הדרום אמנם רחוק...אבל את הדי המלחמה שומעים גם אצלנו, החל באזעקות הבודדות שחווינו, וכלה בחברים הטובים ששלחנו לחזית ולמילואים ברחבי הארץ. בזמנים כאלו העורף שותף גם הוא למצב, בעיקר נשות ומשפחות המגויסים, שנאלצות להתמודד עם דאגה יומיומית לאבא אולבעל, וכמובן להמשיך לנהל משפחה ושגרה של חופש-לא-חופש.

 

ויש את העורף של העורף - שזה אנחנו, הקהילה שמנסה לעטוף ולחבק ולחזק את נשות החייל והילדים. ביישובים רבים בבנימין, כמו אצלנו בפסגות, ניתן לחוש את הדאגה והרצון לעזור, להושיט יד ולתמוך בחברים. בשלב ראשון אספנו את המידע, בדקנו למי אפשר לעזור; ובשלב השני התחלנו לפעול בכמה תחומים וכלים. במישור הרוחני, הרב נשא דברי חיזוק בבית הכנסת; מענה להפעלת הילדים נתנו בפתיחת משחקייה חינם ובפעילות יצירה לילדי המגויסים, ובשביל חיזוק רגשי נוסף שלחו בנות הסניף צ'ופרים למשפחות. כעת אנחנו נערכים להצמיד לכל משפחה מגויסת משפחה מלווה, שתוכל לתמוך בה בתקופה הלא פשוטה הזו, ומקוים לעבור את התקופה בשלום, ולשמוע בשורות טובות לעם ישראל.