הפיגוע באיתמר העלה לשיח הציבורי את סוגיית ההסתה ברשות הפלשתינית, אשר ממשיכה כל העת לעודד טרור. ראש הממשלה בנימין נתניהו יצא בדרישה נחרצת מהרשות לגנות את הפיגוע, וזו אכן גינתה, אך במקביל כלפי בני עמה היא ממשיכה להאדיר מחבלים כגיבורים וכדמויות לחיקוי, ואף נותנת מענקים למחבלים ובני משפחותיהם.
"מבט לתקשורת פלשתינית" עוקבת כבר שנים אחרי השיח הפלשתיני – מה הם אומרים בינם לבין עצמם, ומה אומרים הורים פלשתיניים לילדיהם. מהמעקב עולה תמונה ברורה של אי הכרה מוחלטת בזכות קיומה של ישראל, ועידוד שנאה והסתה לטרור נגד העם היהודי.
הנה כמה דוגמאות מהתקופה הסמוכה לפיגוע.
מענק לשאהיד
בדצמבר נהרג מחבל פלשתיני שניסה לבצע פיגוע במחסום ישראלי. הוא נשא שני מטעני חבלה, והתקדם לעבר חיילים בעודו צועק "אללה אכבר". החיילים ירו בו לפני שהספיק לפוצץ את המטען.
יו"ר הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, העניק לקרובי משפחתו של "השאהיד" מענק של $2000. וכך נכתב בעיתון הפלשתיני אל חיאת-אל-ג'דידה:
"מושל מחוז ג'נין, קדורה מוסא, מסר מענק נשיאותי למשפחתו של השאהיד ח'לדון נג'יב סמודי, במהלך ביקור שערך אתמול בכפר אל-יאמון... מושל המחוז ציין כי המענק הינו סיוע כספי בסך 2000 דולר, שהנשיא [מחמוד עבאס] העניק לקרובי משפחתו של השאהיד, שנהרג לאחרונה כשאהיד במחסום אל-חמרא [בקעות] בידי כוחות הכיבוש הישראלי".
[אל-חיאת אל-ג'דידה, 25/01/2011]
יום לפני הפיגוע באיתמר
בעיתון אל איאם דווח יום לפני הפיגוע באיתמר, כי יועצו של מחמוד עבאס ובכיר בפת"ח קרא להפנות את הנשק לאויב הישראלי: "יועצו של הנשיא מחמוד עבאס וסגן מזכיר המועצה המהפכנית של תנועת פת"ח, צברי צידם, נשא נאום ... הוא הדגיש כי יש להפנות את הנשק לעבר האויב המרכזי [ישראל], ולזנוח את חילוקי הדעות הפנימיים. צידם ציין את המצב המחפיר שבו חיות משפחות השאהידים בפּנים ובחוץ, וכהוכחה לכך אמר שקצבתה של משפחת השאהידה דלאל מוגרבי (מחבלת מפיגוע כביש החוף שבו נרצחו 37 אנשים) היא 123 דולר בלבד.
הוא דרש מבני העם הפלשתיני לייחס חשיבות לבעיות משפחות השאהידים שלו, והדגיש כי יש להעצים את יום השנה של אשתשהאד [יום הפיגוע] דלאל על ידי חנוכת כיכר על שמה בעיר אלבירה."
[אל-איאם, 10/03/2011]
טורניר כדורגל על שם מתאבדת
"הנהלת מרכז צעירי אל-אמערי [מרכז נוער ברמאללה] הודיעה כי היא מתכוונת להשיק אליפות לצעירים (בני 19), שתיקרא "שאהידת הכבוד, ופאא' אדריס".הנהלת אלאמערי מקיימת מגעים עם התאחדות הכדורגל הפלסטינית כדי לקבל אישור לכך."
[אל-חיאת אל-ג'דידה, 06/03/2011, עמ' 1].
הספורט משמש באופן תדיר ברשות הפלשתינית כאמצעי להפיכת מחבלים לגיבורים. טורנירים, תחרויות ומחנות רבים נקראים על שם מחבלים מתאבדים.
באירוע אחר שהתקיים לאחרונה, ארגנה תנועת הפת"ח תהלוכה שיצאה ממרכז הנוער במחנה דהיישה, עבר בית השאהיד מוחמד דרארמה, שרצח בפיגוע התאבדות 9 שאנשים בשכונת בית ישראל. וכך נכתב בעיתון אל-חיאת אל גדידה:
"תנועת פת"ח הנציחה במחנה דהיישה חלק מהשאהידים של המחנה, אשר נפלו בחודש מרץ בשנת 2002 במהלך אינתיפאדת אל-אקצא. התנועה ארגנה תהלוכה שיצאה ממול מרכז הנוער במחנה עד לבית השאהיד מוחמד דרארמה, אשר ביצע פעולת פיצוץ [כלומר פיגוע התאבדות; במקור: עמליה תפג'יריה] בירושלים, התנועה הפיצה הודעה שבה היא גינתה את פשעי הכיבוש, והנציחה את השאהידים שהיא כינתה אותם "הנבחרת של מרץ" [במקור: כוכבת אד'אר], והם מלבד דרארמה: סאא'ד סעוד אבו עמַר, ג'אד מחמוד עטאללה, עיסא זכרי פרג' ואיאת אל-אח'רס. [בפיגוע ההתאבדות של המחבלת הצעירה ביותר, בת 17, אל-אח'רס נהרגו 2 אנשים]
[אל-חיאת אל-ג'דידה, 04/03/2011]
מפוצצים דגמי בתים בהתנחלויות
וכך תואר בעיתון טקס שנערך לאחרונה, במלאת 46 שנים להקמת הפתח, ובמהלכו פוצצו דגמים של בניינים בהתנחלויות:
"חבר הוועד המרכזי של תנועת פת"ח, עזאם אלאחמד, אמר במהלך העצרת לרגל יום השנה ה-46 להקמת פת"ח, שנערכה בכפר טורה דרומית מערבית לג'נין, כי פת"ח נחושה להשיג את המטרות שלשמן היא הוקמה. [הערה - היא הוקמה במטרה להשמיד את ישראל.] ...
