למרות שחיים פלק (49) הוא איש רב פעלים ומעללים, נראה כי כשרונו המולד וציפור נפשו הם השידוכים. עוד כבחור צעיר ירה את חיציו של קופידון לכל עבר, ובגיל תשע עשרה כבר היו באמתחתו לא פחות מחמישה-עשר שידוכים מוצלחים.

"זה היה מדגדג לי באצבעות", משחזר פלק, "הייתה לי אינטואיציה חזקה, והייתי יכול להגיד לבחור - אני מכיר את אשתך! על בחורה שהוא כלל לא הכיר".

בין משודכיו של פלק היו אנשי שם ורבנים ידועים, אבל יום אחד נקטעה חדוות השדכנות שלו.

"באותם ימים למדתי בישיבת מרכז הרב", משחזר פלק. "למד אתי בחור שהיה כוכב גדול ורווק מבוקש. יום אחד באה אלי בחורה ואמרה שהיא תתחתן אתו, ואני רק צריך להכיר לה אותו. אמרתי לה שמהיכרותי עם הכוכב, הוא לא יסכים לצאת אתה, ואני גם לא חושב שהוא יתחתן אתה, וחבל לה על הזמן. היא שאלה: יש לך מישהו אחר בשבילי? אמרתי לה שכן, ואחרי שלוש פגישות הם התארסו. כעבור זמן נולדו להם שני ילדים. ואז יום אחד הם התקשרו אלי: "שנינו אוהבים אותך, אבל אנחנו רוצים להתגרש, ואנחנו מבקשים שתעזור לנו להתגרש יפה". הייתי בהלם. הרגשתי שזה גדול עלי, והפניתי אותם לחבר. בסופו של דבר הם נשארו יחד, והבת השישית שלהם הייתה לאחרונה בישפ"ה כדי שנעזור לה למצוא שידוך, אבל באותם ימים זה גרם לי להפסיק להתעסק בשידוכים למשך ארבע שנים".

מאז היה פלק יו"ר הדור הצעיר של המפד"ל, התפייט שהוא חולם להיות חבר כנסת, עסק בענייני התיישבות, בניה, וכמעט אפשר לומר שידו היתה בכל, אבל הוא לא זנח לגמרי את כשרונו הישן, וכיום משמש פלק, תושב עפרה, כיו"ר עמותת ישפ"ה - עמותת האהבה והשדכנות לבני ובנות המגזר.

 

אחד לחמישים

ילדותו של פלק עברה עליו בשכונת רחביה הירושלמית. את אביו, הפרופסור למשפטים זאב פלק, הוא מגדיר כ"יקה שבוכה בתפילות". פלק האב נשאל פעם על ידי בנו מה הוא רוצה שיעשה כשיהיה גדול. הפרופסור הנכבד ענה: "אני רוצה שאם תחליט להיות מנקה רחובות - שהרחוב יהיה נקי". "זה משפט שהשפיע עלי מאוד", הוא מתוודה. העובדה שפלק היה בנו של פרופסור לא הפריעה לו להשתובב. הציון הגרוע שקיבל בהתנהגות בסוף בית הספר היסודי, אילץ אותו להרחיק נדוד עד ישיבת נתניה. ב'נתיב מאיר' לא רצו אותו. בתום שנתיים הוא השתפר, והתקבל לישיבה הירושלמית, שבסיומה הגיע לישיבת 'מרכז הרב'. במהלך שנותיו בישיבה, שש במספר, ניצל את תקופות 'בין הזמנים' ואת השבתות להדרכה והעברת סמינריונים.

"התחתנתי צעיר למדי", הוא חושף, "בגיל עשרים ואחת. את שיפי - אשתי, ראיתי לראשונה בשבע ברכות של חבר, אבל היא לא משכה את תשומת לבי ולא רציתי אותה. באותם ימים יצאתי ברצינות עם מישהי, והתלבטתי לאיזה כיוון לקחת את הקשר. עמדתי עם ידיד ליד ישיבת מרכז הרב, והתלבטתי יחד אתו לגבי הבחורה שיצאתי איתה. באותם רגעים שיפי עברה ברחוב והוא אומר לי: 'זו בחורה שבאמת מתאימה לך! היא פלפלית!'.

