ימי נצח ישראל - יום השואה, הזיכרון, העצמאות, שחרור ירושלים - הם ימים שבהם אנו מביטים לאחור, אל הדורות הוותיקים. אלו אשר שרדו את ימי השואה, הקימו את המדינה, גידלו ילדים בתנאים כמעט בלתי אפשריים. אלה שבזכותם אנחנו כאן. "אני והסבתא ישבנו בצוותא" הוא שיר שבעוד עשרות שנים ייגנז יחד עם אותו הדור. בינתיים על הדור שלנו מוטלת החובה לשבת עם הדור ההוא ולספוג את מורשתו.

זכיתי ב"ה לשתי סבתות מדהימות. האחת, הרבנית גץ, סבתונא, שנפטרה לפני 11 שנים, הייתה אשה שנונה, מלאה חכמת חיים ועליה עוד יסופר רבות (בגיליון הבא בעז"ה). הסבתא השניה, סבתא מונט, שתאריך ימים ושנים, הפכה עם השנים לחברת נפש. סבתא מונט - הקרויה גם ירדנה - עונה על ההגדרה: "לכל שאלה תשובה". באמתחתה סל ענק של תרופות פלא, סבלנות, ניסיון חיים וענווה גדולה מאין כמוה.

אין מחלה או כאב שלסבתא אין מרפא עבורו. למשל אם חלילה קיבלת איזה פצע שמתחיל להזדהם, מתקשרים לסבתא, וכך מתנהלת השיחה: - נכד: "סבתא?" - סבתא: "מי זה?" - נכד: "אני, סבתא! מה שלומך?" - סבתא: "תודה לאל מצוין (תמיד מצוין, תמיד תודה לאל). מה איתך?" - נכד: "סבתא, יש לי פצע עם מוגלה כבר הרבה זמן. ניסיתי המון משחות ותרופות, ושום דבר לא עוזר" - סבתא: "בטח שזה לא יעזור, למה אתה לא עושה את הטיפול עם הבצל?" - נכד: "בצל?" - סבתא: "כן! אתה קוצץ בצל, מוסיף חצי עגבניה, קצת שום, שם על הפצע כל הלילה ובבוקר לא נשאר כלום". אצל סבתא כמעט כל תרופה היא עם בצל או שום - האנטיביוטיקה של הטבע. לפעמים כדי לצחוק עם או על סבתא אנחנו מוסיפים: "כן, וקצת פפריקה, מלח, פלפל חריף ויוצא משהו!". אצל סבתא אין תרופה שלא עובדת. קוניאק ודבש עם בצל לדלקת גרון, שמן זית לכאבי ראש, שום לנשירת שיער, קמח תפוחי אדמה לדלקת בשלפוחית, עראק לכאבי בטן, פלפל חריף לילד חסר חינוך ועוד.

לך ספר לסבתא

החוויה האמיתית היא לשבת עם סבתא ולשמוע את עצותיה בנושא חינוך ילדים וזוגיות. ראשית לכל עצה - שיהיה ברור לכל מאזין (קורא) - פעם החיים לא היו קלים. כדי לבשל היה פרימוס, חיתולים לתינוקות היו מבד, את כל הבגדים תפרו ביד, אוכל היה במשורה, מכונת כביסה לא הייתה, ובתקופת מלחמת ששת הימים, אי שם בשכונת גבעת מרדכי בירושלים, ישבו כל בני המשפחה - ועימם עוד עשרות נספחים - בחדר הפנימי בבית כדי לא לחטוף כדורים. סבתא יודעת לתת מוסר כשצריך ברמיזות דקות ועבות, ולהטיף על אמונה וסבלנות, בעיקר בענייני זוגיות.

קוראים יקרים, אתם בטח מדמיינים לכם איזו סבתא קשישה שאת ימיה מבלה בהתבגרות. אז זהו, שממש לא. לסבתא יש מחשב נייד שאותו רכשה בעזרת אחת הבנות. היא משתמשת בסקייפ ומייל וצופה ביוטיוב. היא מנויה לכל אתרי מורשת, שופר והרבנית ימימה, ומעבירה לי שיעורים מדי שבוע, בביקורי אצלה. כשיש צורך לכתוב ברכה ל יום הולדת - סבתא פותחת אתר ברכות, מורידה, מעדכנת ושולחת להדפסה. סבתא גם מציירת, יוצרת כלים מטריפים מקרמיקה, רוקמת. בלי עין הרע חמש, חמש, חמש.

והכי חשוב, סבתא מבשלת כמו שאפילו השף אייל שני לא יודע לבשל ובחיים גם לא יידע - קוסקוס, מחקק ומקרונה בקנקש, קרואסונים, חללם ועסבנה, ועוד מאכלים שמטריפים את כל החושים. הכל נוסח תוניס.

והכי הכי חשוב, פסגת הפסגות, קנאת הנכדים והילדים: ה-ק-צ-י-צ-ו-ת של סבתא. אלו לא סתם קציצות כי אם כדורי קסם, מלאים בסודות, מטוגנים בסיר מלא אהבה. אנחנו הצאצאים משתדלים להוציא זו לזה את העיניים ולהעיר את קנאת הזולת ברגע שכדור אחד כזה עובר תחת ידנו. את המתכונים סבתא מחלקת לכל דורש, אבל כדי להתקרב למקור צריך לצפות בה וללמוד את הטכניקות שהן תמצית התבשיל.

ביני וביניכם, בארבע עיניים, אני יכולה לשבת ולספר על האשה הזו ולמלא ספרים. בינתיים אני יושבת עם סבתא בסלון ביתה ומסניפה אותה לנשמה. מודה לה' על כל מפגש שיש לנו יחד. אשה נדירה, מדור נדיר שיש הרבה מה ללמוד ממנו. דור שקיבל טונה של חכמת חיים, אהבת הארץ והאדם, אהבת ה' והמשפחה. רק בבריאות סבתא, עד 120.