זוכרים את מתיקות האותיות המצטרפות זו לזו ומשתלבות למילה ראשונה של הילד, משובשת ומקסימה כאחת, ואת הטלפון לסבתא כשהילד התחיל לצרף שתי מילים יחד? הרבה התרגשות ואושר ספונים ביכולת התקשורתית-הבעתית של הילדים, היכולת להביע ולהבין את הרצונות והמחשבות.

בתוך המתיקות הזו, ישנם הורים שזוכרים רגעי חרדה, בהם הילד החל פתאום לדבר בחוסר שטף, החל לגמגם. המחשבות רצות - מה אם זה לא יעבור? למה זה בא? מה ההשלכות החברתיות? מה יגידו?

כדאי לדעת כי במהלך רכישת הדיבור והשפה, מופיעה אצל חלק גדול מהילדים תופעה הידועה בשם "חוסר שטף התפתחותי". הכוונה היא לחזרות על תחילת מילה: "ש... ש... של אמא", או על תחילת משפט: "אבל, אבל, אבל הוא לקח לי" או שימוש ב'מילת פקק': "א... א... א... שכחתי". סבלנות והקשבה בזמן שהילד מנסה לארגן ולבנות את המשפט, תראה לילד מהם מוקדי ההתייחסות העיקריים שלנו - הבנת המסר אותו הוא מעביר וההתייחסות אליו כאדם שמעלה רעיון. כתוצאה מכך חוסר השטף לא ייתפש בעיניו כמשהו יוצא דופן. חוסר השטף עשוי להימשך מספר חודשים, ואט אט התופעה דועכת.

מרכיבי הגמגום

חוסר שטף הופך להיות משמעותי יותר כאשר מספר החזרות גדול יותר משלוש פעמים בחזרה אחת, או מופיע יותר משלוש פעמים במשפט, ונמשך פרק זמן ממושך יחסית (מעבר למספר אירועים בודד). אז התופעה קרובה יותר להגדרה של גמגום. יש לציין כי בגיל הרך, על פי רוב, נזהרים מלהשתמש בהגדרה גמגום, גם אם הוחלט בפועל לטפל בשטף הדיבור של הילד.

לגמגום ישנו מרכיב גנטי, ומנגד - במידה והיו במשפחה ילדים שחוו אירועי חוסר שטף או גמגום והתופעה חלפה, גדלים הסיכויים שאם הופיע חוסר שטף לילד נוסף, גם חוסר השטף הזה יחלוף. בגמגום ישנו גם מרכיב סביבתי - לדוגמא אם קיימים מגמגמים אחרים בסביבת הילד, וישנה תועלת סמויה בגמגום. מרכיב אחר שיכול להיות קשור לגמגום הוא מרכיב רגשי - התחלת הגמגום סביב אירוע כמו מעבר דירה, גן חדש, לידה, או חלילה תאונה או מחלה. ישנם גם מרכיבים פיזיים: גורם נוירו-פיזיולוגי (מרכיב עצבי-מוחי) או גורם התפתחותי.

גמגום משתנה במצבים שונים וברצף הזמן. ייתכן ובסיטואציות מסוימות הילד לא יגמגם - למשל כשהוא שר או מדבר עם סבתא - ובאחרות יגמגם יותר מהרגיל, כשהוא מדבר עם חבר ספציפי וכדומה. ייתכן גם כי בחודש מסוים הוא לא יגמגם כלל, ולאחר מכן יגמגם בצורה חמורה יותר מבעבר.

גמגום בילדים יחלוף ב-80% מהמקרים, ואפילו עד ארבע שנים מרגע ההופעה הראשונה, לרוב אף ללא טיפול. ב-20% מהמקרים האחרים, גמגום שהופיע לא יחלוף לבד אלא בעזרת טיפול והנחיה נכונה להורים ולסביבה. אחוז בודד מהילדים ימשיכו לגמגם חרף הטיפול. הטיפול במקרה כזה יפחית את הגמגום וישפר את האופן בו הוא נשמע, ובעצם מטרתו היא לגמגם "יפה" ולהבין שהגמגום נלווה לאדם, ואינו קובע מי הוא ומה הוא.

