ביום ראשון שלאחר חג הסוכות התמלא אולם "רימון" בישוב חשמונאים בהמון רב. באולם עמוס עד אפס מקום ישבו הבאים לשמוע אודות נפלאות השומרון. מדרשת הרי גופנא - מדרשת הטיולים החדשה שיושבת בחורש ירון, ארגנה בחסות מחלקת התיירות של המועצה את כנס "במעבה ההר" הראשון. הכנס עסק בחקר הר אפרים בכלל, ובחקר המערות שבו בפרט (בדגש על האזור הנמצא בתחומי מערב מועצה אזורית בנימין). בכנס הרצו שלושה פרופסורים מהאוניברסיטה העברית (ביניהם הארכיאולוג פרופ' אהוד נצר), פרופסור ושני דוקטורים מאוניברסיטת בר-אילן, חוקרים מהדור החדש שמתמחים בחקר האזור, ועוד. הכנס הוקדש לזכרו של פרופ' חנן אשל ז"ל, מראשוני בית ספר שדה עפרה וארכיאולוג בעל שם עולמי, שנפטר לפני כחצי שנה לאחר מחלה ממושכת. אל הכנס הגיעו מכל רחבי הארץ חברי אקדמיה, חברי כנסת, אנשי תקשורת, מורי דרך ומדריכי טיולים, גימלאים, סטודנטים, תלמידים, ושאר מתעניינים מחשמונאים והסביבה, ובסך הכל כ-400 איש. ההיענות הייתה מדהימה, ונתנה גושפנקא לכך שאזור השומרון וההתעניינות בו אכן שבים ומתעוררים לחיים לאחר 2000 שנה. בין חידושי המחקר שהוצגו בכנס היו זיהויה החדש של "הרמתיים צופים", הלא היא עירו של שמואל הנביא. את הזיהוי הציע מורה הדרך חזקי בצלאל מטלמון - בחורבת א-שונה בסמוך לישוב נעלה. את במת ההקרבה המתוארת מחוץ לעיר הציע לקבוע במשטח הסלע החצוב שנמצא כקילומטר מה"עיר", בגבעת נבי ע'ית המוכרת היטב לתושבי גוש דולב-טלמונים. החוקר הצעיר דביר רביב סיפר על תופעת בורות גבעון באזור. מדובר ביקבים המצויים בבורות באדמה, אשר הוסבו בימי מרד בר כוכבא למחילות מסתור. מושב שלם בכנס הוקדש למערת עבוד, המצויה בסמוך לבית אריה, מערה טבעית ששימשה כמערת מפלט למורדים הנמלטים בימי מרד בר כוכבא. פרופ' עמוס פרומקין הסביר על ההתפתחות הגיאולוגית של המערה, ובועז לנגפורד וד"ר בועז זיסו פירטו על גילוי המערה והממצאים המדהימים שנתגלו בה מימי מרד בר כוכבא, ביניהם כדים שלמים, מטבעות ברונזה, ואפילו צרור מפתחות עתיק. לסיום הכנס יצאו כמאה ממשתתפיו לסיור מרתק באתר "מקטע עבוד", אתר של קברים מפוארים מימי הבית השני, בסמוך לבית אריה ובסמוך למערת עבוד אודותיה דובר רבות בכנס. לאור הצלחת הכנס, מארגניו מצפים להמשך העדנה המתחדשת באזור הרי אפרים, שומרון ובנימין, ולחידוש התעניינות הארכיאולוגים בשרידים המופלאים שנמצאים באזור. תודות למשתתפים ולמארגנים, ובעז"ה בשנה הבאה ניפגש לשמוע חידושים נוספים.

אהרון טבגר, מדרשת הרי גופנא