על מסכי כל העולם נראו ערבים עטויי-כאפיות-על-כל-פניהם מכריזים בחברון על האינתיפאדה השלישית. האמנם? "זו עוד לא אינתיפאדה שלישית", אומר אביגדור שץ, קב"ט המועצה, "אבל בהחלט מרגישים התגברות של האירועים. גם בכמות המספרית, גם בחומרת האירועים ובתעוזה שלהם.
"והסיבות", ממשיך שץ, "די מובנות. יש משהו בהתנהלות של המערכת השלטונית הישראלית כאן שמשדר שאנחנו פה באופן זמני, ומהגישה הזו נובעות הוראות פתיחה באש לעיתים מבישות, ו'הכלה' של אירועים ביטחוניים שבהם המטרה העיקרית היא שלא יהיו נפגעים, במקום מיגור האירוע ודומיו. אין ספק שהגישה הזו באה על חשבון יכולת העמידה של חיילי צה"ל. יש מקומות שבהם מתקיימות התפרעויות קבועות, כמעט מדי יום, למשל במזרעת-אל-קבליה. פלשתינים צועדים לכיוון חורש ירון בצעקות ובזריקות אבנים, וכך מתקרבים לכביש –התפרעויות כאלה, אם הן לא מטופלות באופן נחוש, הן הופכות לנקודות חיכוך קבועות נוספות. הצבא פועל על פי ההוראות שיש לו, אבל בסופו של דבר הפלשתינים יודעים לנצל היטב את התבניות המוכרות של הצבא. זה מזכיר את האינתיפאדה ראשונה, שגם אז היה ידוע מראש היכן זורקים אבנים ומתי, ובכל זאת זריקות האבנים לא נמנעו מראש.
"אני סומך על המח"ט ועל הכוחות שבשטח", מבהיר אביגדור שץ, "עד עכשיו הם עושים עבודה טובה, מגיעים מיד ומטפלים, ומבצעים מהר מאד מעצרים. אני מקווה שלא נגיע להידרדרות נוספת".
האירוע החמור בגזרה שהתרחש לאחרונה היה הירי על שער נוה צוף. בחורה צעירה מטלמון שעמדה ליד השער נורתה מרכב חולף. בנס היא לא נפגעה, אך סימני ירי ברורים נתגלו סביבה. "הנושא בטיפול הצבא והשב"כ", אומר שץ. "האירוע הזה מלמד שאנחנו נמצאים בפתח של תקופה שבה רמת התעוזה הולכת ונהיית יותר גבוהה. והבעיה היא שבאיזשהו מקום אנשים טומנים את הראש בחול, ולא מבינים שהכנה נכונה שלנו, כאוכלוסיה אזרחית שחיה כאן ומתכוונת להמשיך לחיות כאן – היא הערובה העיקרית לכישלון הפלשתינים בניסיונותיהם לפגע. הדבר היחיד שיכול להכשיל את מאמציהם – זה מודעות והכנה נכונה שלנו.
מודעות פירושה מיגון כנגד אבנים – הרבה תושבים נוסעים כיום בכלי רכב לא ממוגנים ובכך חוטאים כלפי עצמם וכלפי ילדיהם; הקפדה על נסיעה תמיד עם רכב תקין ומתודלק, והכרת מספר החירום של המוקד הביטחוני - 1208 – ושמירתו בחיוג המקוצר בטלפון האישי; וזה כולל הכנת המערכת היישובית - אימוני כיתות הכוננות של היישובים נחלשו מאד בשנה האחרונה בגלל איזו אווירת אופוריה בטחונית. הרבש"צים והיישובים צריכים להיות יותר רציניים בתחום הזה. הפלטפורמה להצלחה שלנו מול הפלשתינים קיימת כל הזמן, אבל כנראה בגלל שהיה מצב רגיעה מתמשך, יש התרופפות בקרב התושבים, והדבר מתבטא בין היתר בתת-תקן בחלק מכיתות הכוננות ובביטול חלק מהאימונים הסדירים שלהן. זה המקום להעיר את כולם. אני מציע לכל תושב לבדוק מהי רמת הכשירות של כיתת הכוננות וצוות החירום (הצח"י) ביישוב שלו.
"צריך לזכור שרוב התושבים המתגוררים בבנימין כיום לא חוו אינתיפאדה, ורובם ולא מודעים לסיטואציות האפשריות. לכן אנחנו בבעיה קשה של מודעות", מתריע שץ.
התרעות נקודתיות חמורות קיימות כיום בנוגע לחטיפת טרמפיסטים, בעיקר על ציר 60. "נסיעה בטרמפים מהווה סכנה", קובע שץ באופן חד משמעי. "אם נאלצת לנסוע בטרמפ, עשה זאת רק מתוך יישוב ואל יישוב, ורק עם אנשים מוכרים. אין לעמוד על הצירים מחוץ ליישובים, בטח לא בשעות הלילה. גם בנושא הזה יש התרופפות, ולאור ההתרעות האחרונות, מדובר בסכנה משמעותית".
"אנחנו ערניים למצב, אומר גם אבי רואה, "ולכן אנחנו בעיצומן של סדרת פגישות עם המח"ט, מפקד האוגדה ובהמשך גם אלוף הפיקוד, כדי לשמוע מפיהם הערכות מצב כגורמים האמונים על הביטחון בשטח, ולהציב את הגבולות שלנו מבחינת הדרישות לביטחון האישי על הצירים וביישובים. ויחד עם זה חשוב לזכור, שכמו שעמדנו בתקופות קשות יותר, אני סמוך ובטוח שנצליח לעמוד בימים אלה גם מול המזימות שמנסות להפחידנו, ונמשיך לעסוק בדברים הגדולים של ביסוס ההתיישבות וחיבורה לעם ישראל".