"ידעתי ששיפי היתה לאחרונה בחתונה של החבר, וביקשתי ממנו שייתן לי לראות את תמונות החתונה. הוא התקשר אליה, והיא אמרה שהיא ממש לא בעניין. היא עוד לא הייתה בת 18. אז התקשרתי אליה בעצמי. ניסיתי לשכנע אותה, ואחרי מאמצים היא הסכימה לצאת. אחרי שלוש פגישות אמרתי שאני רוצה להתחתן איתה, ואחרי שנה נישאנו. היום שיפי מורה לביולוגיה באולפנה לאומנויות בירושלים, וקצת באולפנא בעפרה. יש לנו שבעה ילדים. ושלושה נכדים.

"החתונה והילדים נתנו לי כוח וחשק להמשיך בשידוכים. בצעירותי שידכתי לפי אינטואציה וזה הלך לי טוב. היו לי תחושות חזקות, אחד לארבע זוגות ששידכתי התחתנו. היום זה אחד לחמישים.

 

 - מה קרה? הזדקנת?

"לא. אלא שהיום הציפייה ממני שונה, ואני מתעסק באוכלוסיה אחרת לגמרי. כבחור צעיר שידכתי בחורי ישיבה צעירים ונלהבים בני 19שרצו מאוד להתחתן. היום מגיעים אלי רווקים בני 30פלוס. את קלי החיתון אני מעביר לשדכניות של ישפ"ה, ובאתגרים אני משתדל לטפל בעצמי.

"יש רווקים בני שלושים שיש להם מנגנוני הגנה. הם מפחדים להתאהב, כדי לא להיפגע. הם הולכים לדייט כדי שהבחורה תתאהב בהם ורק אז הם יחליטו אם להתאהב בה גם. או שהם שחוקים מאינספור פגישות. אחרים נמצאים במסלול טווסי – זה אותו אחד שמקבל הצעות רבות, תוך כדי שהוא יוצא עם בחורה הוא מקבל טלפון מדודה שלו שאומרת נלהבת: אשתך נמצאת פה לידי, וכך קורה שהוא בעצם לא מתמקד ולא נותן לאף אחת צ'אנס אמיתי. הוא לא מצליח לנשום בין הצעה להצעה, ובתוך כל זה הוא בכלל לא מאמין שיום אחד כל זה יהיה מאחוריו והוא יתארס.

"צר לי להגיד, אבל יש כ-50,000 בני המגזר הדתי בגילאי 25עד 40שרוצים מאוד להתחתן, או לפחות אומרים שהם רוצים, אבל למרות מאמצים רבים וכנים עדיין לא מצאו את בני זוגם. במגזר החילוני יש כ-200,000 רווקים, אבל שם כחמישים אחוז אומרים שהם בכלל לא מעוניינים להינשא. חלקם מעדיפים חופש, אחרים לא מעוניינים בבני המין השני. ויש להם גם אופציה לחיות יחד בלי נישואין.

במגזר הדתי, 99% רוצים להתחתן, אבל גם ל-200שלא רוצים להתחתן יש הורים ואחים שרוצים שהם יתחתנו, כך שהקבוצה שהזוגיות היא נושא ראשון במעלה אצלה מונה כ-100,000 איש. הנושא מגיע לרמות לחץ כאלה, שאני יכול להיכנס אל מנכ"ל משרד ממשלתי בקשר לעניינים אחרים שאני עוסק בהם, עניינים שלא קשורים לישפ"ה, אבל המנכ"ל סוגר מאחוריי את הדלת ואומר: 'יש נושא אישי שאני רוצה לדבר איתך עליו. אשתי שמעה שאני נפגש איתך, יש לנו בן רווק שצריך להתחתן, אז אמנם קבענו פגישה בנושאים אחרים, אבל לא מעניינת אותי הפגישה או הכסף, אשתי אמרה לי שאדבר איתך קודם כל על זה!'.

"אותו מנכ"ל, רופא או עו"ד, חושב שאני קוסם. אני לא משתף אותו בכך שזה לא פשוט בכלל, ואני מנסה לתת לו תקווה. אני מספר לו סיפורים מלאי תקווה, מקשיב לו, ונושא אתו בעול. אני נפגש עם הבן שלו, ומשתדל להציע לו הצעות, למרות שבדרך כלל יש לבן ממילא בכל יום שתי הצעות, והבעיה שלו היא להצליח לברור את ההצעות ולפגוש מישהי שבאמת מתאימה לו".

