כולנו מפחדים, גדולים וקטנים. הפחד הוא אחד הרגשות הטבעיים ולעיתים אף ההכרחיים להישרדות במצבי לחץ ומצוקה.

פחד בקרב ילדים הוא חלק מהתפתחות נורמטיבית ותקינה. פחדים מסוימים נחשבים פחדים אוניברסאליים, ביניהם הפחד מהחושך, פחד מרעשים שונים (כמו למשל ברקים ורעמים), פחד מבעלי חיים שונים (לא תמיד קשור לגודל...), פחד ממוות ומחלות ופחד מפרוצדורות רפואיות.

הילד מתגבר כמעט באופן ספונטני על פחדיו בדרכים שונות: הוא משחק במשחקי דמיון בהם הוא מגרש את שדי החושך, מנצח את האריות המופיעים בחדרו, ויוצא למלחמה רבת משתתפים בברקים וברעמים. יחד עם חבריו לגן או לרחוב הוא נלחם ברשעים, קונה לעצמו כוחות חיים ומנצח את המוות.

דרך התמודדות נוספת של הילד קשורה בפנייתו הישירה או העקיפה אל הוריו - בהם הוא רואה בשלב זה של חייו גיבורי-על אשר יכולים להגן עליו, בעלי הידע ובעלי הניסיון שהם-הם המודל לחיקוי שלו. גורם נוסף שעוזר לילד להגן על עצמו היא אמונתו התמימה באלוקים החזק מכל. ילדים מיטיבים לתאר זאת - "אלוקים הוא יותר חזק מהרשעים והוא יעזור לנו".

הילדים מציירים, נלחמים, מדמיינים, נעזרים בסביבתם, ובאופן כללי מפתחים כוח וחוסן של התמודדות.

עם זאת, בעשור האחרון ניתנת תשומת לב מחקרית לפעמים בהם הפחדים יוצאים ממסלולם והופכים לחרדות. 2.5%-1.7% מהילדים מפתחים הפרעות חרדה ברמות שונות. ביניהם: חרדה כללית, חרדה חברתית, חרדת פרידה, חרדת בית ספר ועוד.

חשוב לציין שתסמיני החרדה דומים אצל ילדים ואצל מבוגרים. ביטויים שונה, אך מהלכם זהה. כיצד נבחין בין רמה נורמטיבית של פחדים לרמה הדורשת התערבות?

לשם כך נבחן את המרכיבים השונים של הפרעת החרדה: המרכיב הגופני, הקוגניטיבי, ההתנהגותי והרגשי.

ממה מורכבת חרדה

בזמן חרדה ישנה עוררות פיזיולוגית של מערכת העצבים האוטונומית. ברמת חרדה גבוהה נוכל לראות כי קצב הלב והנשימה עשויים לעלות, יש עליה בזרימת הדם לשרירים ולאיברים המשתתפים בתהליך ההתמודדות, וירידה באספקת הדם לעור; תחושות סחרחורת, שינוי בטמפרטורת הגוף, חיוורון, זיעה קרה ועוד.

כולנו מושפעים מאוד מהדרך בה אנו חושבים. החשיבה מעצבת עבורנו את הפרשנויות לגבי המציאות. החרדה מתקשרת לרוב לרמז הגופני או הסביבתי, או לפרשנות, מוטעית בדרך כלל, על מצב הסכנה.

עיבוד המידע בהפרעה מסוג זה, כמו גם בעיוותי חשיבה אחרים יכול לנבוע מחשיבה קטסטרופאלית, מיקוד יתר בחשיבה על אספקטים שליליים של מצבים מסוימים, רגישות יתר לסביבה, ומעיבוד מידע לא אדפטיבי (מסתגל).

החרדה עשויה לפגוע בתפקודו של הילד בכל תחומי החיים: גמילה, שינה, מיומנויות ריכוז שונות, ובגיל מבוגר יותר - במיומנויות למידה שונות, תפקודי זיכרון, ותפקודים חברתיים.

אצל הילד (והמבוגר) הסובלים מהפרעת חרדה נראה כי ישנן דאגות מרובות. התחושה המרכזית היא תחושת חוסר שקט ואיום. הרגש המוביל הוא החרדה עצמה. למעשה מדובר במעגל קסמים בו החשיבה משפיעה על עוררות הגוף, אשר מזין את החשיבה לכיוון החרדה, ומשפיע על ההתנהגות ועל המצב הרגשי בו הילד מצוי.

נשמע מפחיד, וזה אכן כך, אך הבשורה היא שניתן לטפל בבעיה.

כמובן, שאם מדובר ברמת חרדה גבוהה, כדאי להיעזר באיש מקצוע, ובכל זאת, על קצה המזלג, להלן כמה עקרונות מנחים להתמודדות עם הפרעת חרדה, המועילים גם להתמודדות עם פחד נורמטיבי של ילדינו.

הכירו באמיתות הפחד - לא לזלזל בפחד של הילד. לשמוע את פחדיו ללא ביקורת, ולהאמין לו.

עודדו להתמודדות - חשוב לעודד את הילד ולהאמין כי יש בתוכו את יכולת ההתמודדות עם הפחד ואף עם החרדה.

רגש הפחד הוא כמו גל - יש לו התחלה, אמצע וסוף. אם נהיה מספיק סבלניים נוכל ללמד את הילד באמצעות טכניקות שונות כיצד "לגלוש על הגל" ולצלוח אותו בבטחה.

השתמשו במרכיבי הפחד השונים על מנת להפוך ל"גולשים מקצועיים" - נלמד את הגוף מהם האיתותים שהוא נותן לנו כאשר אנו מתחילים לפחד, ונלמד את הגוף תרגילי רגיעה כאשר המטרה היא שהילד ישלוט על גופו; נשוחח עם הילד על מחשבותיו, נברר יחד איתו, מתוך כבוד הדדי, האם יש אפשרויות נוספות לפרשנות של המציאות, ונדאג לעבות את ארגז הכלים ההתנהגותי של הילד במצבי חרדה שונים.