תנועת פת"ח - סניף ג'נין ערכה עצרת ... שבו נכח חבר הוועד המרכזי של תנועת פת"ח, עזאם אלאחמד, כנציגו של הנשיא אבו מאזן... הטקס התחיל בקריאת ההודעה הצבאית הראשונה של כוחות אלעאצפה [של אש"ף], אשר הזכירה את תחילת הפעילות הפדאא'ית בפלסטין [קרי, טרור בישראל]. לאחר מכן נערכו כמה מפגנים צבאיים והופעות של הצופים, וכמה מחברי התנועה [פת"ח] פיצצו דגמים של בניינים בהתנחלויות...
עזאם אלאחמד אמר: "אנו מדגישים היום את המטרות שלשמן הוקמה תנועת פת"ח... הוא הוסיף כי פת"ח הינה תנועה של ההמונים, שהאמינה במהפכה העממית ולקחה בכוח את זכותה להשתמש בכל אמצעי ההתנגדות על מנת להשיג את מטרתה."
[אל-חיאת אל-ג'דידה, 02/01/2011, עמ' 8]
ישראל איננה קיימת
מצפייה וקריאה באמצעי התקשורת של הרשות הפלשתינית, כמו גם באתרי האינטרנט הרשמיים, עולה בבירור תמונת אי ההכרה בקיומה של מדינת ישראל. עשרות תשדירים בטלוויזיה הפלשתינית מציגים את כל ארץ ישראל כפלשתין, שנפלה לידי הכיבוש ב-1948. כך גם בתכניות הילדים. בתכניות חידונים יתבקשו הילדים המתמודדים לנקוב בשמות ערים פלשתיניים, והם יענו: יפו, עכו וכדומה. בתשבץ, תחת ההגדרה "עיר מודרנית בפלשתין הכבושה" - נמצאת העיר תל אביב.
העולם המוצג לילדים אלה הוא עולם ללא ישראל. כך גם בספרי הלימוד בבית הספר. לעיתים ישראל תוזכר כ"שטח כבוש" אבל המילה ישראל לעולם לא מופיעה. בכנסים הרשמיים תופיע מפת ישראל עם דגל פלשתין על פני כולה.
וכך מתאר אחד מספרי הלימוד את הקמת מדינת ישראל: "מלחמת פלשתין הסתיימה באסון שלא היה כמוהו... הכנופיות הציוניות גזלו את פלשתין וגירשו את תושביה... והקימו את מדינת ישראל". כך גדלים הילדים תחת שלטון הרשות הפלשתינית, לא תחת שלטון החמאס.
זהותם של הפלשתינים בנויה על קורבנות. מלידתם הם קורבן אשר נגזלה אדמתו. המסר אל העם היהודי העולה מתוך האידיאולוגיה הפלשתינית: "תחזרו לרוסיה וגרמניה". הטלויזיה הפלשתינאית קוראת לא פעם ליהודים לעזוב את ישראל מאחר והם "גנבו" אותה, ולחזור לארצות מוצאם. בהתאם לתסריט הפלשתיני, האירופאים גירשו את היהודי המאוס מאדמתם, וכך המציאו את הציונות.
הריבאט
בשנים האחרונות אימץ הפתח את הגדרות החמאס למלחמה נגד ישראל - לא רק כמלחמה על טריטוריה, אלא גם כמלחמת דת הנקראת "ריבאט". הריבאט חמור אף יותר מהג'יהאד, שכן הג'יהאד פירושו כיבוש שטח בכוח. הריבאט פירושו מלחמה על מנת לשחרר שטח איסלאמי - מצווה איסלאמית מחייבת.
השנאה וההסתה כלפי היהודים לא בוחלת בתחומים שונים ומשונים: היהודים מפיצים איידס, זנות וסמים; הם גוזלים את איברי השאהידים, והם אלו שהרעילו את ערפאת. קריקטורות מופצות שוב ושוב ובהם תיאור העינויים של האסירים הפלשתינים. היהודי, למעשה, הוא תת אדם ומסוכן.
אין פלא שרוב רובה של האוכלוסיה הפלשתינית תומכת בטרור. גם אם מחמוד עבאס טוען שהוא לא בעד מלחמה, הרי שהדבר עולה מכך שהיום הטרור לא משתלם להם. אך גם אם היום לא כדאי טרור, עדיין אלימות וטרור זו הדרך שלהם. תהליך השלום הוא כיסוי לרצונם לחסל את מדינת ישראל.
המחקר הבא
המידע שאנו אוספים ב"מבט לתקשורת פלשתינית" חייב להגיע לציבור הישראלי. התקשורת הישראלית לא מרבה להציג את המידע הזה, שמועבר אליה באופן קבוע. לאחרונה נפתח האתר שלנו בעברית (עד כה היה רק באנגלית) וכעת אנו עובדים על מחקר בקרב ערביי ישראל. המחקר בעיצומו, אך כבר ניתן לומר שהממצאים חמורים.