 

המפתח לשחרור

כיו"ר צעירי המפד"ל התמקד פלק בהורדת מחירי החתונות, שהאמירו בלי שום פרופורציה ליכולות הכלכליות של הורי הזוג המאושר. "אנשים מצאו את עצמם עובדים חמש שנים רק כדי לממן חתונה של ילד אחד", אומר פלק, "ובהתחשב בזה שבמחוזותינו לרובנו יש יותר מילד אחד, זו התחילה להיות עבדות חסרת פרופורציה".

פלק ניסה להחזיר את מחירי המוצרים למקור. "מחירי המוצר המקורי היו נמוכים, אבל כשהמוכר שמע שמדובר בחתן וכלה מיד הוא הקפיץ את המחיר במאות אחוזים", אומר פלק. במאמציו למצוא מזור ופתרון הרחיק נדוד אפילו עד תאילנד.

"בתאילנד בחנתי מחירי שמלות כלה. בארץ שמלה עלתה 4000₪, בעוד שבתאילנד שמלה דומה עלתה כ-1200. הצלחנו בדברים רבים להחזיר את העלויות המקוריות ולהוזיל את מחירי החתונות.

"יום אחד ישבתי עם ראשי ישיבות כדי לדון בדרכים נוספות להורדת המחירים, ואחד מהם אומר: אתה יודע מה? למה אתה מתעסק רק בחתונות כשאצלי בישיבה יש כל-כך הרבה רווקים? הוא הפך את הדיון לדיון בנושא הרווקות, והציע שכל ראש ישיבה ייתן את רשימת הרווקים בישיבתו וכך יהיה מאגר שידוכים. באותה פגישה נולד בעצם הרעיון של ישפ"ה.

"אחת המשתתפות בפגישה הקשתה: ומה יעזור לי אם תתן רשימה של בחורים? איך אדע עליהם? ואם אתקשר תגיד את האמת? או על כולם תגיד שהם מקסימים?

"הוא אמר לה: ואם היו שואלים על הבן שלך? היית מונה את מגרעותיו, או אומרת שהוא מקסים? בשבילי כל תלמיד הוא כמו בן, ולכן אספר בשבחו. רב אחר שנכח באותה שיחה אמר שהוא דווקא מתנגד לגישה הזו, ושהוא יגיד על כל בחור את האמת כפי שהוא רואה אותה. ובאמת, לימים כשהתקשרתי אליו לשאול על בחור אחד, הוא אמר: 'אבל אתה יודע שהוא לא חכם גדול. כן?'.

כיום נרשמים לישפ"ה כ-800משתדכים בשנה. מיום ההקמה ועד כה שודכו כ-160זוגות.

"מספרית, אחד מ-16שנכנסים למשרדנו מוצא את זיווגו", מתגאה פלק, "ומאז שפתחנו גם ליווי טיפולי למשתדכים, הוכפלו ההצלחות.

"רוב מתנדבות ישפ"ה הן נשים, אבל כבר יש לנו כ-15שדכנים גברים, ואני מקווה שעוד יתוספו", הוא מוסיף. "בהתחלה עסקנו רק בהצעות. ואז יום אחד בא אלי זוג, האישה הייתה מתנדבת בישפ"ה והם אומרים: בימים אלה אנחנו חוגגים 25שנות נישואים, והחלטנו לתרום לישפ"ה 25אלף דולר. ראינו שלאנשים יש בעיה לא רק בלמצוא שידוך, אלא גם בלהצליח להחזיק מעמד בתוך הקשר, בלהחליט להתחתן. לכן החלטנו שנשלם להם על טיפול פסיכולוגי, וזה כתוספת לשידוך עצמו. וכך קם שירות הטיפול של ישפ"ה עם היועצת שירת מלאך, שהפכה לפני כשבועיים למנכ"לית ישפ"ה.

"קבענו סכום סמלי של השתתפות, והודענו שכל מי שמרגיש תקוע או מתלבט, מוזמן. חשבתי שיגיעו המון בנות רוויות תסכול, אבל להפתעתי הגיעו דווקא המון בנים רוויי צער. הם יצאו אחרים מאיך שנכנסו, והם שלחו את החברים שלהם, עד שהביקוש עלה על ההיצע.

"מערך הייעוץ עונה של שלושה צרכים: האיש הפרטי שמרגיש שהוא תקוע עם עצמו, זוג שנמצא בהתלבטות וצריך עזרה בהכרעה של השידוך, וגם סדנאות בקבוצות.

