פרסומת

דלג לתוכן העמוד

סערת החורף שגעשה בכל רחבי הארץ לא פסחה עלינו כאן בהרי המרכז – הרי בנימין. זה התחיל בכמויות עצומות של ממטרים שלא נראו כאן כבר שנים רבות, והמשיך בשלגים שכיסו את ההרים הגבוהים ושיבשו את שגרת חיי היום-יום והלימודים.

 

הגשמים העזים הציפו וסגרו כמה כבישים ברחבי בנימין – מה שלרוב מנבא גם את הצפת נתיבי איילון.

כבר בשנת 1992 – שנה שבה נסגרו נתיבי איילון ארבע פעמים, הוציא מבקר המדינה דו"ח שקבע כי נתיבי איילון נבנו בהתאם לספיקת מים שלא מספיקה לתכניות ההידרולוגיות הנדרשות, כלומר - התעלות בצדן צרות מדי ורדודות מדי. הנזקים הישירים שנגרמו כתוצאה מהצפות 1992, כך לפי דו"ח מבקר המדינה, הגיעו ל-200 מיליון שקלים, לא כולל אובדן ימי עבודה והכנסות.

 

יחד עם הבנת הליקויים בבנייה, הונחו על השולחן גם הצעות לפתרון, אך אלו לא יושמו עד כה בשל שיקולים פוליטיים. חוקרים ומהנדסים שנקראו על ידי נציבות המים להציע פתרונות לשיפור תשתית הניקוז, חקרו את הסוגיה במשך שלוש שנים והמליצו על הקמת מאגרי ויסות במעלה מספר נחלים: נחל מודיעין, נחל נטוף, נחל רבה, נחל קנה, נחל שילה ונחל דולב, שכולם נמצאים בבנימין ובשומרון. חברות הנדסה ביצעו סקרים והציעו כ-50 אתרים אפשריים להקמת המאגרים. מאגרים אלה אמורים להתמלא במהלך סערות גשמים, לשחרר את המים באיטיות וכך למנוע גל גאות המציף את נתיבי איילון. עד היום, כידוע, לא נבנה אף לא אחד מהמאגרים שהמליצו המומחים, והסיבה העיקרית לכך היא מיקומם ממזרח לקו הירוק ובעיות המקרקעין הכרוכות באישורם, כמו גם מגבלות פוליטיות נוספות.

 

עם השנים ישנה החמרה בסדנת ההצפה בגוש דן, לאור הבנייה המסיבית באגן ההיקוות (מודיעין, נתב"ג 2000, ראש העין ועוד). הסערה שחווינו השנה מוגדרת כבינונית, אך ההידרולוג הפרופ' חיים גבירצמן מהאוניברסיטה העברית מעריך כי סביר שתתרחשנה סערות חזקות יותר, וכי במידה ונחווה אחת קיצונית, נזקיה צפויים להיות גדולים אף יותר מזו של 1992.