ארבע שנים חלפו מאירועי עמונה. זוועות אלימות המשטרה באותו יום מר המשיכו ללוות עוד ימים רבים את מאות הפצועים. וכך נכתב בדברי הפתיחה לדו"ח הביניים של ועדת החקירה הפרלמנטרית לאירועי עמונה:
"בבוקר יום רביעי, 1 בפברואר 2006, ניצבו מסביב לתשעה בתים על מדרגת ההר במאחז
עמונה כמה אלפי מפגינים, ומולם כוחות משטרה וצבא גדולים. בערבו של אותו יום ניצבו
על המדרון בעמונה שרידיהם של תשעת המבנים, ואולם לבתי החולים הובהלו בינתיים
יותר מ- 220 פצועים. בחמש השנים שחלפו מאז אירועי אוקטובר 2000 במגזר הערבי, לא
ידעה ישראל אירועים של התנגשות אזרחים עם כוחות הביטחון שהובילו למספר נפגעים
בסדר גודל דומה".

4 שנים אחרי, ומעוצמתה של משטרת ישראל באותו יום לא נותר דבר בבואה לטפל בחקירת אלימות השוטרים. מולה, בלט בחריצותו ויעילותו כבר בימים הראשונים שאחרי האירועים ארגון זכויות האדם ביש"ע. הארגון בראשות אורית סטרוק אסף עדויות וחומרים מצולמים, צפה, ניתח, השווה, פילח, ארגן וסידר והגיש עשרות תלונות למח"ש ואף תביעות לבתי משפט.
לקראת מלאת ארבע שנים לאירועי עמונה, פרסם ארגון זכויות האדם ביש"ע דו"ח מקיף וחמור על תפקוד מח"ש – המחלקה לחקירת שוטרים. מהדו"ח עולה תמונה קשה על תפקוד חובבני ולא מקצועי בטיפול ב-103 התלונות שהוגשו למחלקה. בעשרות תיקים שנסגרו במח"ש מחוסר הוכחות והועברו לטיפול ארגון זכויות האדם ביש"ע, נמצאו האשמים ונמצאו גם הוכחות מצולמות, שהביאו להגשת תביעות נזיקין ותשלום פיצויים לנפגעים. על ידי מח"ש הוגשו 4 כתבי אישום בלבד. 89 תיקים נסגרו.
מהדו"ח עולה שמח"ש לא ביצעה שום עבודת מיפוי בסיסית להכרת השטח, ולכן לא הבינה את דברי הנחקרים, לא ביצעה צפייה שיטתית ויעילה בחומר הצילומי, ולא ניסתה לאתר חומרים מצולמים נוספים. תלונתו של ח"כ אלדד היא אך דוגמה אחת לעבודתה הבלתי מקצועית. אלדד איבד את הכרתו לאחר ששוטר כופף בכוח את אגודלו וקרע את רצועת כף ידו, מה שגרם לו לנכות לצמיתות. מח"ש לא מצאה את זהות הפוגע. ארגון זכויות האדם ביש"ע שבדק את החומר הצילומי הרב, לא התקשה למצאו.

הפצוע הקשה ביותר בעמונה היה י.א. שהגיע לבית החולים במצב של מוות קליני, לאחר שהוכה בראשו באלה הפוכה על גג אחד הבתים. ניתן היה על ידי מיפוי הכוחות לדעת מי פיקד על הגג ולתחקר את המפקד ופקודיו. הם לא נחקרו.
רשימת הרשלנויות בדו"ח ארוכה. באותו יום בו מלאו 4 שנים לעמונה נכנס לתפקידו היועץ המשפטי החדש. הדו"ח מסתכם בפנייה אליו. האם הוא יקרא? האם יישם?
(הדו"ח במלואו מפורסם גם באתר מטה בנימין).