מי מכם לא שמע מהרופא שלילדכם יש "נוזלים באוזניים"? רבים מכם כבר היו בבדיקות שמיעה, חלקכם אף עברתם ניתוח "כפתורים", וכאשר תגיעו עם ילדכם להערכת שפה אצל קלינאית תקשורת, אתם תישלחו לביצוע בדיקת שמיעה.

יש סוגים שונים של ליקוי שמיעה, וסיבות שונות לו. ליקוי שמיעה מאובחן לרוב בגיל הינקות והילדות, ויכול להשפיע רבות על התפתחות השפה של ילדכם.

מהי שמיעה?

יכולת השמיעה נמדדת במונחים של רמת הצליל הנמוך ביותר שאדם יכול לשמוע בתדירויות שונות (גובה הצליל או טונים). שמיעה תקינה מתוארת כצלילים הנמוכים ביותר שאדם "בריא" יכול לשמוע. אם יש צורך להגביר את הצליל יותר מהרגיל, כדי שילד ישמע אותם, סביר שהוא סובל מירידה בשמיעה. אובדן השמיעה מופיע בדרגות חומרה שונות - מקל ועד עמוק ומוחלט.

למה הילד לא שומע? ישנן מספר סיבות לאובדן שמיעה – הפרעה מולדת (גנטית ולא גנטית), נזק מזיהום במהלך ההיריון (כמו אדמת, CMV), או כתוצאה ממחלה קשה (כמו דלקת קרום המוח) או מחלות של האוזן התיכונה.

מנגנון השמיעה מורכב משני חלקים: החלק ההולכתי (האוזן החיצונית והתיכונה – כולל עור התוף ועצמות השמע המוליכות את הצליל פנימה), והחלק התחושתי–עצבי (האוזן הפנימית הכוללת את איבר השמיעה המעביר צליל למוח).

כאשר נגרם נזק למנגנון השמיעה, חומרת אובדן השמיעה ויכולת השיקום תלויות במיקום הפגיעה. נזק הולכתי (שבדרך כלל הוא קל עד בינוני בחומרתו) יוצר שמיעה "עמומה", כמו דרך מים. במצב זה יהיה קשה לילד להבין דיבור, ויקשה על סביבתו להבין את דיבורו. במקרים אלו הגברת עוצמת הצליל (מכשיר שמיעה) וניתוחים, מאפשרים שיפור בשמיעה. ירידה הולכתית יכולה להיות זמנית - זהו המצב שרובכם שמעתם עליו ושנקרא "נוזלים באוזניים". ילדים רבים סובלים מירידה הולכתית ומטופלים במתן תרופה אנטיביוטית (כדי לרפא את הדלקת באוזן שמקשה על השמיעה), או בניתוח "כפתורים" שבו הרופא מחדיר צינורית לעור התוף, שיושבת כמו חלון קטן בעור התוף ומאפשרת אוורור של האוזן. הצינורית תיפול לבד בדרך כלל לאחר חצי שנה.

נזק במערכת התחושתית עצבית (בינוני עד עמוק בחומרתו) יוצר עיוות שמיעה, בנוסף לקושי לפענח את הנשמע. במקרים כאלו קשה יותר להתאים מכשיר שמיעה, וכיום יש אפשרות לניתוח "שתל השבלול", שבו מכניסים לאוזן מכשיר המהווה חלופה לאיבר השמיעה הפגוע, המעביר את הצליל למוח.

 האם הילד שלי לא שומע?

תשומת לב לנקודות הבאות יכולה לסייע להורים להבחין שילדם אינו שומע היטב:

·הילד אינו מפנה את ראשו כשקוראים לו.

·נראה ששמיעתו משתנה מיום ליום – לעיתים מגיב לדיבור ולעיתים אינו מגיב.

·דעתו של הילד מוסחת בקלות, במיוחד כאשר לא מדברים עמו "אחד על אחד".

·הילד מראה הבדלים ניכרים בשמיעה במצב שקט לעומת רועש.

·התפתחות השפה עלולה להיות מאוחרת, ותראה הידרדרות לאחר הצטננות. דיבורו קשה להבנה ומשפטיו דלים לעומת חבריו.

·הילד מתלונן על כאבי אוזניים ומושך באוזניו.

·הילד מגביר את עוצמת הקול בטלוויזיה, ומתיישב קרוב למסך.

שמיעה ושפה

לירידה בשמיעה יש השפעה משמעותית על התפתחת השפה. השפה עשויה להתפתח על פי השלבים המקובלים, אך בקצב איטי הרבה יותר, ותוך כדי קשיים שעולים בהפקת צלילי הדיבור. לילד שאינו שומע היטב יהיה קשה להבין הוראות, משפטים ארוכים, סיפורים ודיבור מהיר. כאשר מדובר בירידה הולכתית, לאחר הטיפול יחול שיפור מהיר בשמיעה, ולעיתים אותו הילד יצטרך לעבור סדרת טיפולי שפה אצל קלינאית תקשורת. כאשר מדובר בירידה תחושתית–עצבית, גם לאחר התערבות כמו מכשיר שמיעה או ניתוח שתל שבלול הילד יצטרך לקבל טיפול ארוך טווח אצל קלינאית תקשורת, להטבת השמיעה ולהתפתחות השפה.

בדיקת השמיעה נעשית אף היא אצל קלינאית תקשורת (אודיולוגית) ומתבצעת לאחר הפנייה מרופא אף-אוזן-גרון. כאשר תגיעו לבדיקת שמיעה, הבדיקה תהיה שונה בהתאם לגיל ילדכם. תינוקות ופעוטות יעברו בדיקה התנהגותית, שתבדוק את התגובה שלהם לצלילים גבוהים, וכן בדיקה של האוזן התיכונה; ילדים גדולים יותר יעברו בדיקה שבה יצטרכו להבחין בצלילים שיושמעו להם מבעד לאוזניות.

כיום ישנם מספר בתי חולים שעורכים הערכת שמיעה ראשונית לאחר הלידה (כמו הדסה עין כרם). כל תינוק עובר הערכת שמיעה התנהגותית בגיל 7-9 חודשים בטיפת חלב. אבל עיקר האבחנה נעשית על ידי ההורים, המטפלת והגננת. רוב הילדים מגיעים לרופא אף-אוזן-גרון לאחר שההורים חשו שילדם מתקשה בשמיעה.

אז מה לעשות?

אם אתם מרגישים שיש לילדכם קושי בשמיעה פנו לרופא אף-אוזן-גרון או ל"יחידה להתפתחות הילד" (02-9973448) להתחלת תהליך ההערכה. זכרו שרוב המקרים יכולים להסתיים בטיפול תרופתי או ניתוח כפתורים, ושגיל הילד משמעותי לטיפול בבעיה ולהתפתחות תקינה של השפה והדיבור.

אדרת שטרית, קלינאית תקשורת, היחידה להתפתחות הילד בשער בנימין