רק נחישות תעמוד לנו מול גל הטרור הנוכחי, אומר ראש המועצה. אנו בתקופה היסטורית שאפשר לקבל בה החלטות משמעותיות, כמו החלת הריבונות על שטחי C. לשם כך דרושה מנהיגות חזקה.
בכל פעם שנדמה שחלה איזו רגיעה, שכבר חלפו יומיים-שלושה-שקטים ואולי זה מצביע על תחילתה של מגמה, באה המציאות וטופחת על פנינו המקוות. "אנחנו עוברים תקופה רוויה בפעולות טרוריסטיות בכל מדינת ישראל וביהודה ושומרון בפרט, אבל אם נביט מעט רחב יותר – על המזרח התיכון, על אירופה ובפרט על פריז – נראה שהנושא הזה הופך ליותר ויותר דומיננטי במרחב העולמי, לא רק הארצי והמקומי שלנו", אומר אבי רואה, יו"ר המועצה.
סדרת הפיגועים הגדולה של פריז אירעה יחד עם הפרסומים על הנהלים לסימון מוצרים, ואי אפשר היה שלא להצליב בין שתי זירות האירועים. "אני מקווה שמכאן, מתוך האירועים האחרונים, תהיה אמירה יותר ברורה של הממשלה שלנו וגם של ממשלות אירופה, שבמקום להתעסק בסימון מוצרים מיו"ש, הגיעה העת להבין שהטרור לא ייעצר בישראל. הטרור גם לא ייעצר בגלל קיומה או אי קיומה של פעילות מדינית. לא מצבו של המו"מ המדיני הוא המנוע לטרור, אלא מניעים הרבה יותר עמוקים, איסלאמיסטיים-ג'יהאדיסטיים ודומיהם.
"מצד שני", ממשיך רואה, "אסור לתלות יותר מדי תקוות בהתפכחות של העולם, כי יש לו נטייה לשכוח מהר, ונטייה להאשים אחרים. במוקדם או במאוחר הכדור יחזור אלינו עם האשמות בדבר תהליך השלום התקוע כגורם שמערער את יציבות העולם כולו", מעריך רואה. "אנחנו למודי ניסיון, מאחורינו היסטוריה ארוכה, ואנחנו כבר מבינים שהערבים סימנו מטרה אחת: סילוקנו מהמזרח התיכון, ושום פתרון אחר לא ישנה את הרצון הזה. לכן מבחינתנו צריך לסמן פתרון שמתבסס על ההבנה שגם אם הם חיים פה, שיחיו ויתקיימו בשלום ומוטב לדאוג להם לעניינים היומיומיים של שגרת חיים – משפחה, חינוך, רווחה, כלכלה; אך לא לתת להם אשליות שהם יכולים באמצעות כוח וטרור לגרשנו מכאן.
"העמדה הבינלאומית, ובראשה של האיחוד האירופי, לא ברורה מכל בחינה שהיא", ממשיך רואה, "ולכן מצאתי לנכון לפגוש את הקונסול האמריקני ולשלוח מכתבים למזכיר האו"ם והאיחוד האירופי כנגד העמדה המתרפסת מול הערבים, ונוכח האמירות כנגד ישראל. החלטות האיחוד האירופי לסימון מוצרים לא מתקיימות בשאר המקומות שבהם יש סכסוכי קרקע. חשבתי שנכון להביא בפניהם את עמדתנו בעניין זה.
"נפגשתי גם עם הקונסול האמריקאי, לאחר שיצאה הודעה מהמחלקה המדינית בארה"ב כאילו אנחנו מפעילים כוח רב מדי כנגד מחבלי הסכינים. היה חשוב לי להבהיר את עמדתנו ואת מורת רוחנו גם מעמדה זו. איך ייתכן שנרצחים ילדים, הורים, זקנים, ובמקום לתמוך בנפגעים מודדים באיזה כוח אנו פועלים במטרה להציל חיים.
"פגשתי גם נציגים בשגרירות האנגלית", ממשיך ומספר רואה, "כי מורת רוחנו צריכה להיאמר. נמשיך לפעול גם מול הפעילות החד צדדית של האיחוד האירופי פה ביו"ש, שפועל ללא סמכות כנגד מהלכים חוקיים של מדינת ישראל".
