האם מטח גזירות בג"ץ שנחת עלינו והטלטלה שאוחזת ביישובים בעקבותיו, יובילו מי מהמנהיגים למשנה נחישות בדחיפת דו"ח אדמונד לוי בממשלה הבאה? אולי, אם יהיה בה עם מי לדבר. בסיכום ימיה של הממשלה היוצאת, אי אפשר לומר שהבית היהודי או מועצת יש"ע דחפו את הסוגיה הזו כסוגיית הדגל שלא נותנים לה לרדת מסדר היום.

 

מי שיזם את הקמתה של ועדת שופט העליון לשעבר אדמונד לוי היה ראש הממשלה בנימין נתניהו; בני בגין היה בין הדוחפים להקמתה; כי שניהם הבינו שחייבים מסד משפטי להתנהלות אחרת מזו שדו"ח טליה ששון גורר את המדינה אליו. אבל אימת הפרקליטות והרכב הממשלה שבו יושבים גם שרים כלבני ולפיד, הכריעו את הכוונות הראשוניות, ופחד שיתק את השאיפה לאמץ אותו רשמית.

 

"שוב ושוב דנו בדבר מול שר הביטחון בוגי יעלון, והוא תמיד אמר לנו שהממשלה אמנם לא אימצה את הדו"ח באופן הצהרתי, אבל שהוא אומץ באופן מעשי. אלא שדבריו לא עומדים במבחן המציאות", אומר אבי רואה. "הוא שב וענה לנו שאין שום סיכוי להעביר את הדו"ח רשמית כשציפי לבני ויאיר לפיד בממשלה, אבל הדרישה שלנו שבה ועלתה בכל פגישה".

 

"שבעה בג"צים בוערים מעל ראשנו", מנסה לעשות סדר ישראל גנץ, סיו"ר המועצה, "באחד מהם פסק הדין טרם ניתן". הכואבים שבהם: פינוי כל עמונה, הריסת תשעה בתים בעפרה, ופינוי חלקה 10 במגרון. טרם הכרעה: מצפה כרמים. "גם בזה האחרון מדובר בבג"ץ כנגד כל היישוב. המדינה ביקשה לדחות את תשובתה עד לאחרי הבחירות, אך בית המשפט סירב. בעוד כשבוע תיתן המדינה את תשובתה, ועיקר המאמץ מרוכז כעת בתשובה שתינתן".

 

 

גמגומים והתפתלויות

אי אפשר שלא לחוש שבג"ץ שש אלי מהלכי הריסה ופירוק, אומר אבי רואה, אבל מוסיף שהוא לא יכול להאשים רק את בית המשפט. "גמגומי עמדות המדינה וההתפתלויות שלה מובילים לכך לא פחות", הוא אומר ומזכיר שעתירה לבג"ץ נגד תשעת בתי עפרה הוגשה לראשונה בימי אהוד ברק כראש ממשלה. אין לי כל כוונה להרוס בתים בעפרה, הבהיר ברק לבג"ץ באופן שאינו משתמע לשתי פנים, ואם אין לדבר פתרון, אז בינתיים אין לו פתרון, אמר. וזהו. בג"ץ הבין שזו המציאות. "כשדעת המדינה נחרצת ועומדת על דעתה, בג"ץ מבין זאת, אבל כשהמדינה מגמגמת בג"ץ הופך ליותר ויותר אקטיביסט, ומחליט לפי ראות עיניו מה טוב למדינה.

 

"היישוב עפרה שמכר את הבתים, אמנם לקח אחריות, ואם יהיה צורך יימצא לתושבים פתרון בתוך עפרה, וכמובן שהמועצה שותפה בכל המקומות בתמיכה קהילתית חברתית. אבל ברור שבע"ה נוביל אחרי הבחירות את המאבק להסדרת כל המקומות שיש עליהם בעיות דומות של מעמד הקרקע. יש כאן משהו הרבה יותר עמוק. בסטטוס דומה לזה של בתי עפרה יש עוד מאות בתים במקומות רבים, וזה צריך להיות הנושא שיידון עם חברי הממשלה הבאה ועם חברי הכנסת, כדי לעצור את כדור השלג של החלטות בג"ץ להרוס בתים בעקבות דרישות של גורמי השמאל. אחרי הבחירות נצטרך להסתער ולא להרפות, כדי לא להיות חשופים כל שני וחמישי לעתירה דומה", אומר רואה.

 

גם בנוגע לעמונה, ההכרעה החמורה ביותר בסדרה, ניתן היה לפתור את הסוגיה בדרכים משפטיות המושתתות על מתווה דו"ח לוי. הדו"ח מאפשר מסלול חוקי להסדרה ולא להריסה. מדובר הרי ביישוב בן 16 שנה. השופט גרוניס בחר אחרת, וכאילו כדי להמתיק את הגלולה, נתן בטובו פרק זמן 'נדיב' למציאת פתרון למשפחות. שנתיים. למרות טווח הזמן ועומס האירועים, משרד הביטחון כבר החל בוחן אפשרויות להקים את היישוב באתר אחר, וסיור ראשון כבר התקיים בשטח.

 

מגרון, גבעת אסף ועוד

הכרעת בג"ץ בסוגיית מגרון מקוממת ומכאיבה אף היא, שכן היא עומדת בניגוד להסכם מגרון שהוביל להעתקת היישוב, ובו נקבע שתישאר אחיזה למעלה, בגבעה המקורית, בדמות חווה חקלאית או משהו דומה. "מדובר בחלקות שנרכשו, והיו שטענו שחלו זיופים ברכישות", מסביר ישראל גנץ, "ומשום כך הדבר נדון כעת בבית המשפט המחוזי. בעקבות עתירה נוספת החליט בג"ץ החלטה לגמרי תמוהה ומנותקת מההקשר הכולל: מכיוון שממילא מדובר במבנים ריקים, נוריד אותם עד לאחר שיתברר העניין במחוזי (על תחושות אנשי מגרון, ר' מסגרת). אנחנו הודענו, למרות כל הלחצים הכבדים שהופעלו עלינו, שאנחנו במו ידינו לא מפנים יישוב", מבהיר גנץ, "ובהתאם לאיומים, המינהל פינה והחרים את המבנים".

 

בגבעת אסף יודעים שההכרעה יכולה היתה להיות גרועה יותר, היישוב אמנם נשאר על כנו, אבל שלושה בתים גדולים שמשפחות בנו בעצמן בבנייה קלה, ולא ניתן להעבירם, ייהרסו. גם כאן מדובר בסיפור מורכב.

 

"שני בג"צים נוספים נוגעים לשכונת היובל (בית ודרך גישה), ולגבעת הרואה (דרך גישה). המועצה עסוקה כמובן באינטנסיביות במציאת פתרונות", אומר גנץ.