בגיליון הבא נמשיך ונעסוק בחוסר שטף התפתחותי ובדרכי התגובה הנכונות.

תמר אברמוביץ, קלינאית תקשורת, היחידה להתפתחות הילד, מרכז גוונים

המרכז למשפחה - זוגיות במבחן הפוריות

זוגות המתמודדים עם טיפולי פוריות מוצאים לרוב את הדרך לשלב בחיי היומיום ובשגרה את נטל הטיפולים בצד הטכני, אך לחסר ולטיפולי פוריות יש צד נוסף של התמודדות רגשית ורוחנית. ואיך כל זה משפיע על הזוגיות?

זוגות רבים, רבים מדי, מתמודדים עם ציפייה ארוכת שנים לילד ועם טיפולי פוריות. הנושא שאך לפני תקופה קצרה התחיל לקבל מקום בשיח החברתי, שואף לפרוץ יותר, להרחיב את מעגלי המודעות והתמיכה. זוגות רבים מוצאים את עצמם מתמודדים עם הכאב שבחסר ועם דרישות וכללים של פרוצדורות רפואיות. כל זה ללא קבלת הדרכה או הכוונה, ולעיתים קרובות תוך שמירת הבעיה כסוד מוחלט אפילו בפני המשפחה הקרובה. הכאב יכול להוביל לבדידות ולתחושת זרות גם בקהילה, שמטבע הדברים ברוכה בהריונות ולידות. רוב הזוגות מוצאים בהצלחה את הדרך לשלב בחיי היומיום ובשגרה את נטל הטיפולים בצד הטכני, אך לחסר ולטיפולי פוריות יש צד נוסף - של ההתמודדות הרגשית, הרוחנית והזוגית. האם אנחנו שואלים את עצמנו איך אני מרגיש/ה? מה השתנה בי? איך כל זה משפיע על הזוגיות? האם אנחנו יודעים איך לדבר את הכאב ולא רק על הכאב אחד עם השני? האם שאלנו את עצמנו אי פעם מה בן זוגי מצפה ממני במסע הזה של טיפולי פוריות? מה הדומה והשונה בינינו? האם אפשר גם לצמוח מהקושי והכאב?

אחת הדרכים להסתייע במצבים של קושי היא השתתפות בקבוצת תמיכה, שבה יכולים הזוגות להיעזר בהדדיות שבין חברי הקבוצה על מנת לסייע בהפחתת קשיים ועומסים הנלווים לטיפולי פוריות. הפסיכולוגית אורית לוריה, מחברת ספר על התמודדות רגשית וזוגית עם טיפולי פוריות, בחרה לקרוא לספרה "'ילדים עושים מאהבה", כותרת שעל פניה היא סוג של עוד סיסמא, אבל מי שמכיר את עולם החסר והטיפולים מקרוב יודע שאהבה היא אמנם הבסיס לכל, אבל היא הראשונה להיפגע ולהישחק במסע הזה. זו הסיבה שאנחנו פותחים קבוצה לזוגות שמתמודדים עם טיפולי פוריות. זוהי קבוצת תמיכה וצמיחה שמכירה בחשיבות של הביחד במסע הזה. רובן של הקבוצות כיום מציעות תמיכה בנשים בלבד, מתוך מחשבה שאת מרבית הטיפולים הן עוברות על גופן. דווקא בגלל זה אנחנו מאמינים שהשתתפות שני בני הזוג בהליך קבוצתי היא מפתח לשותפות אמיתית ובהמשך לצמיחה.

נעה שפר, עו"ס ומנחת קבוצות, מרכז גוונים

מפגשי הקבוצה המיועדת לזוגות בטיפולי פוריות יתקיימו במרכז גוונים בשער בנימין בשעות הערב (10 מפגשים), בהנחייתה של נועה שפר. לפרטים והרשמה אפשר לפנות בשמחה לנועה: [email protected]