..."הטיפול חיזק אותי נפשית. התחלתי להבין דברים, גם אם היה לי קשה בהתחלה לקבלם. הבנתי שהוא נותן לי אגרוף בנשמה כל הזמן. הבנתי שגם אם אני לא מקבלת מכות פיזיות אני אישה מוכה, שאין לו שום זכות שבעולם להתנהג אלי כך ולהכתיב לי מי להיות וכיצד לחיות. לאט ובהדרגה התחזקתי. התחלתי לדרוש יחס הוגן, כבוד, הערכה... הטיפול נתן לי אומץ, כוחות מחודשים, והכי חשוב, אמונה בעצמי".
(מתוך דבריה של אישה שחיה במעגל אלימות)

תופעת האלימות במשפחה הינה תופעה חברתית מוכרת וקיימת בעולם בכלל ובחברה הישראלית בפרט. מעט נתונים על שכיחות התופעה: בשנת 2008, 200,000 נשים התלוננו במשטרה על אלימות במשפחה. 46,000 גברים נעצרו בשל שימוש באלימות. כ- 12-13 נשים נרצחות על ידי בן זוגן מידי שנה.
גם במטה בנימין, תופעת האלימות במשפחה קיימת. עשרות משפחות מטופלות בשנה על ידי העובדים-הסוציאליים ביישובים, ומספר לא מבוטל של משפחות נשלחות לטיפול במרכזים שונים לטיפול באלימות, סביב אלימות קיימת. נשים בבנימין נשלחו לא פעם להגנה במקלט לנשים מוכות, בליווי העו"ס המטפל.
בעבר, התפיסה הרווחת הייתה כי מדובר בתופעה השכיחה באוכלוסיות חלשות יותר, וממעמד סוציו-אקונומי נמוך, אך גם מבחינה מחקרית וגם מבחינה מקצועית, מובן כיום כי לתופעת האלימות במשפחה אין גבולות ברורים, ושהיא אינה יותר שכיחה אצל אוכלוסיות מסוימות.
ההבנה כי בעיית האלימות קיימת בכל שכבות האוכלוסייה, סייעה לנשים ולגברים נפגעי אלימות לדווח על התופעה, לנסות להפסיק אותה, ולפנות לטיפול.
בתוך כך, קיימת הבנה - גם מבחינת החוק - כי אלימות אינה רק אלימות פיזית, אלא כוללת מעשים נוספים (שבעבר לא הוגדרו כאלימות בתוך המשפחה), המוגדרים גם הם כאלימות. זה כולל התעללות נפשית (השפלות, קללות, פגיעה בערך ודימוי עצמי, יצירת תחושת אשמה ועוד), התעללות כלכלית (פגיעה במקום העבודה, מתן הקצבה, מניעת מידע על הכנסות המשפחה, לקיחת הכסף ועוד), בידוד (הגבלת פעילויות מחוץ לבית, ניתוק מאנשים קרובים ובני משפחה ועוד), שימוש בילדים (כדי להשיג דברים או להטריד, איומים ולקיחת הילדים ועוד), הפחדה ואיומים (שבירת חפצים, הצגת כלי נשק, התעללות בחיות מחמד, איום בעזיבה, בהתאבדות, בדיווח לשרותי רווחה, גרימת ביצוע עבירות, גרימת ביטול תלונה במשטרה, ועוד).
דוגמאות נוספות ואחרות קיימות כמובן להמחשת רוחב התופעה.

תמרורי אזהרה
מודעות יכולה למנוע כאב רב על ידי אבחון של בעיית אלימות טרם הנישואין. באופן כללי, ניתן למנות מספר תמרורי אזהרה שאפשר לשים אליהם לב עוד בשלב יצירת הקשר: קנאה מוגזמת, רכושנות, בידוד, זלזול וחוסר הערכה, ביקורתיות והטלת אשמה, חשדנות רבה, מצבי רוח קיצוניים ומשתנים, התנהגות אובססיבית וכפייתית, ועוד.
ניתן להגדיר קורבן כמי שנאלץ לעשות "ויתור על דבר יקר למען מטרה חשובה". במצב של יחסים אלימים, הקורבן "מוותר" על שלמותו הנפשית והפיזית, חי בתחושת איום, חרדה ורדיפה, בלבול וכעס גדולים, ותסכול.
הקורבן לתופעת האלימות, לרוב נשים, נמצא במצבו שנים רבות. נשים רבות אינן מעיזות לנסות ולצאת ממעגל האלימות על מנת לקבל סיוע. על פי מחקרים, אישה שניסתה לקבל סיוע ולא קיבלה זאת באופן שמתאים לה, לרוב תחזור לעוד 6-7 שנים של חיים בתוך מערכת היחסים האלימה.
כולנו חווינו פעם בחיינו תחושה שעלינו לוותר על משהו חשוב בשביל משהו נשגב יותר. קורבן לאלימות, לא מסוגל לראות את עצמו במערכת יחסים שאין בה הויתורים הקשים שהוא עושה בשל מנגנון האלימות, ולמעשה חש כי אין לו מוצא, וכי עדיף לו להישאר במוכר ובידוע, ולספוג את האלימות.
אנו - כשכנים, חברים, בני משפחה - יכולים לראות אחרת. אלימות כבר אינה מילה חריגה, היא קיימת בכולנו, ולעיתים אף מגיחה החוצה בצורות מסוימות, עדינות יותר ועדינות פחות, מקובלות יותר ומקובלות פחות. אם נבדוק את עצמנו, נראה שאכן זה כך, ומתוך כך נוכל להתחבר הן לנפגע האלימות והן לפוגע, הזקוקים שניהם לסיוע על מנת לצאת ממעגל האלימות, ועל מנת ללמוד שפת תקשורת אחרת, בונה ומאפשרת, שלא למדו אותה עד כה.
אין צורך לחכות לאיש מקצוע שיחליט אם זו אלימות או לא. אם יש חשד חשוב לגשת, להציע, לשאול, לתת תקווה. הם מחכים רק לזה. כמובן שבהמשך יש להפנות לאיש מקצוע מומחה בתחום.
בעיית האלימות רחבה, נפוצה, ובעיקר קשה. מתוך אחריות חברתית ואישית, עלינו לתת דעתנו לעניין ולסייע במהירות במידת הצורך.

ומה מתחדש אצלנו
בימים אלו, המועצה בעיצומה של בניית מרכז אזורי לטיפול ומניעה לאלימות במשפחה, הנותן מענה טיפולי (בשעת חרום ולאורך זמן), מקצועי וייחודי לתחום זה. לפניות בנושא אלימות במשפחה ניתן לפנות באמצעות עו"ס היישוב.

  מידע שימושי:
קו חירום של משרד הרווחה: 1202
"יד שרה" - מרכז לטיפול באלימות במשפחה לציבור הדתי והחרדי: 02-6654446, *6444
קו חירום ארצי של ויצו למניעת אלימות במשפחה: 1800-220-000 (מענה בעברית, רוסית, אמהרית אנגלית וערבית).
"יחדיו": למניעת אלימות במשפחה האתיופית - 08-6282008

המאמר נכתב בסיוע מאמרה של גב' אריאלה מלצר)