בעשורים האחרונים הולכת ומתעצמת בעולם כולו תופעת הדו-לשוניות בקרב ילדים ומבוגרים. גם בישראל תופעה זו רווחת למדי, ומעל 50% מהילדים חשופים ליותר משפה אחת בילדותם.

במשך שנים רבות רווחה בעולם הסברה שדו-לשוניות מעכבת את ההתפתחות השפתית של הילדים, וההמלצה המקובלת של אנשי המקצוע להורים היתה לוותר על השפה שהביאו עמם לטובת שפת הסביבה. כיום, בעקבות מחקר מעמיק בתחום וגילויים חדשים, השתנתה הגישה, והחלה להתפתח המודעות לחשיבות שימור שפת האם.

מחקרים שנעשו על ילדים הדוברים יותר משפה אחת הראו כי בתחומים מסוימים ילדים אלו מציגים כישורים טובים יותר מחבריהם הדוברים שפה אחת בלבד. למשל, נמצא כי לילדים דו-לשוניים יש כישורים בתחום של הבנת הזולת (אמפתיה) טובים יותר מאלו של ילדים חד- לשוניים. מחקרים אחרים מצאו כי ילדים דו-לשוניים עולים על חבריהם החד-לשוניים בביצוע מטלות קוגניטיביות המצריכות גמישות חשיבה, יצירתיות, ובניית סמלים חזותיים.

במחקרים רבים נמצא כי בניגוד למה שחשבו בעבר, דווקא השימוש בשפת האם ושימורה מאיץ את ההשתלבות הלשונית והחברתית של ילדים המהגרים מארץ לארץ.

לצד היתרונות הרבים של שימור שפת האם והשימוש ביותר משפה אחת, קיימים גם חסרונות או סיכונים, שמודעות של הסביבה יכולה לתרום רבות להקטנתם.

כיום, ידוע כי ילדים דו-לשוניים מאחרים מעט ברכישת השפה, הם מתקשים במיוחד לרכוש את הפעלים המדויקים שבכל שפה, וכן בשימוש דקדוקי נכון. אולם פער זה נסגר בדרך כלל בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי.

על מנת שהילד ירכוש אוצר מילים עשיר ויכולות לשוניות טובות בכל אחת מן השפות, עליו להיחשף אליהן במגוון פעילויות. במיוחד חשוב לחשוף את הילד לסיפורים ולשוחח עמו בשפה עשירה ומגוונת. כמו כן, חשוב להקפיד על הפרדה בין שתי השפות. מומלץ להקפיד על הכלל "מצב אחד שפה אחת", כלומר לתחום את הזמנים שבהם מדברים עם הילד בשפה מסוימת ולא לערבב בין השפות - למשל להתחיל משפט בשפה ראשונה ולהמשיך בשפה שנייה, או משפט אחד בשפה זו ומשנהו בשפה השנייה. כאשר המבוגרים הסובבים את הילד אינם מקפידים על הפרדה בין השפות, הילד מתקשה לבנות אוצר מילים רחב ולרכוש את החוקים הדקדוקיים האופייניים לכל אחת מן השפות, והוא מערבב בין השפות "ומשאיל" מילים או חוקים משפה אחת לשניה, כמו למשל "יש לי חדשים מכנסיים".

לסיכום, נראה כי כיום, בניגוד למה שסברו בעבר, ניתן לומר בוודאות כי חשיפה למספר שפות אינה מזיקה לילד אלא להיפך, תורמת לפיתוח כישורים שפתיים וחברתיים ברמה גבוהה יותר. אולם על מנת שהילד יפיק את היתרונות מחשיפה זו, על המבוגרים הסובבים אותו להקפיד על שימוש בשפה מגוונת ועשירה ולהשתדל לא לערבב בין השפות השונות.

נכתב בסיוע הספר "שפה וקוץ בה"