בתי הדין נוהגים לחלק את הירושה באופן שווה בין הבנים לבנות - מה המקור לכך?
כיוון שפנייה לבית משפט להוצאת צו ירושה תביא לחלוקת הירושה בשווה בין הבנים לבנות, כפי המקובל בחוק הישראלי, הרי שלדעת חלק מהפוסקים, יכולות הבנות לדרוש "דמי ויתור" על יכולתם לפנות לבית משפט.
סוגיה זו נדונה בין הפוסקים כבר לפני כארבע מאות שנים. רבי משה בנבישתי, מחכמי קושטא (שו"ת פני משה ב, טו, נפטר בשנת תל"ז, 1677), הביא מחלוקת בעניין זה בין דייני קושטא בדור לפניו. רבי יחיאל באסן טען שהבנות יכולות לדרוש פיצוי על הוויתור, ואילו רבי יוסף מיטראני (המהרי"ט) סבור שהן מחויבות משום השבת אבידה לחתום על הוויתור.
בביאור טעמו של רבי יחיאל באסן כותב נכדו, רבי אליהו אלפנדרי, בספרו "אליהו רבא": "אינו אלא מתורת שכר שכיר, וכיון שכן, בנדון כזה ראוי להבית דין לשום בכמה בנות ישראל מתרצות להעביר חלקיהן וינתן להם, והנראה לפי השערתי שהוא בכמו עשרה למאה ממה שנוגע לחלקן". לפי דבריו יש לשער את שווי הויתור בעשרה אחוזים מהירושה.
אמנם מצאנו פוסקים נוספים שלא הגבילו את השיעור, וכך כותב רבי אליעזר יהודה וולדינברג זצ"ל (שו"ת ציץ אליעזר חלק טו, סימן ס) שהיה דיין ותיק בירושלים: "וכך נוהגים למעשה בהרבה מקרים כי הבנים מעניקים לבנות פיצוי כספי הגון תמורת חתימתם על ויתור בירושה לטובתם". הוא חזר וביסס את דבריו בשנית (חלק טז סימן נב) ועודד את דייני בתי הדין למצוא דרכים להשוות עד כמה שניתן בין הבנים לבנות, וסיכם את דבריו: "הראנו לדעת כי יש בסיס רחב בהלכה שהבנות יכולות לדרוש שכר חתימה, וגם אפילו שכר זילותא של הופעה בבית דין או בערכאות... ושכן פשט ופשוט המנהג בהרבה תפוצות ישראל עוד בדורות שקדמונו".

סוף מעשה בצוואה תחילה
אולם, טוב יותר לנקוט בדרך שמוסכמת על כל הפוסקים והיא לכתוב צוואה. ללא כתיבת צוואה עלולה להפוך חלוקת הירושה לסכסוך רב נפגעים, לא רק בגלל חלקן של הבנות, אלא גם בנוגע לחלוקה בין היורשים הרואים עצמם זכאים לחלק גדול בירושה מסיבות שונות. 
המלצת הפוסקים - לכתוב צוואה שתהיה תקפה על פי ההלכה, ותהיה בה חלוקה שווה של הנכסים בין כל הילדים, ובכך ייחסכו מריבות מיותרות. כדאי לדעת שכבר בתקופות קדומות הונהגו בידי חכמים שונים מספר תקנות ומנהגים שגרמו לכך שגם הבנות יקבלו חלק מהירושה.
כך כותב הרב זלמן נחמיה גולדברג שליט"א (תחומין ד עמ' 344): "וכדי לתקן כל זה לעניות דעתי יש לחזור ולהנהיג מה שהיה נהוג משנים קדמוניות לתת לבת שטר חצי זכר". כוונתו לאחד מהשטרות שהיו נהוגים אז, בו המוריש היה נותן לבנותיו חצי ממה שהבנים מקבלים.
ניתן גם למצוא נוסחאות אחרות של צוואה כפי שהציע הרב ח"ש שאנן (תחומין יג עמ' 317) ועוד רבים, המפורסמים באתר דין תורה. כמו כן יש דעות המכשירות גם צוואה רגילה הנעשית על ידי עורך דין (ראה במאמרו של הרב שאנן) ועל כן עדיף אף לעשות צוואות כאלו מאשר לא לצוות כלל.
(להרחבה נוספת: פתחי חושן, ירושה פרק א הערה ה ו"משפטיך ליעקב א,כו, לנוסחי צוואה ראה באתר "דין תורה").