויקט התנדבותי לחופשת הקיץ, כמשפחה. כל אחד מבני המשפחה תרם את חלקו וכשרונו.

בדק בית
מי אמר שניקיון יסודי לבית עושים רק בפסח? אולי כדאי לנצל את תשעת הימים ל"פסח שני" ולניקיון יסודי, שבו כולם נרתמים יחד, בזמן של הגבלה על הבילויים? אפשר גם לנצל זמן אחר ל"בדק בית" – צביעה, תיקונים, שיפור והשקעה בחדר ועוד...

בקיצור, החופש יכול לעבור כולו בישיבה פסיבית ברמה זו או אחרת מול המחשב, האינטרנט, הטלויזיה או הוידאו; והוא יכול להיות מאתגר, מהנה ומלא תוכן, משמעות וסיפוק.
השקעה של זמן ומחשבה בתכנון, ודיאלוג בין הורים לבני הנעורים, תעזור לנו לסיים את החופש בתחושה של גדילה משמעותית.