האם יש לכם מושג כמה מים אתם צורכים מידי יום? האם הטרידה אתכם העובדה שישראל היא מדינה על סף מדבר, והמים הם משאב שצריך לנהוג בו בחכמה? האם שקלתם פעם להפנות חלק מהמים לשימוש חוזר?

יונתן לורנס, כפר אדומים

כמושבניק לשעבר, וכתושב ספר המדבר שיכול לקבל בוקר טוב של 35 מעלות על הבוקר באוגוסט, ברור לי שלמים יש ערך בפני עצמם. ולכן, עוד לפני שמדברים על כסף, מדברים על כבוד למשאב מוגבל ויקר ערך, שההתנהלות הרגילה שלנו לוקחת אותו כמובן מאליו. כמו שנוכחות המזגנים השכיחה מהאדריכלים את תפקידם לתכנן בית שמגן מהאקלים, כך גם נוכחות המים בברז השכיחה מרוב האנשים שאנחנו מדינה על סף המדבר.

כשבנינו את ביתנו בכפר אדומים היה ברור לנו שבתכנון האינסטלציה, החצר והגינה, תיכנס גם מחשבה על מערכת שתנצל את המים האפורים. שכל מקלחת ומכונת כביסה ינצלו את המים עד תום, בדומה לתרשים המפורסם מ-1948 או לתפיסה של מצב חירום.

 

האפור היום ירוק מאד

מים אפורים הם כל המים שעברו שימוש בבית, למעט השירותים. מים אלה מזוהמים מבחינה כימית (סבונים ומלחים למיניהם) ומבחינה פתוגנית (נוכחות חיידקים), ולכן דורשים טיפול לפני שניתן יהיה לעשות בהם שימוש חוזר. גם בשימוש החוזר יש להיזהר ממגע. לכן למשל אין להשתמש במים כאלה להשקיית דשא בהמטרה או לירקות. כן ניתן להשקות עצי נוי ושיחים, או ליצור מנגנון שמשיב את המים למיכלי ההדחה בבית. ההחלטה על מערכת מים אפורים צריכה לכלול גם צמצום שימוש בחומרי הניקוי האגרסיביים ומעבר לחומרים עדינים המתפרקים יותר בקלות. דבר נוסף שיש להביא בחשבון - אין דבר כזה מערכת שלא צריכה טיפול. אולי לא יומיומי או שבועי, אבל בשלב כלשהו יש לנקות פילטר, לפתוח סתימה וכדומה, אז צריך לדעת למה נכנסים, ולקבל החלטות בהתאם ליכולת. בתהליך בניית הבית יש לדאוג להפרדת הצנרת, דבר פשוט וזול מאוד, ואז גם אם לא מבצעים מערכת כזאת מיד, ניתן יהיה בהמשך. בבית קיים השינוי ידרוש עבודה של הרמת ריצוף, חציבות והמון בלגן.

 

אגן ירוק

בשוק ניתן למצוא כל מיני חברות שמציעות פתרונות לטיפול ביתי במים אפורים, שיכללו שיקוע המוצקים והצפת השומנים, סינון המים, וטיהור ברמה כלשהי.

המערכת החביבה עלי יותר היא מערכת אגן ירוק, שמשתמשת בצמחי מים השתולים בחצץ לטיהור המים. החצץ מכסה את המים, כך שאין שום מפגע ריח ויתושים, ועל גבי החצץ ושורשי הצמחים מתפתחת אוכלוסיית אצות וחיידקים שמפרקת את המזהמים במים, והתוצאה היא מים צלולים וראויים להשקיה. תכנון אגן ירוק יכול להיות חלק מעיצוב הגינה, זה מה שעשינו אצלנו וזה עובד יפה מאוד. במקרה אחד חפרתי בחצץ על מנת לבדוק משהו, והשארתי אותו חשוף כמה ימים, ולהפתעתי הגיעו החלזונות השחורים שרואים תמיד בנחלים.

עם זאת, לא ניתן להציג את הנושא בלי להתייחס להקשר הרחב של טיפול מערכתי בשפכים בארץ ובמועצה. משרד הבריאות לא תומך במערכות ביתיות של מים אפורים, ומאשר אותן תחת פיקוח לתעשייה או בנייני משרדים. טיעון אחד הוא החשש מעיסוק לא מקצועי בחומרים מזהמים וחוסר אפשרות לפקח, והטיעון העיקרי הוא שהטיפול המערכתי בשפכים מביא לאחוזים מאוד יפים של השבת מים, אז בשביל מה בכלל להיכנס לזה.

בתפקידי במועצה אני אחראי על כ-7,000 קוב שפכים ביום, שעוברים טיהור ב-17 מתקני טיהור ברחבי המועצה, בפריסה גיאוגרפית עצומה (אגב, אין שום מועצה בארץ שמתמודדת עם האתגרים שיש אצלנו - גם מבחינת המרחקים, גם כמות המתקנים, וגם רבגוניות האוכלוסייה). אנחנו מגיעים לתוצאות יפות מאוד מבחינת איכות המים והטיפול בהם. לא תמיד זה היה כך. באופן טבעי, רוב האנשים וגם המערכות, לא חושבים מה קורה לשפכים שניה אחרי ההדחה. אבל לפני מספר שנים, המשרד לאיכות הסביבה הוריד הנחיות ברורות, מגובות בסנקציות, לטיפול מסודר בשפכים.

כאיש איכות הסביבה אני מברך על כך: פחות זיהומי קרקע ונחלים, יותר מים להשקיה לחקלאים, או מים שמושבים בהמטרה וחוזרים בסופו של דבר לטבע ולמי התהום. אז השינוי קרה וקורה גם אצלנו במועצה: הצוות גדל, העבודה הולכת ונהיית מקצועית יותר ויותר, ואנו עוסקים בתפעול, מניעה ושיפור, מחפשים פתרונות גם מול אתגרים של מערכות ישנות, יישובים מבודדים, ואף הקמנו מעבדה לבדיקות איכות המים. מערכת היחסים מול משרדי הבריאות והגנת הסביבה, כמו גם רשות הטבע והגנים, עברה למצב של שיתוף פעולה והערכה הדדית.

שימוש אחראי במים נמצא בעיניי במימד הערכי. יש יופי בלשמור את המשאבים המקומיים, לראות בעיניים את מעגל השימוש החוזר, ולדעת שאני מנהל את המשאב הזה בחוכמה. ואם זו הרפתקה שלא כמידתכם, דעו כי המערכת מטפלת היטב (בשמכם) במיחזור המים.

יונתן לורנס הוא רכז מט"שים במועצה ומנהל מעבדת איכות מים yonatanlawrence@gmail.com