אחריות - מה היא ?
האם היא המצב בו אדם נותן לעצמו ולאחרים דין וחשבון על מעשיו בעבר, ועקב כך נדרש לקחת – או לוקח
בעצמו – אחריות על כל תוצאותיה?
או אולי זה אותו דבר המחייב בעל תפקיד לפעול במסגרת תפקידו לטובת מקום עבודתו באופן מיטבי?
או אולי זה משהו שאדם מקבל על עצמו מראש, עוד לפני המעשים, כדי שהחלטתו תהיה שקולה, ולאחר
מחשבה ובדיקה, ולא עלפי דחף רגעי?
נראה לי ששלושת המצבים האלו הם תשובה נכונה לשאלה, ואולי עוד כמה כמוהם.
אנחנו, בארגון "פעמונים", המלווים משפחות - חשים באחריות כבדה מאד המוטלת על כתפינו באשר לדרך בה
אנו מלווים ומדריכים את המשפחות הנמצאות בליווי, כאשר אנחנו נמצאים עמן באותו תהליך ייעוץ אשר מטרתו
לשנות את המצב הכלכלי שלהן, והבאתו לאיזון בין הכנסות להוצאות.
כל אחד מאתנו חש את כובד האחריות הזו כאשר אנו באים להמליץ למשפחה על דרך פעולה כזו או אחרת, כי
תמיד – לכל דרך אשר נמליץ ללכת – יש משמעויות והשפעות על קטעים אחרים של כלכלת-המשפחה.
אך הנקודה העיקרית היא כי האחריות העיקרית לכל מהלך, ולכל החלטה שתתקבל בעקבות המלצתנו (אולפעמים אף בניגוד לה...) הינה בראש וראשונה של המשפחה עצמה.
לנו אין ספק שעצם הפניה אלינו נובעת מתחושת האחריות שהמשפחה חשה, ומתחושת חוסר היכולת להתמודד
לבד עם מצב בעייתי. הפניה אלינו מוכיחה אחריות זו בבירור. לא פעם נאמר לנו בפגישה הראשונה עם המשפחה, על ידי אחד מבני הזוג, כי הוא נושא באחריות למצב כזה או אחר, וכאן באה לידי ביטוי האחריות מהסוג הראשון - אחריות בדיעבד. זאת, כמובן, בנוסף לאחריות שכל אחד מבני הזוג חייב לחוש מעצם היותו חלק ממערכת משפחתית,
כלומר מהסוג השני.
אנחנו שואפים להגיע לסוג השלישי של אחריות, והיא האחריות הניטלת מראש. כלומר, לפני כל מהלך ומהלך אשר נעשה במסגרת המשפחה, כמו הוצאת כספים, החלטה על סדרי-עדיפויות בניצול משאבי המשפחה, התמודדות עם לחצים ועוד - יורגש גודל האחריות מעצם היותך חלק ממשפחה שעליך לקיים. לכן יש לחשוב פעמיים לפני תגובה ספונטנית ולא שקולה (התפטרות לאחר מחלוקת עם הבוס, עיכוב תשלומי קנסות חניה, וכדומה).
גם סדרי עדיפויות בתוך משפחה נכנסים לתחום זה של אחריות: השארת רכב במשפחה (שעלותו תמיד גבוהה
גם אם הוא רק עומד בחניה) על חשבון ביגוד, או שימוש בזבזני בטלפונים ניידים כי "צריך", ועוד כהנה
וכהנה החלטות.
אנחנו לא שופטים אף אחד, ומקובלים עלינו כל אלה, ובלבד שמקבלי ההחלטות יהיו מודעים מראש לתוצאה,
ולא שבדיעבד יסתבר להם שמרוב דברים "חשובים" ש"צריך" לא נשאר כסף לאוכל, או לתשלום ארנונה.
זוהי משמעותה של אחריות אמיתית, ובדברים האלה טוב שכל אחד ואחד מאתנו יישב עם עצמו או עם בן
זוגו כדי לבחון את סדרי העדיפויות. הרבה פעמים מתגלה שמה שהיה נכון בעבר הרחוק או הקרוב – לא בהכרח נכון גם כיום.