לפני כשנה פנתה אליי בחורה שהציגה את עצמה כמנכ"לית של ארגון שמאל ציוני. קשה היה לי לראות בהם ארגון ציוני, אבל בקשתה של אותה בחורה הייתה אמיתית: "אנחנו רוצים להקים קבוצת שיח של מנהיגים צעירים משני עברי הקו". היא הסבירה לי שהם מאמינים שהשמאל הציוני והימין הציוני הם אלו שיובילו וינהיגו את המדינה הזו בעשורים הבאים, ולכן חייבים להתחיל לדבר.

"כמנכ"לית ארגון גדול אני לא מתביישת להגיד שאני יכולה להשיג כל אדם במדינה בשני טלפונים. כדי להשיג מתנחלת בת גילי עשיתי לפחות חמישה-עשר. הבנתי שאני לא מכירה אף מתנחל או מתנחלת".

כמובן שביקשתי זמן לחשוב. איך אני יכולה לארגן שיח עם ארגון שרוצה לפנות אותי מהבית?

בהתייעצות מהירה עם כמה אנשים חכמים התשובה הייתה – לא. "הם ינצלו את המפגשים לרעה", "הם יגידו שהמתנחלים מוכנים לדבר על פינוי", ועוד.

איש אחד חכם אמר לי: "ברור שכן. את חייבת להרים ראש ולהבין מה קורה כאן - עד כה הם דיברו רק עם הערבים. הם היו האוהב ואנחנו המתנחלים האויב. היום הדור הצעיר הבין שהשותפים האמיתיים שלהם זה אנחנו". החלטתי לשמוע בקולו.

כל "צד" ארגן חבורה של אנשים, פנינו לשני מנחים מקצועיים, ויצאנו לדרך. במשך שישה מפגשים ושני סיורים דיברנו, התעצבנו, התווכחנו, ובעיקר למדנו והכרנו. בשבוע שעבר נפגשנו לסכם. היה מדהים.

החבורה שגרה ממזרח לקו הירוק למדה להכיר את האיכות, הרצינות והמסירות של השמאל הציוני, שגם אם הוא פועל בניגוד גמור לתפישת עולמנו, הוא מרגיש שזו ארצו והוא פועל למענה.

נשאלנו שאלות לא קלות, בעיקר ביחס לערבים שחיים לצידנו, ונאלצנו לחקור ולגלות שבאמת חלק מאיתנו לא התעניין וחלק לא רוצה להתעניין במצבם או בעתידם.

למדנו שעם השמאל אפשר לנהל לא רק "small talks".

ממערב לקו הירוק סיפרו שהיום, בעיקר אחרי ההיכרות והסיור, הם הפכו להיות "שגרירים" שלנו.

"קשה לי לשמוע שמשמיצים אתכם"; "אין לי יותר סבלנות לאנשים שמדברים בסיסמאות ולא מכירים את האנשים ואת המציאות"; "זה כבר לא להזיז או לפנות מתנחלים וכמה קראוונים זה להזיז אותך או אותך, זה בתים זה משפחות"; "פתאום כשראיתי את אריאל חשבתי לעצמי בשביל מה אני מתכננת תוכניות, את המקום הזה אי אפשר להזיז";"התנחלתם לנו בלבבות.הזהירו אותנו שזה יקרה וזה אכן קרה. חובתנו להביא עוד ועוד אנשים שיכירו, גם אם זה עלול להשפיע עליהם". אלו רק חלק מהדברים שנאמרו שם באותו הערב. יותר מהכל למדנו כולנו להקשיב, ולא לענות מיד, כמו אוטומט. למדנו לא לפחד משאלות, ושיש כאן חבורה שיכולה ביחד לעשות דברים נפלאים, גם אם אנשיה חלוקים בדעתם.

שמחה שהקשבתי לאותו איש חכם. כולנו רק הרווחנו מהמפגש המיוחד הזה.