ועדת משנה לענייני איו"ש של ועדת חוץ וביטחון, בראשות ח"כ מוטי יוגב, מקיימת בהתמדה דיונים הקשורים להתיישבות. פעם בחודש לפחות נדרשים כל הגורמים הקשורים לנושא שנבחר לקדם, להגיע לכנסת ולספק תשובות.

אחד מהנושאים המטופלים הוא הקליטה הסלולרית ביו"ש. "אותרו למעלה מ-40 מקטעים בכבישי יו"ש שבהם אין קליטה", אומר ישראל גנץ, סיו"ר המועצה, שלוקח חלק פעיל בדיוני הועדה, יחד עם עוזר ראש המועצה רוני שניר. "הדבר צפוי להחמיר עוד יותר, כי שתיים מהאנטנות עומדות להתפנות משום שהקרקע שעליהן הן מוצבות עומדת לקראת בנייה", אומר גנץ. חברות הסלולר, שלהן היה חוזה לעשר שנים שכבר חלפו, טוענות: אם יפונו האנטנות לא נציב חדשות, אין לנו תקציב. משום כך הן דורשות השתתפות של המועצה בעלויות.

 

"אנחנו גוף ציבורי שלא מממן חברה פרטית", מבהיר גנץ, "אין שותפות ברווחים וגם אין שותפות בהשקעה", כך גם הבהיר לחברי הועדה, מה שגרר לא מעט צעקות בדיונים. "אמרתי שאני למעשה נתון כאן לסחיטה. לא יכול להיות שאדרש לממן משהו תחת איום שאם לא כך אעשה לא תוצב אנטנה".

 

בכל מקום אחר בארץ יש למשרד התקשורת את היכולת לקנוס את חברות הסלולרי אם אלה לא נותנות מענה לכיסוי קליטה נדרש. אצלנו בבנימין, המינהל האזרחי טרם הסדיר את המהלך הזה, והיעדר הקנסות משחק לידי החברות.

לעיתים, כמו שקורה לא פעם בועדות הכנסת, מה שקורה בתוך דיוני הועדה טפל להתקשרויות הנרקמות מחוצה לה. קמ"ט התקשורת במינהל, מנכ"ל משרד התקשורת ועוד בכירים – נתפסים לשיחה של ארבע עיניים, שלפעמים מניבה התקדמות טובה יותר מכל הצעקות שבפנים.

 

שר התקשורת ארדן גם הוא עושה מאמצים רבים לסייע, בעיקר בנקודות אסטרטגיות-ביטחונית כדוגמת ואדי חרמייה. אבל אפילו ניסיונותיו שלו לעזור נתקלות במחסומים בירוקרטיים.

 

"אין מנוס מלהכניס קנסות גם באזור שלנו", מסביר גנץ, "ולהגדיר את המחויבויות של החברות מול משרד התקשורת. כיום נוח להן להיתלות בטענות שביישובים לא נותנים להם לשים אנטנות בשטחן, טענות שיש בה מן הצדק. ובכל זאת הן צריכות להיות אחראיות לכך שתהיה קליטה. נכון לעכשיו סוכם שבדיון הבא יציגו החברות תכנית עבודה ולוח זמנים מסוכם לפתרון חוסרי הקליטה".

 

תחבורה מתוגברת

נושא נוסף שעולה לדיון כל העת בוועדות הכנסת הוא נושא התחבורה. מפעיל קווי התחבורה שלנו עומד להתחלף, ובמקום אגד נראה כאן בקרוב את "אגד תעבורה". אחרי עמל רב של רוני שניר ושירי קוטנר בתחום זה, נסגרה תכנית עבודה חדשה לתחבורה ובה תוספת של כ-40% לקווי בנימין, וכן שינויים במסלולים שיקלו על הנוסעים ויקצרו את זמן הנסיעה. אירוע חטיפת שלושת הנערים והדיון הציבורי סביב סוגיית הטרמפים והיעדר תחבורה ציבורית מספקת, היו זרז לסגירת התכנית. שר התחבורה ישראל כץ גם הוא עשה מאמצים גדולים לעזור בתגבור התחבורה. "פנינו גם למשרד הביטחון בבקשה להצבת טרמפיאדות מאובטחות, הכוללות לחצני מצוקה ועוד אמצעי הגנה. הנושא כבר עלה בוועדת הכלכלה, ונקווה שיתקדם", אומר ישראל גנץ.

 

"עדיין קיימת בעיה קשה של מוגני ירי", ממשיך גנץ. "לחצי מהקווים הנוסעים בבנימין נדרשים אוטובוסים מוגני ירי, ואין. מלחמת עולם ניתשת בין משרד האוצר למשרד הביטחון – מי יממן את המיגון, וכבר שנתיים שאין תקציב למיגונים חדשים. משרד החינוך מתיר לאוטובוס מוגן ירי שמסיע תלמידים אורך חיים של 15 שנים, ולא יותר. בקרוב צפויים לרדת מהכביש לא מעט אוטובוסים, וחדשים – לא מוגנו", מסביר גנץ. "אנחנו נלחמים במרץ, בעזרת הח"כים מוטי יוגב ואורית סטרוק, והנושא אף עלה לאחרונה לדיון במשרד ראש הממשלה, כדי שיוכרע אחת ולתמיד מי אחראי על התקציב הזה. שוב נשלף אקדח האיום בהקפאת העברת תקציב. אין ברירה אלא להילחם חזק גם בזירה הזאת", אומר גנץ.

 

עוד נושאים הנדונים במקביל בוועדות הכנסת הם הכנסת בנימין לפרויקט הסיבים האופטיים – "ישראל דיגיטלי", והצבת גנרטורים לגיבוי מערכות בזק וסלולר במקרים של הפסקות חשמל.