"תהילות לאל עליון יצאתי מעבדות לחירות מחול לקודש לאחר ל"ג שנות עבודה זכיתי לג"ל עיני ואביטה נפלאות מתורתיך בפרישתי לפנסיה... (בשנת תשס"ז, 2006)"
"במה אודה להשי"ת על החסד והטובה שעשה עמדי להתפנות מעתה ועד אחרית להגדיל תורה ולהאדירה, ללמוד וללמד לשמור ולעשות כמצות אנשים יהודאין  ולעסוק בתורה ובמצות.."
 
מכתביו הרבים של אבא אפשר ללמוד על אישיותו המופלא והנהדרת. על הפשטות והגדולה הענקית, על הענווה והעוצמה הפנימית, על אהבת ה' ויראת שמים השמורה רק לגדולי האומה. אבא תמיד אמר שחבריו האמיתיים הם התנאים והאמוראים וגדולי ישראל, וכך היה מונה אותם בשמותיהם, בעיסוקם, במשפחתם, בשכניהם ותלמידיהם. נשמתו משכה אותו לדבר ולספר כל הזמן על קורות חייהם. היה מעריצם ואוהבם, דבק במעשיהם, כל מהלכו בחייו היה כמעשיהם. תמיד אמר שהוא עובד כי זה מה שהם עשו, יגיעת הכפיים לצד עמל קניין התורה היו אצלו עבודת ה' יום יומית.
וכך כתב באחד מכתביו: "לפיכך כלל גדול ומודעה רבא לעשות את התורה עיקר וכל השאר טפל, וגם הטפל יהיה לצורך העיקר, ולא יהפוך הסדר, כי הכל הבל, לבד הנשמה הטהורה חלק אלוה ממעל שנפח באפינו, לזכותינו כהיום הזה, כי במה נחשב מה אנו מה חיינו, לפיכך החכם עיניו בראשו לשים יראת ה' לנגד עיניו, ומיד יתעורר באהבתו לעבודתו יתברך, ואולי כך יזכה לחיי העולם הזה וגם חיי העולם הבא, ואשרי מי שבא ותלמודו בידו" (מתוך הקדמתו לספרו "אבני מילואים")
אבא הצטיין בכל תחום שפעל. הוא התחיל כעובד פשוט בבנק הדואר, ופרש לפנסיה כסמנכ"ל בעל השכלה בתחום המחשבים והתקשוב. התחיל כחייל פשוט בחיל הצנחנים וסיים כקצין ומפקד – רב סרן. עובדיו וחבריו ברשות הדואר מספרים על אדם אנושי, טוב לב, ישר והגון, ובעל מוסר עבודה גבוה. הוא הגן על עובדיו בסערות וגלי הפיטורים, ושימש להם כתובת בבעיות אישיות, כלכליות, זוגיות ועוד.
לאבא היתה 'משכנתא יומית' - "דבר יום ביומו", תמיד אמר לאמא שיש לו חובות, אנחנו במשפחה ראינו אותו בקביעות לומד, אבל לא ידענו באמת מה היו 'חובותיו'. אבא נפטר בפתאומיות מופלאה לפני כחודש ימים, ומה' יצא הדבר ולא מקרי שיום הסתלקותו היה ערב שבת קודש פרשת "וישלח יעקב מלאכים" - הפרשה שכל כך חיבב, בה היה מברך את בני יעקב עלמעשה שכם, שהקב"ה ינקום נקמת דם עבדיו השפוך, ונזכה לביאת משיח צדקנו במהרה בימנו אמן. אותה פרשה בה התחתן, בה חגג לבנו 'שבת חתן', בה חגג 'שלום-זכר' לנכדו הקרוי על שמו. אותה שבת בה הסתלק מאיתנו בפתאומיות ביום פטירת רבנו הקדוש ר' יהודה הנשיא עורך המשנה.
לאחר שנפטר מצאנו במחשבו כתבים רבים שכתב בינו לבין עצמו. מעבר ל'פירוש רפאל' על ש"ס משנה, אותו כתב במשך 30 שנה, עליו היה מדבר מפעם לפעם, כתב אבא פירושים רבים: פירוש "שולחן עורך" על השו"ע, פירוש לנביאים, חידושי תורה בגמרא ובפרשיות השבוע, תרי"ג המצוות וביאורן, מאמרי תורה באמונה מוסר השקפה והלכה, סידור ומחזורי תפילה, שירי הלל והודאה לבורא עולם, ועוד.
באחד משיחתנו סיפר לנו אבא שלפני כל הוצאה לאור של אחד מספריו עליו לסיים ש"ס בבלי ולבדוק שלא נעשה טעות חלילה. "מטרתי בספר זה להעשיר ולהשכיל את הקורא בדברים חדשים ולסדר הדברים כעזר כנגדו על דברי הפוסקים הכתובים בספרי הימים... רק יקרא ויבין וישכיל ויוסיף דעת לקיים הכתוב "יגדיל תורה ויאדיר" (מתוך אחד מכתביו).
"פירוש רפאל" על מסכת אבות הוא חלק ממפעל חיים אדיר של לימוד תורה בהתמדה יום יומית, מתוך עמל תורה ופרנסה, בו כתב אבא את פירושו על ששת סדרי המשנה, שבימים אלו אנו נמצאים בשלבים האחרונים של הוצאתם לאור.
כל מה שאנו עושים לזכר אבא ז"ל בהפצת כתביו - מטרתנו כמטרתו - להגדלת, הפצת והאדרת כבוד התורה ולומדיה.
"ואסיים במודעה רבה זו שכל עבודתי ליחדא שמא דקבה"ו ולא לכבודי עשיתי זאת, אלא להרבות תורה ולזכות את הרבים, מתוך אהבת התורה והארץ". (מתוך אחד מכתביו)