מי מאיתנו לא זוכר את הפעם הראשונה שבה הראנו לאבא ציור עם שמנו הפרטי? את שער המחברת הראשון שהראנו לאמא? הם קימטו את המצח וניסו להבין 'מה בעצם כתוב כאן'?!...
האם גם גורל ילדינו יהיה זהה?
הכתיבה היא פעילות אנושית מורכבת המבוססת על מרכיבים קוגניטיביים, מוטוריים וחושיים, ועל האינטגרציה ביניהם.הכתיבה נרכשת לאחר התפתחות הדיבור והקריאה,ומושפעת מהתפתחות הילד ומהתנסויותיו בפעילויות קודמות, כמו הקשבה, דיבורוקריאה.בתהליך לימוד הכתיבה הילד מבין שהכתיבה היא בעצם דיבור כתוב.
קיימות נורמות ברורות כיצד כותבים. על מנת לכתוב, עליו להכיר את "שפת הסימנים" - האותיות שבאמצעותן כותבים. בנוסף, הוא צריך להבין כיצדנוצרות תבניות המילים, וכיצד מעבירים אותן למרחב הגראפי - למחברת או לדף.
הילד הצעיר המנסה לאתר את אותיות שמו במלה מוכרת אחרת, או מנסה לכתוב את שם חברו לגן, מצוי למעשה בתהליך של ראשית כתוב וקרוא. ילדים בגיל הגן מצויים כל הזמן באינטראקציה עם השפה הכתובה, והם מתחילים ללמוד ולחקור אותה באופן ספונטני לפני הלימוד הפורמלי. עם רכישת הכתיבה, המאמץ הקוגניטיבי והמוטורי שהילד משקיע בכתיבה פוחת, והוא פנוי גם לעסוק בתוכן של הנכתב, ובעתיד הלא רחוק (כיתות ג-ו) הוא יצליח להשתמש בכתיבה כאמצעי ביטוי.

פיתוח מודעות לכתיבה
רכישת מיומנות הכתיבה דורשת זמן ואימוןרב.זמן רב בטרם נזכה לראות את ילדינו כותבים, עלינו לספק להם גירויים המעודדיםמוטיבציה לכתיבה. כהורים, יש לנו הזדמנויות רבות להדגים את השימוש היומיומי בכתיבה: רשימותקניות, מכתבים, sms, דוחות. כשאנחנו הולכים יחד עם הילד ברחוב, יש אינספור הזדמנויות להראות לו את שימושיה השונים של המילה הכתובה: אפשר להצביע על כתובת הרשומה על המעטפה, להקריא בקול את שם החנות, להראות את הקבלה ביציאה מהחנות, פרסומות ושלטי חוצות, וכדומה.כל אלו יהוו בסיס ראשוני לגירוי סקרנות ראשונית.רצוי שיהיה לנו מקום בביתנו שיעודד את ילדינו להשתמשבציוד כתיבה. דפים וכלי כתיבה מגוונים בהישג ידו של הילד יעודדו אותו לצייר ולשרבט.

התפתחות הכתיבה
עד שמתגבש כתב ידו של האדם עוברות שנים רבות. רק לקראת גיל 20 אפשר להתחיל לראות כתב אופייני ויציב שלא ישתנה באופן מהותי בהמשך החיים. נתחיל מההתחלה...
זוכרים את הקשקושים הקטנים שהילד בן השלוש מצביע עליהם ואומר "כאן כתוב ציור יפה"? בשלב זה עדייןלא קיימת יכולת ליצור צורה המזכירה כתב. המסר הכתוב אינו מנסה לייצג דבר כלשהו מעבר לכתיבת הסימנים עצמם. בהדרגה, את מקומו של הציור הולכים ותופסים סימנים דמויי כתב. נצפה בילד מצייר צורות פשוטות כמו סידרת קווקווים, עיגולים בשורה, או גלים עולים ויורדים. הילד יתחיל לשרבטשורות על גבי שורות של "קשקושים" שונים, במקום לצייר אותם בצורה חופשית על הדף. במהלך שלב זה, הילד לומד להבחין בין כתיבה לציור, ומתחיל לשים לב לכתיבהמוחשית.הילד מכיר תחילה את המאפיינים הכלליים של מערכת הכתב, לדוגמא: כתיבה יש לערוך בשורות ישרות, הסימנים צריכים להיות קטנים, הסימנים צריכים להיות דומים למה שאני רואה בסביבה הקרובה שלי ולמה שנחשב למסר כתוב.
בהמשך, לקשקושים תהיה משמעות נוספת. אם הסיפור הוא על חתול קטן, למשל, הקשקוש יהיה קטן. אם החתול גדול, אותו קשקושיהיה גדול יותר. בשלב זה הילד מנסה לייצג באמצעות הסימנים שהוא רושם את תוכנו של המסר הכתוב. לפעמים נראה ילד כותב 'עגבניה' באדום ו'מלפפון' בירוק. לעיתים קרובות הילד יתאים את מספר הסימנים לתוכן, ללא קשר לצלילי ההברות. כך למשל, עבור המלה 'פרחים' יכתוב יותר סימנים מאשר עבור המילה 'פרח', כי פרחים הם יותר מפרח אחד. בשלב זה, במקביל, נרצה לראות את ההתפתחות המוטורית לקראת כתיבה. ניתן להם להתנסות בפלסטלינה, לגזור חומרים שונים, על מנת לחזק את הכוח בכף היד והאצבעות, ולשחק במשחקי השחלה כדי לפתח קשר עין-יד. נאפשר להם לצייר במגוון כלי כתיבה. נפתח את יכולת המניפולציה בידיים ונלמד לקשור את שרוכי נעליים ולכפתר כפתורים.
בשלב הבא (רוב הילדים בגילאי טרום חובה) נראה את הילד מנסה לשחזר אותיות ומילים דרך השרבוט, ויוצר צורות דמוי אותיות.סימני הכתב שהילד רושם הם ניסיון לייצג את צלילי השפה. כשילדים מתחילים לחרוז ולשמוע הברות במילים, נראהאסטרטגיות של חלוקה להברות. מספר סימנים או קשקושים יתאימו למספרההברות במילה. לדוגמה עבור המילה 'גורילה' הוא יכתוב מספר רב יותר של סימנים לעומת כמות סימנים קטנה עבור המילה 'בית'. כשהילד יתבקש לקרוא את מה שכתב הוא יצביע על כל סימן ויהגה צליל אחד בהתאמה.