"יום אחד עלה אלי זוג שהתבקשתי לעזור להם להיפרד. המטפלת אמרה שהיא לא מצליחה לשכנע אותם להיפרד, אבל זה זיווג הרסני - ככה שזה לא תמיד שאנחנו ממליצים להתחתן, ולא שכל אדם שנכנס לפה, מוצא את עצמו במכבש לחצים להיות בזוג.

"דיברתי בעיקר עם הבחורה. היא הרגישה שלא טוב לה בקשר, אבל היא פחדה שלא יהיה לה מישהו אחר, וסבלה מחוסר ביטחון עצמי. זו אגב בעיה אנושית ידועה - הישארות במקום לא טוב מפחד שלא יבוא משהו טוב יותר. המפתח לשחרור הוא ההבנה שהחיים תמיד מביאים איתם משהו טוב יותר. שכנעתי אותה שהיא מקסימה ושיש עוד הרבה הצעות. שהעולם לא נגמר. הם נפרדו, וכעבור שנה היא התחתנה עם מישהו אחר".

 

הסוד הוא בגישה הפנימית

אם חיציו של קופידון לא ירו למטרה, מתבקשים בני הזוג, לאחר הפגישה, לכתוב מדוע הסתיים הקשר, ומה הם היו רוצים שיהיה בבן הזוג הבא.

"אני חושב הרבה על איך אפשר להימנע מהצעות סרק, ולחסוך מאדם פגישות שנגמרות אחרי חמש דקות", אומר פלק. "לפני הפגישה אני מציע למשודכים שאם זה לא מתאים, במקום להצטער, שיהפכו לשדכנים בעצמם: אם הוא לא מוצא חן בעינייך, תנסי בכל זאת להפיק את המקסימום. תדברי, תשוחחי, ותנסי להרגיש למי מהחברות שלך הוא כן מתאים.

"לפעמים סוד ההצלחה הוא לא להיפגש עוד ועוד, אלא לשנות את הגישה הפנימית ולהיות מוכן להיפתח לדברים נוספים. יש לי חבר טוב וקרוב שאמרתי לו: אתה בחור זהב. לא אכפת לך אם היא יפה או לא, אתה תמיד יוצא לפחות לשש או שבע פגישות ולא מסיים קשרים בחמש דקות. יצאת כבר עם המון רווקות, בוא נשנה את הקונספציה: תצא עם גרושה או אלמנה! והוא אומר לי: אני יוצא לטיול בקמבודיה. אם אתה בא איתי, אצא עם אלמנה. שבוע אחרי שיצא לטיול קניתי כרטיס. שלחתי לו הודעה מהטלפון הסלולארי שלי: 'ניפגש בגבול ביום פלוני, וחוץ מזה אתה תתחתן עם יעל, אלמנה שאני מעוניין לשדך לך'.

כשחזרנו מקמבודיה הוא אומר לי: 'אתה רוצה שאתעלל באלמנה רק בגלל שהתערבנו? אני הרי לא אתחתן עם אלמנה, אז אתה רוצה שאצא איתה רק בגלל ההתערבות?' אמרתי לו: 'אם כך, אני לא מציע לך יותר הצעות. עד שתשנה את הקונספציה'. אחרי חודש הוא התקשר ואמר שהוא מסכים לצאת איתה. התקשרתי ליעל אבל היא היתה תפוסה, והציעה חברה שלה, אלמנה גם היא, אבל מבוגרת יותר ועם חמישה ילדים.

הוא התנגד. אחרי שבוע עוד מישהו הציע לו אותה. הוא היה בן 38היא בת 35. הוא אמר לי: 'אתה יודע מה? לך תפגוש אותה. הוא הרבה פעמים שלח אותי לפגוש הצעות שלו. יצאתי מהפגישה ואמרתי לו שהוא חייב להכיר אותה, כי היא מאוד מצאה חן בעיניי. בהמשך מישהו הפגיש אותם באקראי בסוכה והיא מצאה חן בעיניו. הם יצאו, ומהרגע הראשון הוא הרגיש אוהב ושמח, הוא התגבר על הפחד שלו מהילדים והם חיים בזוגיות יפה.

"הרבה אנשים שואלים אותי למה היא לא התחתנה עד היום? למה הוא לא התחתן עד היום? אני חסום נפשית לשאלה הזו. כשבא אדם ורוצה זוגיות, אני לא חופר איתו על למה אתה תקוע, אלא מנסה לדלג ולעזור לו למצוא. לתת לו תקווה.

