איש לא סופר כמה ימי חסד נותרו לממשלת ישראל החדשה. הביטוי המקורי מדבר על מאה, אבל לרוב כשמדובר בנתניהו אין במרחב-התקשורת הישראלית כל כך הרבה סבלנות. מה גם שמדובר בממשלה שמיד בתחילתה ברור לכל שאין לה ברירה אלא לקצץ בתקציבה קיצוצים כואבים, ואין מגזר שלא ירגיש זאת, וזה לבדו מתכון מפוגג-חסד.

גם במועצה יודעים שהתקציב הקרוב צפוי לגזור על המועצה שנתיים של בצורת. אבי רואה, ראש המועצה, מעריך שהשנתיים הקרובות יהיו הקשות ביותר מבחינה זאת. הממשלה כעת בתחילת דרכה, ולכן היא יכולה להרשות לעצמה לבצע את התיקונים הכואבים בעיקר בשנתיים אלה, מתוך השערה שבשנתיים שאחריהן הוא תוכל להפעיל כלכלה משופרת שתתאים יותר לבחירות המתקרבות. "לכן השנה הקרובה וזו שאחריה צפויות להיות לא פשוטות מבחינת תקציבים ומשאבים", ממשיך רואה, "נצטרך לכלכל את צעדינו בשום שכל, כדי שלא תהיה נפילה דרסטית, ומצד שני – לא נשב בחיבוק ידיים אלא להפך, נצטרך להתנהל על פי המציאות ולהשקיע במה שנוכל אולי להפעיל אחרי 2014.

"אנחנו צריכים להיות מוכנים לקדם תכניות בתחומים השונים – תעבורה, כבישים, תשתיות, בנייה, תב"עות, תיירות ועוד – מתוך כוונה שבמחצית השנייה של הקדנציה של הממשלה הזו נוכל לבצע אותם".

למרות הקיצוצים התקציביים, הממשלה שזה עתה בראשית דרכה היא כנראה אחת הממשלות היותר ידידותיות שידעה ההתיישבות. חמישיית המילים "שר הבינוי והשיכון אורי אריאל" עדיין מפתיעה במחוזותינו וגוררת אוטומטית חיוך-פנימי-סמוי. "אני לא יודע עדיין עד כמה אורי יכול למנף אצלנו בנייה ממש", אומר אבי רואה, "אבל גם אם זה יוכל להיות במינון קטן, אנו נתקדם ונשתמש במינון כמנוף להרחבה באמצעות יזמים אחרים".

גם שר הפנים גדעון סער נמצא בשורה אחת עם השרים היותר ידידותיים להתיישבות. משרד הפנים הוא האחראי על הרשויות והמועצות בארץ, וגם לו יש מינהל תכנון שדן בהרחבות יישובים וביוזמות, כולל תקצובם. אלא שהמועצות ביו"ש עדיין לא נכללות במינהל התכנון הזה, מה שמביא את הצורך לדרוש בפני השר החדש להכליל בכך סוף סוף גם את יו"ש ככל הרשויות האחרות בארץ.

"גם נושא היישובים הגדולים אצלנו הוא נושא שעליו אני דן בימים אלה עם יועצת שר הפנים", מספר אבי רואה. "היישובים הגדולים במועצות האזוריות סובלים משיטת ההתנהלות הנוכחית של המועצות האזוריות. מבחינתנו זה נכון לדחוף להכרה בכמה יישובים גדולים שלנו לכיוון של מועצות מקומיות - אדם, כוכב יעקב – תל ציון, עלי, חשמונאים. לא סביר שיישוב עם 7,000 נפש שבעוד שנתיים יהיה 9,000 ימשיך להתנהל במסגרת מועצה אזורית. המציאות הזאת היא מאד בעייתית. המצב היום הוא שברוב המועצות האזוריות בארץ יש ישוב גדול אחד כזה, ואז עוד איכשהו מסתדרים. אך כשזה חלק נכבד מתושבי המועצה, זה בעייתי וקשה. גם התיישבותית אני מאמין שזה נכון, כי המעבר הזה מצמיח את היישובים.

"נושא נוסף לדיון עם משרד הפנים הוא העובדה שלמשרד הפנים יש ממונה אחד על כל מחוז יו"ש, שקורס תחת העומס, כי הוא עובד לבדו מול כל הרשויות ביהודה ושומרון. זו דרישה נוספת שלנו משר הפנים החדש – לאפשר לו עזרה.

"כמו כל המדינה צפויים לנו שנתיים קשות מבחינה תקציבית", מסכם אבי רואה, "וזה יצריך אותנו ליתר מאמץ ויצירתיות כדי לנצל מה שניתן מול משרדי הממשלה הידידותיים, ולהכין תכניות לשנתיים שאחריהן".