מרכז מחוננים. משהו שנשמע רחוק, אולי אפילו מתנשא. כשאנו שומעים את המינוח הזה "מרכז מחוננים", אנו לרוב שואלים את עצמנו בשביל מה צריך את זה?

בשביל צוות "מרכז מחוננים דעת" בעופרה, השאלה הזו אינה שאלה. התועלת של המקום הזה אדירה.

איך הכל התחיל

לפני כעשור הגיע משרד החינוך להבנה, שכשם שכיתה הטרוגנית לא נותנת מענה לילדים שהם מתחת לממוצע, היא גם לא נותנת מענה לילדים שהם מעל לממוצע. הפוטנציאל שלהם הולך לאיבוד. יתרה מזאת, ילד בעל יכולות שכליות גבוהות שמפריע בכיתה, כתוצאה משעמום למשל, בגלל שהוא קלט את החומר מהר, מפתח יחסים שליליים עם המורים, ותסכולו גדול מאוד; כי בתוכו הוא יודע שהוא מסוגל ליותר. הוא מרגיש את הפוטנציאל הלא ממומש. לכן משרד החינוך יזם תוכניות למחוננים בכמה רמות: כיתות מצטיינים בבתי הספר, תוכנית מצטיינים בבתי הספר, ומרכזי יום למחוננים. במסגרת הזאת התלמידים יוצאים ליום בשבוע מהכיתה הרגילה ומצטרפים למרכז דעת בעופרה.

אז הוא יהיה פרופ' אומן הבא?

כאשר אנחנו שומעים על מרכז מחוננים, מיד מצטייר לנו בראש פרס נובל. אז התשובה היא כן ולא. כלומר מרכז המחוננים בהחלט יכול לקדם תלמידים ולהוציא מהם את היכולות, אך חשיבותו היא בהחלט גם בצד הרגשי, לתת לילד המחונן סביבה שבה הוא מרגיש בנוח לחשוב. חשוב להבין כי רבים מהמחוננים ובני משפחותיהם חיים בסוג של הכחשה, בבחינת מה לי ולצרה זו. אך כאשר יודעים לנצל נכון את הפוטנציאל, כולם יוצאים נשכרים מכך.

בסרט "גשם של פלאפל 1" ישנה סצינה שבה בחורה מחוננת בעצם מסתירה את גאונותה, היא שואלת שאלות חכמות ואז מתנצלת ובורחת מכך. סצינה זו נלמדת היטב בבית הספר דעת, כי היא מהחיים, היא אמיתית והיא מייצגת את לב הדילמה של המחונן ומשפחתו.

בשנה שעברה, במסגרת לימודי הקולנוע במרכז דעת, הכינו הילדים סרט שנקרא "החופר": הסרט מתאר ילד מחונן שעסוק כל היום בחפירות ארכיאולוגיות; מאידך יש בכיתה כדורגלן שלועג לו, עד שיום אחד מגיעה משלחת מצרפת לבקר בבנימין וכולם רוצים להרשים אותם עם ממצא ארכיאולוגי, ואז כולם פתאום צריכים את החופר.

רענן זיו, המורה לקולנוע, הסביר כי כאשר הסרט היה בשלבי הכנה, עוד לא היתה סביבו מודעות לכך שהוא מדבר על דילמות של ילד מחונן. אבל הדילמות, הסתבר, פשוט זרמו מהילדים בזמן כתיבת התסריט, כי זה אמיתי וזה מעסיק אותם. אגב, הסרט ייצג את בנימין בתחרות "במה מחוננת" - תחרות סרטי ילדים בינלאומית, והעביר מסר על התיישבות שיושבת על גבי ההיסטוריה ממש. המסר הועבר בצורה אנושית ולא בצורה מסבירנית, ולכן התקבל בברכה.

מדעים אבל אחרת

לצד הדגש על אומנויות, יש במרכז דעת גם תגבור במדעים, וגם זה בצורה לא שגרתית. ישנו למשל פרויקט ה"ביציק ופטר", בו נדרשו הילדים להנחית ביצה מגובה בלי שתישבר. הפתרונות היו יצירתיים, וביטאו הבנה מעמיקה של עקרונות פיזיקליים, מציאת פתרונות ודבקות במטרה. בשנה זו נדרשו התלמידים לבנות סירה שתשוט בגיגית ותוכל לשאת כמה שיותר משקל.

מכיוון שהמרכז לא נמצא בלחץ של מבחנים והספקים, הא גם יכול להגיב בזמן אמת לתופעות שהילדים נתקלים בהם. למשל: אחרי הסופה התלמידים למדו בשיעור אדריכלות על פרקטל, שהוא המבנה הארכיטקטוני של השלג.

ומבחינה דתית?

בית הספר דעת הוא מרכז המחוננים היחיד בישראל בו ישנה הפרדה מלאה בין בנים לבנות. בית הספר מחנך לערכים דרך לימודי ארץ ישראל - שביל ישראל, דרך שיעורים על דילמות מוסריות בתנ"ך ובתלמוד, וגם במקצועות שלכאורה אינם קשורים בקשר ישיר ליהדות, צוות המורים חדור בצורך לחנך בכל תחום. למשל, במסגרת לימודי אדריכלות עשו התלמידים סיור בתל אביב, ולמדו על שכונת נווה צדק ועל יחסי הרב קוק עם המתיישבים. בלימודי מיחזור וקיימות משולבים הסברים מסבירים מהמקורות לשיטה זו בדברי חז"ל, וכן הלאה.

חשיבה

מרכז דעת מרגיל את התלמידים לחשיבה ולא רק לשינון, לחוויה ולא רק לקליטה פרונטאלית. התוצאות מדברות בעד עצמן, בתי הספר ששולחים לדעת ומפסידים יום לימודים אחד בשבוע, יודעים שהפסד זה אינו אלא רווח.