כיום, להיות ילד שגר או עם אבא או עם אמא - זו לא תופעה מאוד יוצאת דופן. גם ביישובים שלנו, לצערנו, המציאות של הורים גרושים נפוצה הרבה יותר מבעבר, אף כי אין בזאת משום נחמה, והרי ידוע את מי מנחמת צרת רבים.
גירושין של הורים הם תמיד חוויה קשה ביותר עבור הילדים. מדובר במשבר של ממש, בתחושה שהשמים נופלים על ראשך ושהכל קורס ומתמוטט. מבחינתו של הילד, פרידת הוריו היא מהלך מבהיל, מאיים ומזעזע את הביטחון והיציבות שלו. היא מעלה בפני הילד שאלות קשות, ומעוררת פחדים קיומיים.
יתכן ויש הורים חושבים שהצעד הזה יביא לילדים הקלה, אך מבחינת הילדים עצמם זו לא הקלה כלל.
כאשר הורים מחליטים להתגרש, פעמים רבות הם אינם מצליחים לצאת מהמצב הקשה שבו הם נמצאים ולהגיע להחלטות נכונות ומשותפות עבור ילדיהם. במצב כזה, ההחלטה לגבי החזקת הילדים, והסדרי הראיה של הילדים עם ההורה השני, נקבעת על ידי בית משפט לענייני משפחה, או בית הדין הרבני. לצורך קבלת ההחלטה, בית המשפט פונה פעמים רבות לקבלת חוות דעת של פקיד סעד לסדרי דין. הפנייה לפקיד הסעד היא לא בכל הבקשות, אלא כאשר אין הסכמה בין ההורים, או שנראה לשופט כי ההסכמה בין ההורים אינה לטובת הילד.
פקידי הסעד לסדרי דין הם עובדים סוציאליים, הפועלים במחלקה לשירותים חברתיים, ותפקידם לבצע הערכה מקצועית עבור ערכאות משפטיות.
העיקרון המרכזי המנחה בקבלת החלטות לגבי ילדים שהוריהם מתגרשים הנו טובת הילד. פקיד הסעד אוסף מידע רחב ככל האפשר, הנוגע לילדים, להורים ולמשפחה, שבעזרתו יוכל לגבש החלטה מקצועית והמלצה לגבי ההסדרים לאחר הגירושין.
בתהליך ההערכה ניתנת חשיבות גם לרצונו של הילד – ככל שהילד מבוגר יותר יינתן משקל רב יותר לרצונו. בנוסף, מחקרים מראים כי יש חשיבות רבה לכך שהילד ישמור על קשר עם שני הוריו, ולכן במקרים רבים ייבחר ההורה שנראה כמאפשר יותר את הקשר עם ההורה השני להיות זה שהילדים יישארו במשמורתו.
בתהליך כניסת פקיד הסעד למשפחה הוא מזהה פעמים רבות מצוקות של מי מהילדים או ההורים, המחייבות התייחסות טיפולית יותר ממושכת. במצב זה ישנה הפניה לקבלת טיפול מתאים.

