באוגנדה לכל בית ספר תלבושת משלו. באחד הכפרים ראינו תלמידים במכנס ורוד וחולצה סגולה, או במכנס אפור חולצה מפוספסת ועניבה דקה. לבנות שמלה כחולה וצווארון אדום, שמלה ירוקה או תכלת. לתלבושות בתי הספר ולבגדים בכלל יש צבעים עזים, חייכניים ומלאי חיות, ואני נזכרת בתלבושת האחידה של התיכון שלי - עירוני ו' בחיפה - חצאית חומה, חולצה צהובה חיוורת וסוודר ירוק חסר השראה.

בכניסה למתחם בית הספר אנחנו פוגשות כ-100 ילדים וילדות, לבושים בתלבושת הבית-ספרית, מגולחי שיער ויחפים. הם עומדים בטור ארוך ובשורות מסודרות, ורק מורה אחד בראשם, בחולצה סגלגלה ומכנס כהה. הוא מדבר אל התלמידים בשקט ושולט בהם ביד רמה. הוא מכוון אותם למחוא לנו כפיים בקצב האומר "ברוכות הבאות", ובקצב אחר האומר "תודה". באצבעו רומז המורה לבנים להתחיל לנגן על כלי ההקשה המסורתיים, ולבנות להתחיל את הריקוד השבטי השמור לאורחים. בסימון נוסף הוא מעמיד אותם בשקט מופתי כדי להקשיב לאחת מחברותיי הפוצחת בשירת אופרה, שמשעשעת את התלמידים. אין פה בעיות משמעת. סמכות המורה ברורה ומובנת מאליה, כי כשנאלצים ללמוד בבית הספר איך שורדים את תנאי התברואה הירודה, המים המעופשים והמלריה המפילה מאות חללים בכל חודש - אין מקום לקלות ראש ומעשי קונדס, וצריך לגדול מהר.

משהו קטן וטוב

אנחנו באנו ממקום אחר ורצינו לעורר את הצחוק, השמחה וחדוות החיים. באנו לשמח אותם, להוציא אותם מהחדרים האפלים חסרי הציוד, להביא איזו בשורה, לעשות בשבילם משהו קטן בעל ערך שהם לא מכירים. "כי מעשה טוב, קטן ככל שיהיה, לעולם אינו מבוזבז" (איזופוס). פתאום, משום מקום, מישהי מוציאה שני בלונים - ירוק וכתום - ומתחילה לנפח אותם. הילדים פורצים מן השורות בריצה לקראת הבלונים שבאוויר, דוחפים, צוחקים, צווחים ומנסים בכל כוחם להגיע אליהם, לאחוז, לגעת ולהקפיץ אותם. חדוות נעורים במיטבה פורצת לה פתאום ללא כל אזהרה מראש. גם המורה נאלם דום. אני קולטת שהבלונים הם חומר זר ולא מוכר להם, ואני רואה עד כמה הם יודעים להיות ילדים כמו שלי ושלך. בפינה אחרת אני רואה שיירה ארוכה של ילדים משתרכת אחרי שרה, האתיופית שלנו, שכמו החלילן מהמלין, רצה בראש החבורה וקוראת בגרון ניחר: "היי--יו-- יה", והם, שבויים בקסמה ועונים לה חזרה. אין מחיצה של צבע, שפה ותרבות. אין הם ואנחנו. חשבתי לעצמי כמה מעט נדרש מאיתנו לעשות - וכבר אחרים שמחים כל כך, וניסיתי להיזכר מתי לאחרונה עשיתי איזה דבר קטן שהיה עבור מישהו אחר לדבר גדול ומשמעותי.

לתגובות ולאימון אישי או קבוצתי [email protected]