רק פעילות משותפת של היישובים והארגונים הירוקים תוכל למנוע את תכנית הקמת מטמנת הפסולת ליד רימונים, שכבר אושרה להפקדה בתנאים. לא רק שהתכנית טומנת בחובה נזקים סביבתיים ומנוגדת לסטנדרטים של המשרד להגנת הסביבה, אלא שהיא גם מקדמת פתרון לפסולת פלשתינית באזור Cבמקום באזורי Aאו B
בניגוד לכל היגיון ובניגוד למדיניות המשרד להגנת הסביבה, דנה ועדת התכנון במינהל האזרחי ביו"ש בתוכנית שהוגשה על ידי הרש"פ והבנק הגרמני, להקמת מטמנה לפסולת הביתית של אזור רמאללה, אל בירה והכפרים - בסמוך לישוב רימונים, ובצמוד לשמורת הטבע נחל מכוך (נחל שחלקו קניוני ובו מפלים, גבים וצמחים נדירים), ואישרה את התכנית להפקדה בתנאים.
המושג "מטמנה" פירושו מזבלה, בעוד כיום מדיניות המשרד להגנת הסביבה שוללת הטמנת פסולות ללא מיון, מיחזור ופתרונות קצה להשבה. על כן נציגי הישובים הסמוכים, יחד עם המועצה האזורית מטה בנימין ואיגודי הערים לאיכות הסביבה שומרון ויהודה, החברה להגנת הטבע ועמותת "ירוק עכשיו", הביעו הסתייגויות רבות מהתוכנית המוצעת, וקראו למשרד להגנת הסביבה לגבש עמדה מקצועית בנושא זה ולסייע בהתנגדות לפרויקט. לפני כמעט 20 שנה אושרה חלופה להקמת המטמנה בסמוך לעיירה דיר דבואן, כ-3 ק"מ ממערב לתוכנית המוצעת, אשר לא יושמה עקב התנגדות התושבים הפלשתינאים במקום. בעוד האתר המאושר הינו באזור Bשבשליטת הפלשתינאים, הרי האתר המבוקש צמוד לשמורת הטבע נחל מכוך, אזור עם סיכונים סיסמיים עקב קירבתו לשבר הסורי אפריקאי, והינו באזור C.
מכאן, שלא רק מסיבות סביבתיות ובשל הקירבה ליישוב רימונים אנו מתנגדים לתכנית, אלא גם בשל העובדה התמוהה, שהמינהל האזרחי מקדם תוכנית פלשתינאית–גרמנית לטיפול בפסולת פלשתינאית באזור Cבמקום באזור Aאו B. בכך יש משום הפרה לרעה של הסכמי אוסלו הרעים. במהלך הדיונים בועדות התיכנון במינהל האזרחי נתבקשו היזמים לענות האם האתר יוכל לשרת את ההתיישבות הישראלית, והתשובה החד משמעית שלהם היתה - שהוא איננו מיועד לכך.
למרות ההסכמה בצורך למציאת פתרונות זמינים לפסולת, ולסגירת כ-71 מטמנות באזור (מתוך 887 אתרים ביו"ש, על פי דו"ח של היזמים), אנו מתנגדים לפתרון המזבלה המוצע במקום מתקנים למיון ומיחזור - כמו עיכול לייצור קומפוסט וחשמל מביוגז; ובעיקר מערערים אחר העדפת המיקום הבעייתי סביבתיתעל ידי היוזמה הפלשתינאית המסתייעת בגורמי המינהל האזרחי ומתאם הפעולות בשטחים. בימים אלה הושלמה תוכנית אב מחוז ירושלים לפתרונות לטיפול בפסולת, ואיגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון דורש לשלב את הטיפול בפסולת של הפלשתינאים באזור שמצפון לירושלים בפתרון שיסוכם עליו למטרופולין ירושלים, בשיטות מתקדמות ותוך ביטול התוכנית להקמת המטמנה.
במסגרת הדיונים טענו הפלשתינאים והיזמים של ה-KFW(הבנק הגרמני) כי האתר ינוהל סביבתית כראוי, כפי שמתנהל האתר הקודם שהוקם על ידם – בזהירת-א-פינג'אן בסמוך לג'נין. בסיור מקיף שעשינו במקום אכן מצאנו אתר שתוכנן לטיפול בפסולת על ידי מיון, הטמנה וטיפול בתשטיפים. גם שם הוקם איגוד ערים לטיפול בפסולת. אלא שלאחר שהסתיימה תקופת הליווי של היזמים הגרמנים, החלה התדרדרות בתפעול האתר. ללא הכנסות כספיות מספקות הפסיק אתר המיון לפעול, הכיסוי אינו מספק, ונוכחנו לראות כי מערכת הטיפול בתשטיפים המזהמים אינה פועלת. באתר מושלכים מצבורי צמיגים ובהם מים ודגירת יתושים. המנהלים פנו למינהל האזרחי בבקשה לאפשר להם לקלוט פסולת ישראלית, בתקווה שמכאן תהיה להם הכנסה כספית לתחזוקת האתר (למרות שמדובר ביוזמה המנוגדת למדיניות המשרד להגנת הסביבה, השולל הטמנת פסולת ללא מיון, מיחזור ופתרונות קצה להשבה).
התוכנית להקמת מטמנה (שתוך זמן קצר תיהפך למזבלה) נמצאת עתה בשלבי ההפקדה, ולפני תקופת הגשת התנגדויות. כדי למנוע נזק סביבתי, פגיעה בטבע ומטרדים לישובים הישראלים בסביבה, יחד עם מהלך נוסף של השתלטות על השטחים הפתוחים מהערכיים ביותר באזור מזרח בנימין, מוטל עלינו לפעול למניעת המיזם במיקומו זה ולהחזיר אותו למיקוםאשר נקבע לפני קרוב ל-20 שנה, ממזרח לעיירה דיר דבואן, תוך שילוב פתרונות לטיפול בפסולת על ידי מיונה ומיחזורה, כך שרק השאריות הבלתי ניתנות לניצול יוטמנו בקרקע.
------------------------------------------------------
הכותב הוא מנכ"ל איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון, בנימין ובקעת הירדן