השבוע שמעתי את השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, מדבר על העשייה של משרדו. הוא התייחס למשבר הפסולת בתור הנושא המרכזי שעל סדר יומו, עם דגש על היוזמה שהוא מנהיג להפרדת פסולת במקור. הכוונה היא שלכולנו יהיו שני פחים בבית, האחד לפסולת יבשה - נייר, קרטון, פלסטיק, מתכות וכולי, והשני לפסולת רטובה - כל שאריות המזון: פירות וירקות, קליפות ביצים, מאפים, פרחים, מוצרי חלב, בשר ודגים. גם בשכונות שלנו יוצבו פחים נפרדים לפסולת יבשה ורטובה.
המהלך הזה עונה על הבעיות מרכזיות שאנחנו יוצרים בטיפול העכשווי בפסולת:
אין יותר מקום לפסולת - אחרי שנים של פינוי פסולת לחיריה, יצרנו הר עד כדי כך שגובהו הפריע לתנועת המטוסים בנתב"ג. לאחר מכן הקימה מדינת ישראל תשעה בורות ענק להטמנת פסולת, שהולכים ומתמלאים בקצב מהיר מאד.
שילוב מרכיבי הפסולת - יבש ורטוב קבורים יחד - גורם להיווצרות גז מתאן שמזהם את האויר, המים והאדמה בסביבה. הזיהום המדובר מהווה 20% מגזי החממה הנפלטים לאטמוספירה שבגינם מתרחשים שינויי האקלים בכדור הארץ. בהליך ההטמנה, שהוא ברירת המחדל היום בטיפול בפסולת, אנחנו קוברים משאבי טבע חשובים ויקרים ובכך גורמים לבזבוז של משאבים אלה.
המהלך המדובר של הפרדה במקור כבר קורה באופן חלקי בכמה רשויות, ומדובר על כך שייושם באופן מלא בכל הארץ בתוך שלוש שנים. איגוד ערים לאיכות הסביבה בנימין ושומרון פועל לקדם את הנושא ברשויות שלנו כמה שיותר מהר, ובכתיבת שורות אלו כוונתי להאיר עבורכם את השינוי הצפוי, על סיבותיו ונחיצותו.
ריח של אדמה אחרי הגשם
דמיינו פח אשפה עם צנצנות זכוכית, פחיות אלומיניום, עיתונים ישנים, חולצות קרועות ובקבוקי פלסטיק. תסכימו איתי שגם אחרי חודשים, אשפה זו לא תייצר ריחות לא נעימים ולא תמשוך אליה חתולי רחוב. בנקל ניתן יהיה להפריד את הפסולת הזו למרכיביה השונים - זכוכית, פלסטיק, נייר ומתכת, ולשלוח כל חומר למיחזור במפעל המתאים. תהליך הייצור של מוצר חדש ממוצר קיים הוא זול יותר גם כלכליתוגם סביבתית מייצור מוצר חדש מחומרי הגלם המקוריים שלו. לדוגמא: ייצור כלי זכוכית חדשים מבקבוקי זכוכית ישנים זול ב-70% מכריית חול והתכתו להכנת זכוכית חדשה.
הפסולת הרטובה - שאריות המזון השונות, תפונה למפעלים לייצור קומפוסט, דשן להעשרת האדמה, חומר הכרחי לכל סוגי החקלאות. מפעלים אלו מפיקים גם חשמל וגז מתאן - כן, אותו גז שנוצר במטמנות וגורם לזיהום הסביבה מביא לתועלת בהפקה מבוקרת. בכל הקשור לטיפול בפסולת הרטובה ניתן לנהוג לפי העיקרון: "סור מרע ועשה טוב" - "סור מרע" - הוציאו את הפסולת האורגנית מזרם האשפה הרגיל ותמנעו זיהום. "עשה טוב" - הכינו קומפוסט לעציצים, גינות ומטעים.
רוצים להבין יותר את נושא הפסולת האורגנית? ערכו עם הילדים ניסוי פשוט: חפרו גומה באדמה ושימו בה פסולת אורגנית, כסו את הגומה וסמנו את המקום. פיתחו את הגומה כעבור שישה שבועות. באורח פלא הפסולת שקברתם לא תהיה שם, ובמקומה תמצאו אדמה קלילה, דשנה, עם ריח של אדמה אחרי הגשם. העולם של הקדוש-ברוך-הוא הרי עובד במעגלים. לקחנו מהאדמה את המזון שלנו, ומחובתנו להחזיר לאדמה את מה שקיבלנו, על מנת לקבל ממנה עוד.
תהילה כהן, נציגת איגוד ערים לאיכות הסביבה
לכל שאלה, יוזמה והערה, ולהרשמה לפורום כולנו נוכ"ל (נותנים כבוד לסביבה):