אולי היו אלה הדרת הפנים הנחבאות תחת הזקן הלבן הנופל על החושן שלחזהו של עלי הכהן (השחקן אלכס פלג), אולי פניה המיוסרים של חנה הלבושה שמלת-בד-כמימים ימימה, או תום-עיניו של הילד ששיחק את שמואל הקטן המובא אל המשכן; אולי, ואולי לא, אבל כמעט כל מי שצפה בצילומי הסרט החדש של שילה הקדומה איבד ברגע כלשהו את השחקנים ואת המצלמות ואת כל מה שקורה על הסט, בזירה העכשווית, ודימיונו לקח אותו אלפי שנים אחורה, אל האירועים ההם שהתרחשו כאן באמת, שכאילו לפתע התנערו מעפרם וקמו לתחייה.

לעלילותיה של שילה הקדומה לא צריך להוסיף נופך דרמטי כדי שסרט עליה יהיה מעניין, אולי להפך. דברי ימיה יכולים להספיק לסרט עלילתי באורך מלא. אולי לסדרה אפילו. הקושי שניצב בפני צוות התוכן שמאחורי הסרט היה כיצד לדחוס את כל הדרמות הגדולות שידעה עיר הבירה הראשונה של ישראל בתקופה רבת תהפוכות ודרמות לסרט בן 12 דקות.

לא רק עלי, חנה ושמואל היו שם, אלא גם בוני המשכן, ראשי השבטים היוצאים ממנו לאחר תוכחת יהושע לכבוש את הארץ, הלוחמים בבני בנימין לאחר פילגש בגבעה, המחוללות בכרמים שהחזירו את האיחוד לעם, אלקנה ופנינה ובניהם, חופני ופנחס, והמוני העם העולים לרגל בשמחה וריקודים.

שלושת ימי הצילומים האינטנסיביים, ובהם צוות הפקה גדול, נקבעו בתום הליך מרתוני מפרך אך מרתק, בו צוות מאנשי אתר שילה הקדומה ומחלקות תיירות והתקשורת במועצה, חברו יחד לאנשי מקצוע כדי לנסח את יעדי הסרט ומסריו, תכניו ועלילתו, ואחר כך פירטו את כל אלה לתסריט שעובד לצילומים. החברה המקצועית שנבחרה לפרויקט – "קומפיוגרפיק" – היא אותה חברה שביצעה את סרטי מרכז המבקרים נחלת בנימין – "עת בציר", "אדם ואדמה", ו"ישראל זה כאן".

במקביל תוכנן מגדל תצפית חדש בנוי ומרשים, במקום מגדל העץ הצנוע, שבו יוקרן הסרט החדש, על מסכי זכוכית נאטמים ומתבהרים לסירוגין בטכנולוגיה חדשנית, מגדל שאישורים סופיים לבנייתו התקבלו בעיצומם של ימי הצילומים.

"הצבנו לעצמנו משימה, לחבר את עם ישראל למה שקורה כאן", אומר אבי רואה, יו"ר המועצה, "ואין מנוס אלא להשקיע בכך את המשאבים הנדרשים. תמיד יהיו מי שיאמרו שההשקעה רבה מדי, אך אני מאמין שהיכולת לגייס משאבים מן החוץ היא הרבה יותר פשוטה אחרי שאנחנו משקיעים. ואני משוכנע שהדברים הללו יתנו את אותותיהם גם אצלנו פנימה במיתוג חבל ארץ זה, בגאוות היחידה, וגם לגבי מי שבא לבקר כאן, והניסיון הקצר שיש לנו עם המבקרים שהיו כאן מדבר בעד עצמו. אין ספק שסרט כזה משדרג את היכולת שלנו להסביר ולחשוף את מה שקוראים לו ארץ התנ"ך לאוכלוסיות רבות שלא נחשפו לכך מעולם, ולחבר את כל חלקי העם למורשת, להיסטוריה, לאמונה ולשורשים, שרואים אותם כאן כל כך חזק".