בחודשים הראשונים לאחר הלידה התינוק שלכם לא עשה כלום חוץ מלינוק, לישון ולבכות בלילה. טוב, כמובן שהכל שווה כדי לראות אותו גם מחייך...
ואולם, חלפו רק מספר חודשים והגאון הצעיר התחיל לזחול. תקופה זו רצופה באירועים מרגשים של עמידה ראשונה, מילה ראשונה, ישיבה, צעד ראשון ועוד. השמחה סביב אירועים אלה היא טבעית, ואולם ישנה סיבה נוספת לשמוח בכל אחד מהאירועים הללו – כל אחת מהיכולות החדשות שרוכש התינוק / הפעוט בשנות חייו הראשונות תשמש בעתיד אבן יסוד לפעילויות מורכבות יותר, כמו לדוגמא ציור, נגינה ומשחק כדורסל.

אבני בניין
היכולות ראשוניות הן אבני בניין לפעולות מורכבות בעתיד. למעשה, כל פעולה שאנו עושים במהלך הילדות, הנערות וגם בתקופת הבגרות, מבוססת על כל אחד משלבי ההתפתחות שאותם עבר הילד. אחת המיומנויות אשר מתאפשרת רק הודות ליכולות שרכשנו כתינוקות וכפעוטות, היא הכתיבה. מקובל לראות את הכתיבה כמיומנות הנרכשת בבית הספר, אך היכולת לכתוב צומחת מתוך בסיס של מוכנות המתחילה עוד בתוך הרחם, עם התפתחות השרירים והחושים, וממשיכה מיום לידתו של התינוק, כשנדרש ממנו להתמודד עם כוח הכובד ועם גירויים לכל החושים האחרים. הכתיבה מורכבת ממרכיבים רבים. אחד המרכיבים ההכרחיים לכתיבה היא תנועה, ועל כן ננסה לפרט מעט לגבי הקשר בין יכולות תנועתיות שנרכשות בשנות החיים הראשונות ובין היכולות הדרושות לכתיבה בשנים מאוחרות יותר.

הקשר בין זחילה וכתיבה
כשהתינוק החמוד שלכם שוכב על הבטן, ולומד אט אט להרים את הראש ולהתעניין בסביבה, הוא מפתח את שרירי הצוואר, חגורת הכתפיים והגו; הוא לומד לפעול בהתאם לחוש שיווי המשקל וגם לראות, לשמוע ולחוש. התנסויות אלו ישרתו אותו אחר כך, בעת ישיבתו על יד שולחן הכתיבה, כשהוא זקוק ליציבותם של שרירי הצוואר והגב ושל היד הכותבת. תינוק שלא רכש את היכולת להרים ראש ולהתעניין בסביבתו, עשוי להתקשות לשבת באופן זקוף ולשלוט כראוי בכלי הכתיבה לעיצוב האותיות.
בהמשך, התינוק לומד להתהפך, לזחול ולהתיישב. שלבים אלה באים ברצף בזה אחר זה, והם מקנים לתינוק את היכולות שיידרשו לו בעתיד לסיבוביות, הפרדה ותיאום בין חלקי הגוף, תזמון, רצף ותנועה מהירה ושוטפת. כך למשל, תיאום בין ידי התינוק חשוב, היות ובשעת הכתיבה תקבל כל אחת מהן תפקיד שונה: אחת תהיה הפועלת (מחזיקה בכלי הכתיבה) והשנייה תהיה המסייעת (מייצבת את הדף). תינוק שלא רכש אחת מהיכולות שברצף ההתפתחותי עשוי להתקשות בביצוע תפקודים מתקדמים יותר כעבור מספר שנים. דילוג על שלב הזחילה, למשל, עשוי לגרום למיעוט בשכיבה על הבטן ומיעוט בהטלתמשקל על פרקי הגוף. דבר זה עשוי לגרור התפתחות לא מספקת של שרירי התינוק. התוצאה העתידית עשויה להיות צורך לתמוך את הראש על אחת הידיים בזמן ישיבה על יד שולחן, או לחליפין הישענות של כל פלג הגוף העליון על השולחן.
לאחר מכן, כשהפעוט לומד לעמוד, ללכת ולרוץ, הוא רוכש שיווי משקל, איזון של הגוף, תכנון תנועה במרחב וארגון מרחבי, אשר חשובים ללמידה בכלל וללמידת כתיבה בפרט.
באותה מידה חשוב הצד התפיסתי – עירנותו של התינוק למתרחש סביבו, סקרנות ביחס לגירויים וניסיונות לחקור את סביבתו. התנהגויות אלה הן תחילתן של החשיבה, השפה, הלמידה והיכולת לפתרון בעיות.

אבא, אמא – אתם איתי ?
הורים יקרים, הייתם מאוד רוצים לראות אותי עומד או הולך בעצמי, וכמה שיותר מוקדם - יותר טוב. אל תדאגו, זה יגיע. טווח התפקוד הנורמלי רחב, ולכל פעוט לוח זמנים ייחודי לו. לכן, לעת עתה, אנא הניחו לי לזחול, להתגלגל, ובעיקר – למצות כל שלב מאלה, בקצב האישי שלי.
כשאני ער, הניחו אותי על הבטן כמה פעמים ביום למשך עשר דקות לפחות. זה יעזור לי לחזק את שרירי הצוואר, הידיים והגו. כשאני שוכב על הרצפה על גבי, גלגלו אותי אל הבטן, מקצה אחד של השטיח אל הקצה השני. זה ילמד אותי לשלב בין חלקי גופי השונים ולהתמצא במרחב. כשאני כבר מתנועע, הניחו צעצועים מעבר לטווח השגתי. זה יעודד אותי לזחול (אם בכל זאת אני מתעכב מעבר לרצוי, כדאי להתייעץ עם מומחה להתפתחות הילד).
שיהיה גידול נעים, שיהיה בנחת, ושיהיה במזל טוב!