שירה (שם בדוי) אוהבת לרוץ ולקפוץ. הרבה פעמים היא נתקלת בחפצים וברהיטים ונופלת. היא גם אוהבת לגעת בסוודר של אימה, ולחבק חזק חזק את כולם. לפעמים בלי לשים לב היא מכניסה לפה כל מיני דברים, כמו טושים ומשחקים, או לועסת את קצה חולצתה. שירה מאוד רגישה לריחות וטעמים מסוימים ומאוד בררנית באוכל. הגננת כבר אובדת עצות, וההורים מתלבטים מה לעשות. האם זוהי שובבות בריאה שתחלוף ותתאזן מעצמה, או שקיימת בעיה הדורשת אבחון וטיפול?

 

יש לזה שם

 

Sensory Processing Disorder - SPD, זהו תהליך נוירולוגי לא-יעיל של קבלת מידע דרך החושים, היוצר בעיות למידה, התפתחות והתנהגות. SPDנחלקלתתי סוגים: תת-רגישות, רגישות יתר, חיפוש תחושתי, בעיה באבחנה טקטילית (מישושית), ובעיה בייצוב תנועה או תכנון תנועה בתגובה לדרישה סנסורית (חושית). אלה יכולים להופיע באופן עצמאי או בשילוב עם אחרים.

ילדים לומדים על עצמם ועל העולם באמצעות החושים. הם רואים, שומעים, טועמים, מריחים, נעים ונוגעים. כך הם לומדים לראשונה על עצמם וסביבתם.

תחושת שמיכה על העור, חפירה בחול עם ידיים, טיפוס על סולם וסיבוב בקרוסלה, הם דרכי הלמידה שלהם את העולם. כל חוש מתפתח לבד, אך גם במקביל ובתיאום עם כל החושים המאזנים ומזינים זה את זה, כבסיס להתנהגות רגשית מאוזנת ויציבה.

זהו תהליך בניה אינסופי. חוסר איזון באחת המערכות או במספר מערכות יחד, גורם לקשיים תפקודיים, התנהגותיים, רגשיים ולימודיים.

לעיתים המידע המתקבל מהחושים לא נרשם או מעובד באותו אופן אצל כולנו, ואז מה שנעים לאחד יכול להיות לא נעים לאחר. הוא יכול להציף אותו ולגרום לו להיות באי שקט, או להתנתק.

דמיינו ילד המתקשה לעבד ולפרש מסרים חושיים לגבי תחושה של חפצים, ואיך הוא מרגיש כשנוגעים בו. גירוי מגע מציף את הילד הזה. הוא מוטרד מתווית החולצה, מהתקרבות אדם לכיוונו, ממרקם הפירה בארוחת הצהריים שלו, מתחושת הדבק. הוא משקיע הרבה אנרגיה בהימנעות מתחושות יום-יומיות אלה. בינתיים, הוא אינו פנוי לתת תשומת לב לדברי המורה או לחוקי הגן.

ילדה עם ביטוי שונה של הפרעה בוויסות חושי - דפוס של תת תגובה, מתקשה בעיבוד תחושת תנועה ושיווי משקל, ועל כן היא צריכה להיות בתנועה רבה הרבה יותר מבני גילה כדי להתעורר. במקרה זה נראה ילדה אימפולסיבית, מתנגשת ומתרסקת, משתוקקת לתנועה חזקה ונמרצת - מתנדנדת, מסתובבת, קופצת ומטפסת. ילדה כזו מקדישה תשומת לב רבה לסיפוק הצורך שלה בתנועה, ומעט תשומת לב להוראות של אימה או להיכן הניחה את נעליה.

 

לא ADHD

 

ההגדרה של קשיי קשב וריכוז (ADD) היא: "תסמונת נוירולוגית המאופיינת על ידי חוסר קשב ואימפולסיביות חמורים ומתמשכים. כאשר תנועתיות קבועה וחסרת מנוחה - היפראקטיביות - היא מאפיין נוסף, התסמונת נקראת קשיי קשב וריכוז עם היפראקטיביות - ADHD".

הפרעה בוויסות חושי עשויה להיראות כמו הפרעת קשב וריכוז, וחלק מהסימפטומים אף עשויים לחפוף, אך לשתי התופעות טיפול אופטימאלי שונה יהיה יעיל.

לפני הסקת מסקנות חפוזה ופניה לטיפול תרופתי, נצטרך להסתכל על הילד כמכלול.

כשילד לא קשוב לעיתים קרובות, נבדוק מתי ההתנהגות החורגת מופיעה, איך הילד מרגיע את עצמו כדי להגיע להתנהגות ולמידה יעילה, ומה הילד צריך.

ילד עם עומס יתר צריך פחות גירויים - עמעום אורות, מוזיקה רגועה ושקטה, חיבוק דוב עמוק, הסרת מסיחים רבים מהמרחב הוויזואלי.

ילדה בעלת תת-תגובתיות וחיפוש סנסורי, צריכה יותר גירויים - הרבה תנועה במרחב, גן שעשועים מידי יום, ריצה, עמוד מתח, שק אגרוף, טרמפולינה, ערסל וכדומה.

 

דיאטה סנסורית

 

הפרעה בוויסות חושי היא בעיה נוירולוגית המשפיעה על התנהגות ולמידה. תרופות אינן מתקנות זאת, אבל "דיאטה סנסורית" הניתנת במהלך טיפול ריפוי בעיסוק, יכולה לעזור. ה"דיאטה" מטפלת בקשיים הבסיסיים בעיבוד התחושה של הילד, ולא רק בסימפטום של חוסר הקשב. זוהי תוכנית למתן גירויים תחושתיים מגוונים במהלך היום, מידי יום, והיא כוללת גרייה מכוונת. מטרתה להשפיע על רמת העוררות והקשב, להפחית הגנתיות טקטילית, לאפשר ארגון התנהגותי, וללמד את הילד אסטרטגיות לוויסות עצמי.

להלן כמה התנסויות סנסומוטוריות טיפוסיות היכולות להיכלל בדיאטה סנסורית, ועוזרות לילד להישאר מאורגן וערני ללמידה ואינטראקציה.

התנסויות טקטיליות - הכנת עוגיות בוץ וחול, ציור עם צבעי ידיים, הליכה יחפה, אמבטיית קצף, שכיבה על כריות ופוף.

התנסויות ווסטיבולריות - נדנדות, קרוסלה, הליכה ושיווי משקל על נדנדת קרש, גלגולים, ריצה, זחילה דרך מנהרות, טרמפולינה, עליה וירידה במדרגות.

אם ילדכם סובל מקשיים בוויסות חושי, מומלץ לפנות לאבחון אצל מרפאה בעיסוק, בו תתבקשו למלא שאלון "פרופיל סנסורי", ובהתאם לכך תבנה המרפאה בעיסוק תוכנית "דיאטה סנסורית" המותאמת לילדכם.

 

חדווה אשואל, מרפאה בעיסוק, היחידה להתפתחות הילד, מרכז גוונים