הזדמנות היסטורית
מפת הפיגועים נודדת על פני המדינה, ולא פוסחת על מחוזותינו. ממד"א מוציאים אחת לכמה ימים את סיכום הנרצחים והפצועים העדכני, העולה כל העת באופן מצמרר, ואותו הם מחשבים החל מרצח אלכסנדר לבלוביץ בערב ראש השנה מיידוי אבנים בירושלים. אבל אנחנו כאן בבנימין סופרים את גל הטרור הזה מרצח דני גונן ליד דולב ואחריו מלאכי רוזנפלד בצומת קידה, ומאז נוספים כל העת אירועי טרור על המפה שלנו, כמו על מפת מדינת ישראל כולה. פיגועי הירי, פיגועי הדקירה (כמו בשער בנימין והניסיון בשער פסגות), ריבוי אבנים ובקבוקי תבערה, וגם פיגועי דריסה (כמו ליד כפר אדומים) - לא פוסחים גם עלינו.
"האירועים האחרונים של רצח יהודים ברחבי המדינה ויהודה ושומרון, רק גורמים לנו עוד יותר לפעול ולדחוף לפיתוח ההתיישבות", אומר אבי רואה, "לקידום תכניות בנייה כדי לבסס אחיזה, כי שום פתרון ושום אשליה אחרת לא יסייעו לעניין התחושה הביטחונית כאן בארץ. רק הכרעה נחושה. ההחלטה האחרונה להרס בתי המחבלים, וביצועה המהיר בפועל, אין ספק שיש בה הרתעה רבה, ומגיע יישר כוח גדול לצה"ל, שביצע זאת בטווח של יומיים מאישור בג"ץ. זה היה מבצע לא פשוט, במיוחד בקלנדיה שם נהרגו שני מחבלים שירו לעבר הכוחות. הנחישות הזאת בביצוע המשימה, והענשת הטרוריסטים ללא מורא, קשורים להבנה שיש פה מלחמה, גם אם לא בפירוש המובהק של המילה, אבל יש פה מלחמה על הקיום של מדינת היהודים, והמדינה הזאת צריכה לדעת להגן על עצמה.
"כמובן שהנחישות צריכה להמשיך לקבל ביטוי גם בהחלטות הממשלה - לא רק במניעת טרור אלא גם בעשייה. לטעמי אנו בתקופה היסטורית, שאפשר לקבל בה החלטות משמעותיות, כמו החלת הריבונות על שטחי C ביהודה ושומרון. כמובן שלשם כך נדרשת מנהיגות חזקה, משמעותית, הצופה למרחוק בביסוסו של העם היהודי בארץ ישראל. אני מקווה שזה יקרה כי אחרת נמשיך לספוג ניסיונות כאלה ואחרים, שגם אם לא ירתיעו אותנו, לא יקלו עמנו. אם תהיה ריבונות יהיה קל יותר חוקית ונהלית - שזה התחום שבו בשנים האחרונות אנחנו מותקפים בו. נוכל לבסס התיישבות ואחיזה, כאן כמו גם בנגב ובגליל. המלחמה על ההתיישבות בארץ היא לאורכה ולרוחבה, הרי גם בגוש דן היו אירועי טרור. וכדאי שהמסרים הערכיים במערכת החינוך יהיה בהתאם, להבין למה אנחנו כאן, ולמה מתרחשת מלחמה יומיומית על קיומנו בחבל ארץ זה.
"מכאן אני מנצל את ההזדמנות לחזק את חיילי צה"ל ומפקדיו, את משטרת ישראל ושאר כוחות הביטחון, על ההשקעה היומיומית, על שהייה של שבועות ארוכים בשטח, על עמידה תחת סיכון ולא מעט מקרי פגיעה.
"ותחת כל העננה הזאת זו הזדמנות לציין גם את החוסן החברתי-קהילתי של היישובים והתושבים שלנו. ניכר באופן בולט שבימים לא פשוטים אלו הקהילות בבנימין מתגלות במלוא עוצמתן וחוזקן, ובנחישותן להמשיך לחיות – מתוך הערנות המתחייבת – חיים רגילים ולא לוותר. הדבר בולט ומגיע בהחלט חיזוק חיובי לתושבים".
צילום: טלי תירוש וינר