מהרגע הראשון שבו נכנסו חיילנו לעזה, ידענו כולנו כאן בבנימין שהמכה כנראה בוא תבוא. איך לא, כשאת חיילינו המצוינים אנחנו מחנכים ללכת ראשונים, להיות מופת של גבורה לכלל, לא לחשוב על עצמם אלא על העם. במלחמת לבנון השניה ספגנו מכה קשה יותר מכל מקום אחר בארץ, במלחמת עזה נתפלל שמלאה מכסתנו.
כל מכריו של דגן ורטמן ממכמש, שנהרג שבוע וחצי לאחר תחילת מבצע "עופרת יצוקה", מספרים על אישיות גדולה, בלתי רגילה (ר' מסגרת בעמ 9'). גם להרוגים מפסגת זאב וגבעת זאב יש אחיות בגבעת הראל, עמונה ומעלה לבונה. ברשימת הפצועים – חיילים בני עפרה, שילה, חשמונאים, בית חורון, אדם, שבות רחל ונוה צוף.
יש לנו הרבה טענות מוצקות נגד מהלכי האיוולת שהובילו למלחמה הזו, אבל בעת כזו, מסר האחדות והגבורה שעולה ממשפחות ההרוגים – נותן את הטון בשיח הציבורי, ומאפיל בעיקר על קולות של חולשה והססנות שהכרנו ממלחמות אחרות.
"מה שחשוב בימי מלחמה זה אחדות העם", מוסיף אבי רואה, יו"ר המועצה, "למרות שתמיד יש כאלו שמנסים לערער, עם ישראל עומד באיתנו, וכולם מחוברים למה שקורה. ואני מאמין שבהתאם לזה – גם ההצלחות. במקום שיש אחדות יש הצלחה וסיעתא דשמיא".
בשם האחדות ולמען רוחו האיתנה של העם, הטיל יו"ר המועצה על עמית קדמון, מנהל המתנ"ס, לרכז את מבצעי פעילות הסיוע לדרום. מאז אין לו רגע לנשום. עשרות מבצעי התנדבות ירדו דרומה, ובהם מאות מתנדבים, להפיג ולשמח את ילדי המקלטים והוריהם, לא רק בעיירות המפורסמות, גם במושבים הנשכחים. בין היורדים היו גם צוותי מטפלים אלטרנטיביים, שפינקו את הדרומיים בטיפולי שיאצו ורפלקסולוגיה. היורדים דרומה לקחו עמם מאות חבילות וצ'ופרים שאספו ילדי בנימין, גם חומרי יצירה שנרכשו על ידי המתנ"ס, נאספו ביישובים או נתרמו על ידי פיקוד העורף, וכמובן מכתבי עידוד מרגשים. גם שוטרי תחנת משטרת בנימין הדרימו עמוסי חבילות שאספו ילדי בתי הספר.
חיילי גבול עזה זכו ל-1,200 מנות פיצה שהוכנו שם. ממש על הגבול, על ידי הפיצריה בכוכב יעקב וצוות מתנדבים, שירדו עמוסי ציוד טכני וחומרים לאפיית פיצות טריות וחמות.
והיו בין אנשי הדרום שגם הצפינו לכאן. קבוצות משפחות מהדרום התארחו לכמה ימים שקטים, בעיקר בפנימיות של מוסדות החינוך, וזכו לשפע חוויות וחיבוק אמיץ. קבוצה גדולה במיוחד התארחה בגוש אדומים ונהנתה מפעילות איכותית במיוחד, כולל רכיבה וקרטינג.
מחלקות החינוך והגנים נרתמו גם הן מיד למאמץ הלאומי. בתי הספר אירחו תלמידים בכיתות, כיתות אולפנות שלמות העפילו לכאן כדי לזכות בכמה ימי לימוד שקטים לקראת בגרויות החורף, וגם הגנים אירחו ילדי גן ממשפחות הדרום. החברה לפיתוח שלנו תרמה עשרות קווי אוטובוסים למען פעילויות ההתנדבות השונות.
"פה מתגלה שעתו היפה של העם", אומר אבי רואה, "יחד עם כל עם ישראל אנו מחזקים את ידי משפחות הנופלים, מתפללים לרפואת הפצועים, ומקווים שחיילינו ישיגו את מטרותיהם, יחזרו הביתה בשלום, ושחיים נורמליים ישובו לשרור בדרום".