כיצד ניתן להפחית את הפגיעה בילדים:
- ספרו לילדיכם על החלטתכם להתגרש - רצוי להקדיש חשיבה רבה לשאלה איך לספר לילדים על החלטתכם להתגרש. מומלץ לדבר עם הילד בסמוך למועד הפרידה, ולהסביר לו בהתאם לגילו ולרמת הבנה שלו שאבא ואמא החליטו להיפרד אחד מהשני, אך לא ממנו. אפשר לומר לילד: "אמא ואני החלטנו להיפרד אחד מהשני, אבל אף פעם לא ניפרד ממך, ותמיד נהיה איתך ובשבילך". אסור שהילדים יהיו שותפים להחלטה. אסור לשאול אותם ולהתייעץ איתם. והרי כמעט תמיד הילדים יעדיפו משפחה שלמה ומאוחדת, גם כשהיחסים קשים ובלתי נסבלים. חשוב לשתף ולשוחח עם הילד בהתאם לגילם, באופן כללי ולא בפרטי פרטים.
- הכינו את הילדים לעתיד - חשוב לדבר עם הילדים על כל השינויים שעתידים להתרחש בחייהם, לענות על שאלותיהם, ולעודד אותם לדבר על הנושאים שמדאיגים אותם.
- אל תסיתו את הילדים - אבא ואמא הם עולם ומלואו עבור הילדים, במיוחד הצעירים שבהם. השחרת בן זוגכם בעיני הילדים תפגע בהם הרבה יותר ממה שתוכלו לדמיין. שיתוף הילדים בהליכי הגירושין, ניסיון להטותם לצידכם והסתתם, יגרמו לכך שילדיכם יהיו חרדים ומבולבלים, ותהיה לכך השפעה על המערכת כולה.
- אל תעודדו תקוות שווא - אל תפתחו אצל הילד ציפיות שהמצב ישתנה. ממילא רוב הילדים מפתחים תקוות להחזרת המשפחה למצבה הקודם, אך תקוות אלה מעכבות את תהליך הסתגלותם למצב החדש.
- היו עירניים למצוקת הילדים - חשב להקשיב לילד בעירנות ובפתיחות, לשים לב כיצד הוא מבטא את עצמו במילים ובהתנהגות, ולא לבקר אותו, לכעוס עליו או להיאבק בו. הילד עשוי לסרב ללכת לגן או לבית הספר, להפסיק להכין שיעורים, לחזור אחורנית מבחינה התפתחותית, להרטיב ועוד. יש לקבל את הילד ואת התנהגותו. זה לא אומר שצריך לאפשר לו כל מה שרוצה, ולהפסיק ללכת לבית הספר או לגן, אבל צריך להתחשב במצב המיוחד ברגע זה, ולהיות אמפתי ומכיל את הילד ואת התנהגותו.
- אל תענישו את בן זוגכם באמצעות הילדים, ואל תשתמשו בילדים כמתווכים ביניכם - הורים שמבקשים מהילד להעביר מסר להורה השני - גורמים לו נזק. לעיתים אנו נתקלים במצב בו הורה מונע מהילדים להיפגש עם ההורה האחר, בין אם על ידי איסור מוחלט ובין אם על ידי הצבת מכשולים, למשל - רישום הילד לחוג המתקיים בדיוק ביום בו אמור הילד לפגוש את ההורה האחר. יש גם מצבים בהם הורה נמנע מלהגיע לפגישה, או מבטלה ברגע האחרון.
- אל תהפכו את הילד למשענת עבורכם - הורים גרושים נוטים לעיתים להפוך ילד למבוגר, באמצעות הפיכתו ל"אוזן קשבת" או לכתף לבכות עליה. הפיכת ילד למשענת רגשית להורה מטילה עליו עומס נפשי קשה ומיותר. אל תשכחו שמדובר בילד, זכרו שהילדים זקוקים לכם כמשענת גם אם הדבר אינו ניכר עליהם.

אסור לשכוח
אסור לשכוח, גירושי הורים מהווים עבור ילדים תהליך של אבל ואובדן. הילד עשוי לחוש תחושות של כאב וצער, בושה ואשמה, אובדן ובלבול, כעס ותסכול עמוק.
חשוב לפעול בתבונה וברגישות רבה. חשוב להוות דוגמא אישית חיובית כדי למזער את הפגיעה בילד במהלך הגירושין. חשוב להכניס סדר וארגון בחייו. ימי הביקור או המגורים עם כל אחד מההורים חייבים להיות מוגדרים וברורים לילד, כדי לאפשר לו תחושת סדר ויציבות בחייו.
הניסיון מלמד שכמעט תמיד יש העדפה לכך שההורים מגיעים להחלטות משותפות ולהסכמות ביניהם. לכן גם אם למרבה הצער החלטתם להיפרד, מומלץ מאוד לעשות כל מאמץ למצות עד תום את האפשרות להידברות, ולא להגיע להחרפת הסכסוך ולמלחמה משפטית שפוגעת בכם ובעיקר בילדיכם. במידה ויש צורך בכך, אפשר להיעזר בגורם שלישי, כגון מגשר חיצוני, או יחידת הסיוע של בית המשפט. במידת הצורך ניתן גם להתייעץ עם העובד הסוציאלי של היישוב.
לסיכום,בגירושין כמו בכל משבר בחיים, התמודדות נכונה והדרכה מתאימה מסייעים בצמצום הפגיעה בילדים, ומאפשרים להם המשך התפתחות תקינה והחזרת האיזון לכל המשפחה.
בשורות טובות.

 המאמר מבוסס על מאמרו של גדי רוזן: "ילדי גירושין - מה עובר עליהם וכיצד ניתן לתמוך בהם ולחזק אותם"