לפתח את הסקרנות הטבעית
בגן חובה הילד כבר יכתוב אותיות באופן אקראי.הילד יתחיל לבקש מכם לכתובעבורו מילים, ותראו שהוא "אוהב" אותיות מסוימות. ייתכן והוא יכתוב שורות רבות של אותהאות. שרבוט וחיקוי כתיבה בשלבים מוקדמים – יעילים, ומהווים בסיס ללמידת עיצוב וזיהויאותיות. פעילויות מתאימות, כגון הוספת כתובית על ידי הורה לציור של הילד,מעבר על כתב מחובר של מבוגר (הכנת קישוט לסוכה), כתיבה והעתקת מילים (כתיבת כרטיס שנה טובה לסבא ולסבתא) וכדומה, יפתחו יכולות אלו של הילד. לאט לאט נראהאת הילד זוכר התחלות של מילים תוך כדי שימוש בכתיב שהוא המציא. הוא כבר ידע לזהות את הצליל הפותח של כל מילה. רוב הילדיםיתקדמו בשלבים דומים, באמצעות כתיב שהם ימציאו, עד שישיגו את המטרה הסופית שהיא כתיבתקין.
בכיתה א' ילמד ילדכם יחד עם בני הכיתה לקרוא, ובמקביל לכתוב בדפוס ובהמשך בכתב. בשלב זה הילד יתייחס אל המאפיינים הספציפיים של השפה הכתובה. איכות הביצוע של כתיבת אותיות וכתיבת טקסט תלויה בתפיסה של הילד את כיווניות המילה והטקסט (מימין לשמאל), בתפיסת המאפיינים השונים של כל אות, בזיכרון של צורת האותיות, בתפיסת כיווניותן, וביכולתו הגרפו-מוטורית. עם הזמן יפחתו המאמצים הטכניים שהילד משקיע בכתיבה, ודעתו תהיה פנויה לתוכן הנכתב. בשלב זה הוא עסוק בשאלות כמו: כיצד לעצב בצורה מדויקת אות מסוימת, או כיצד ליצור קשר בין צליל מסוים בשפה המדוברת לסימן כתוב מוסכם, כיצד להגביר את קצב הכתיבה, וכיצד לאחוז נכון את העיפרון ולווסת את הלחץ על העיפרון. וכמובן, להצליח לקרוא לבד את מה שהוא כתב, ובעיקר - שגם אמא ואבא יצליחו סוף סוף לקרוא גם הם (לבד!) את מה שאני כתבתי...
אז עד שנגיע עם ילדינו לשלב המתקדם יותר של הכתיבה, נשתדל לספק להם גירויים מתאימים ולפתח את הסקרנות הטבעית ללמידה שקיימת בהם. חשוב לעודד ולטפח את ניסיונות הכתיבה הראשונים הספונטניים של הילד, תוך התחשבות בשלב ההתפתחותי בו הוא מצוי. דרך ניסיונות אלה ניתן להבין מה הילד יודע על מערכת הכתב, ולא רק מה אינו יודע עדיין. מפגש ממושך ועקבי עם השפה הכתובה בתוך ההקשר החברתי בו הילד מצוי יביא לגיבוש הדרגתי בהבנת המושגים הקשורים לעולם הקריאה והכתיבה, ושליטה במושגים הקשורים לשפה הכתובה. שליטה במושגים אלה תהווה מקור לתועלת ולהנאה עבור הילד.

נתקלתם בבעיה, או שאתם לא בטוחים שילדכם מתאים לשלב? פנו לקבל ייעוץ ביחידה.