ההידרדרות הביטחונית מאז 'צוק איתן' עדיין מהלכת על חבל דק. "המצב דומה לקו פרשת מים", מסביר אבי רואה, "הוא יכול להחמיר כמו שהכרנו לפני עשר שנים ויותר, ויכול לחזור לרגיעה. בעניין הזה הצבא והמשטרה מנסים ללכת על פעולות מאוזנות, שלא יעצימו את ההתפרעויות, ומצד שני להגיב בנחישות כנגד מה שמכונה 'פח"ע עממי'", הוא מסביר.

 

"ההתפרעויות נובעות בבירור מהסתה ממוקדת של הרש"פ", ממשיך רואה, "שמשחקת בשני תפקידים – בעוד היא כאילו מקיימת את הסדרי התיאומים הביטחוניים (ואכן ניתן לראות שוטרים של הרשות מפזרים הפגנות), במקביל היא מסיתה לפעולות 'התנגדות'. הפעם אנחנו פחות במוקד האירועים, ויותר אזורים שפורסם לגביהם שבכל הסכם יישארו בידי ישראל, אלה המוגדרים כ'גושים' – ירושלים, גוש עציון, מעלה אדומים – כך אני מנתח את הדברים. שם פעולות הפח"ע יותר קשות, מתוך מחשבה שבכך הם יגרמו לנו להבין שהאזורים האלה לא יכולים להישאר בריבונות ישראל.

"אמנם אנחנו לא במוקד", ממשיך רואה, "אבל גם אצלנו קיימים אירועים שפוגעים מאד בתושבים ובחיי השגרה שלנו. אנחנו יודעים שנוספו לא מעט כוחות שתגברו את האזור כדי לתת למצב מענה. כמובן שאף פעם זה לא מספיק. אנחנו במועצה עומדים בקשר תמידי עם הצבא בכל הרמות – אלוף הפיקוד, מפקד האוגדה, המח"ט והמשטרה. אנחנו שומעים מפיהם הערכות מצב, מביעים את עמדתנו ומציבים את דרישותינו. בגזרה שלנו, ציר 465 הוא בעייתי ביותר – מרחב נווה צוף, נבי צלאח ודיר ניזאם. הפגיעות בתושבים הן רבות, כולל שבירת שמשות מיידויי אבנים, איומים, עצירת רכבים. לכן אנו מציבים דרישה לפעול ביתר נחישות בנקודות האלה, כדי למנוע פגיעות בנוסעים על הציר. מפקדי הצבא רואים את הדברים עין בעין יחד איתנו, ומבטיחים לעשות כל שנדרש. נקווה ונאחל להם שיצליחו בעניין זה".

 

"גם אזור ענתות חווה תקופה קשה מאד של אירועים", מוסיף ישראל גנץ, סיו"ר המועצה, "במפגשים רבים עם הצבא הבאנו לתגבור נוכחות ופעילות, ומקווים שאכן המצב ימשיך להשתפר" (