כשאנו זורקים את שקית האשפה לפח הירוק - "הצפרדע", ביישוב, אנו חשים מעט הקלה, אבל עבור שקית האשפה זוהי רק ההתחלה לה לה... ועכשיו ברצינות - חשבתם פעם מה קורה עם כל הזבל שלנו? כל פיסת פסולת שאנחנו זורקים ל"צפרדע" מגיעה במשאיות לקבורה באתרי הטמנת פסולת.

בעיניי, זה קצת כמו לטאטא את הלכלוך מתחת לשטיח, רק במימדים אדירים.

בישראל לבדה, קצה סיכה על מפת העולם, מתבצעת הטמנה של כעשרה מיליון ק"ג פסולת מידי יום מתחת לאדמה. מעל פני השטח הכל נראה בסדר, אבל מתחת הכל רוחש וגועש. אכן כך - הפסולת שלנו גורמת להתרחשות רבתי בבטן האדמה. בשל ערבוב הפסולת הרטובה האורגנית (שאריות המזון) עם הפסולת היבשה (זכוכית, מתכות, נייר, קרטון, פלסטיק), נוצר גז מתאן המהווה כ-40% מגזי החממה הרעילים הנפלטים לאטמוספירה. בחיריה, הר הזבל של ישראל, החדירו להר צינורות השואבים את גז המתאן שנוצר בו, ומתעלים אותו להפקת חשמל.

אז נכון, אפשר לשאוב את הגז שנוצר במטמנות ולהשתמש בו, ואפשר לאטום את המטמנות בחומרים חזקים כדי שהמיץ של הזבל לא יחלחל לאדמה וימית אותה, ואפשר להרחיק את המטמנות מאזורים מיושבים כך שלא נצטרך לראות ולהריח את זה, אבל דבר מכל אלה לא יכול לתקן את העיוות שבבזבוז.

מהי האלטרנטיבה לבזבוז? מיחזור. במעגל המיחזור האידיאלי הפסולת האורגנית שלנו תחזור אלינו בצורת קומפוסט, הפלסטיק שנזרוק יחזור בצורת פלסטיק חדש, וכך גם הזכוכית, המתכת והנייר.

בינתיים אנחנו מבזבזים מקום באדמת ארץ ישראל, שנאלצת לקלוט את כמויות הפסולת שלנו; משאבים של כדור הארץ שהולכים ומתמעטים - שאיתם ניתן היה לייצר את המוצרים החדשים אותם ודאי נרצה לרכוש בעתיד לבוא.

אנחנו מבזבזים כסף. יהיה זול יותר סביבתית אבל גם כלכלית לייצר זכוכית למשל, מזכוכית קיימת, מאשר להתחיל מחדש את תהליך כריית החול, התכתו וכולי.

אנחנו מבזבזים את איכות האוויר, הקרקע ומי התהום הנפגעים כתוצאה מטיפול מיושן בפסולת.

ולבסוף, ולא פחות חשוב, אנחנו מבזבזים את האפשרות לחיות מתוך ידיעה שאנחנו חלק מהסביבה בה אנו חיים, ואנחנו חיים איתה באיזון.

ישנו מונח הנקרא "טביעת רגל אקולוגית" שבא לנתח את יחסי הגומלין שלנו עם הסביבה. כלומר - כמה אנחנו לוקחים מהסביבה? הניתוח כולל נתונים כמו גודל השטח שאנחנו תופסים. מסיבה זו, בנייה לגובה נחשבת לאקולוגית הרבה יותר מה"צמוד קרקע" שכולנו מכירים מקרוב, וכן גם נתונים על הרגלי צריכת הדלק, הרגלי הניידות שלנו ועוד.

מה עומד בבסיס כל הנתונים הנאספים? כולם נשענים על משאבים המשותפים לכל החיים על פני כדור הארץ, ומה לעשות - הם מוגבלים.

כתבו בגוגל: "טביעת רגל אקולוגית - שאלון", ובתוך כמה דקות תקבלו תמונה כללית על אורח חייכם ביחס לסביבה. מומלץ. אודה ואספר שיש בשאלון שאלות עליהן אני מקבלת אפס נקודות (הכי טוב) ויש לפחות אחת עם 160 נקודות. אמרנו שצריך איזון, לא?

דיינו אם נפעל מתוך מודעות ונעשה השתדלות כמיטב יכולתנו.

שנה טובה וירוקה.

תהילה כהן, ענבלים בירוק [email protected]