בגיליון החגיגי של "ארץ בנימין" שיצא לאור לרגל 30 שנה למטה בנימין, פורסמה כתבה על אנשי החינוך בבנימין, ובה כמה פסקאות שמטרתן העצמת מנהלת בית הספר הממלכתי "אדם ועולמו" שבישוב אדם.
לצערי, במקביל לשבחים שקיבלה בכתבה מנהלת בית הספר נאווה פרץ, נכתבו דברים פוגעים על תושבי הישוב, כאילו בעבר התערבו בבית הספר ולא איפשרו למנהלות הקודמות לנהל אותו כראוי. הדבר חמור עוד יותר מכיוון שיצא מפיו של יו"ר אדם, מנהל בית הספר חורב, הרב יצחק בר אור.
בדברים אלה יש טעם לפגם. נדמה לי שלא קדמה להם חשיבה מעמיקה על הנזק התדמיתי שנוצר ברבות השנים לתושבי הישוב אדם.
אני תושבת הישוב מזה 13 שנים, ובמהלך השנים הכרתי באופן אישי תושבים רבים ונהדרים, משפחות נפלאות, מתנדבים עבור הקהילה, ילדים מקסימים ומנומסים, הורים דואגים ואכפתיים, וראיתי עשייה רבה ומבורכת שנעשית בישוב בכלל ובחינוך בפרט.
אני באופן אישי הייתי שותפה פעילה בהקמתו של בית הספר, מרגע הקמת ועדת ההיגוי הראשונה ועד לפני שנה. פעלתי רבות בבית הספר והייתי שותפה פעילה בועדות השונות וכן בהנהגה הבית ספרית, וכמוני רבים.
צר לי שלא מצליחים לראות ולהאיר את החיוב שקיים אצל תושבי הישוב.
מנהלת אדם כיום הגיעה לבית ספר מפורק, לא בגלל התושבים אלא בגלל ששלחו לכאן מנהלות שלא ידעו לנהל אותו ביד רמה. מסיבה זו ההורים נכנסו לפאניקה, איבדו אמון במערכת החינוכית, ולכן גם התערבו בנעשה בבית הספר.
אותה תופעה קיימת כבר בגיל הגן. מדוע לא מציינים את הגננות הטובות שנכנסו (כמו אביבה יצחקי) לישוב ושינו את האווירה בגן? הרי התושבים לא השתנו, אלא רק הגננות.
אם רציתם להעצים את העשייה החינוכית בבית הספר, יש לזקוף זאת לזכות נאווה, ולזכות צוות בית הספר והקהילה כאחד. ניתן היה לכתוב: נאווה הגיעה לישוב אחרי עשייה מבורכת של תושבים רבים ובזכות עקשנותם לקבל מנהלת טובה, מישהי שתחזיר לנו את האמון במערכת החינוכית ותדע לשתף פעולה עם המערכות השונות בישוב קהילתי. מה שקודמותיה לא השכילו לעשות עשתה נאווה פרץ, ובזכות כך הצליחה ומצליחה גם למגר את האלימות בבית הספר וגם לגייס הורים להיות מעורבים ולא מתערבים".
בשנים האחרונות נעשה ביישוב אדם שינוי רציני בהשקפה החינוכית והמערכתית, ויש לזקוף זאת לזכות התושבים הנהדרים, שעושים הכל כדי למגר אלימות וונדליזם, ומצליחים בכך. אך לצערי ולצערם של חבריי, אשר שותפים לעשייה המבורכת, ישנם עדיין לא מעטים אשר מתעקשים להשחיר את שמנו ושם ילדינו.
אנא הימנעו מהכפשת שמנו ושימרו על שם ילדינו. היום זה הילדים שלנו, מחר זה הילדים שלכם.