"לא פעם אנחנו מתמודדים עם שאלות אתיות לא פשוטות. אם לספר או לא כל מיני דברים שידועים לנו. למשל, הגיע אלי בחור שלוקח תרופות פסיכיאטריות. הוא גילה לי את זה וביקש שלא אספר לבנות הזוג, כי אז הוא לא יצליח למצוא שידוך. הוא אמר לי שהוא נוהג לספר את זה בעצמו בפגישה השניה. במקרה הזה התניתי אתו שיספר בעצמו בפגישה השניה, וגם ערכתי בירור עם הבחורה לוודא שהוא באמת סיפר.

במקרה אחר הגיעה אלי בחורה שאבא שלה יושב בכלא על אונס. היא מתוקה מדבש. אמרתי לה שאני לא יכול למנוע את המידע הזה מבחור. כשיש מידע קיצוני אני לא עוזר להסתיר את זה. אבל הצעתי לה לבוא לפגישות וסדנאות קבוצתיות שיש לנו, וכך יכירו אותה באופן טבעי.

"אני מרגיש שיש בעיה אתית במוסד השידוכים עצמו, ובמיוחד במשרדי השידוכים. ארגון ידוע מאוד, למשל, לוקח מנרשמים 4000ש"ח דמי הרשמה - אנחנו לשם השוואה לוקחים 200ש"ח. אותו משרד טוען שעשה 1300שידוכים ב-18שנה - כלומר הם הצליחו לחתן זוג בכל שבוע. התקשרתי אליהם כדי לבקש שיתוף פעולה. עשה רושם שהם ארגון מאוד מוצלח, אבל ביקשתי: 'בבקשה, תקשר אותי לשלושה זוגות שחיתנתם השנה'. האדם שאתו דיברתי לא זכר אפילו שם אחד ולא זוג אחד. השדכנים והמשרדים האלה מנצלים את הרצון העז של החיתון, אנשים מוציאים אלפי שקלים בלי לברר לבדוק או לחשוב. יש משרדים שמציעים שידוך ללא ידיעת המשודך. איך אפשר לשדך מישהו ללא ידיעתו? אני לא מבין את הגישה הזו".

 - איזה עצות יש לך לרוצים להשתדך?

"החברה הדתית לאומית לא נותנת מקום לרווקים. אני מכיר רווקים רבים שתקופת החגים, שבה המשפחתיות הופכת לציר מרכזי, היא מעמסה כבדה עבורם והם מרגישים בדידות. אני שמח שהחברה שלנו מעודדת את בניית הבית, אבל מצד שני, כיוון שאני יודע שלא מדובר בקסם, אני מכיר המון אנשים שעושים המון מאמצים, ובכל זאת לא מצליחים להתחתן, והייתי רוצה שבכל זאת יימצא להם מקום בחברה. שהם ירגישו חלק, ולא נטע זר. הייתי ממליץ למשל להפסיק להגיד: "בקרוב אצלך". אם יש לך הצעה - תציע. ואם אין לך, אז פשוט תחבק. אני גם מציע לא להציף אדם אחד בהמון הצעות, כי אז הוא הופך למבולבל וכלל לא מצליח ליצור משהו לעומק.

"למשפחות אני מציע לא להעיק על הרווקים, ובמקום זה ליהנות מהצדדים המקסימים בחיי הרווקות שלהם באמת, לא באופן מאולץ, כי צריך. לרווקים אני מציע מאוד לשתף את ההורים - אם הם לא באטרף של לחתן אתכם בכל מחיר, ובר מוכנים שתתחתנו עם דחליל והעיקר שתתחתנו, הייתי ממליץ לשתף אותם. ההורים מכירים אתכם הכי טוב. איתם אפשר להחליט טוב יותר אם זה כדאי ומתאים. יש כלל דתי לאומי אומלל, שבחורה תבוא לפגוש את הורי הבחור רק אחרי החלטה. אני מעודד לשנות את זה, לבוא בשלב ההתלבטות. ההורים אוהבים אותך באמת ויכולים לתת לך כלים. זה ייצור שיח חדש בין הורים וילדים שיעזור להם להתחתן . כרגע זה שיח מלא מתחים, כי ההורים לחוצים ומלחיצים.

"בנוסף, אני אומר לבנות ישראל הצנועות והצדיקות: אם אתן רוצות בחור, אל תתביישו ואל תוותרו על ההזדמנות בגלל שמקובל בחברה שלנו שהוא זה שצריך להתקשר. אם הוא מוצא חן בעינייך - היי אמיצה וצרי איתו קשר. בעצמך או דרך מישהו אחר".