השקעה בתשתיות ובבנייה, גם בהתיישבות הישראלית וגם במגזר הערבי, הם התשובה ארוכת הטווח לטרור, כך אומר אבי רואה, יו"ר המועצה. "במקום לשדר אי ודאות, יש להשקיע בכל מקום שצריך"
בשבוע שעבר, לא בפעם הראשונה, נסע אבי רואה להרצות במב"ל – המכללה לביטחון לאומי. "המארגנים ניסו לכוון אותי רק לנושא הכיבוש, כיבוש כיבוש", הוא מספר, "ואני הסברתי שתחושת הכיבוש נובעת מכך שהמדינה לא פועלת מתוך הבנה שצריך לשפר את החיים של הערבים לטווח ארוך, אלא כל הזמן משאירה אותם במצב של אי ודאות במקום להשקיע במשך חמישים שנה במה שצריך להשקיע. זו אחת הטעויות של מדינת ישראל. אם באמת היו עושים מה שצריך, הדברים היו אחרת".
הקשר בין הבנייה לטרור הוא רב כיווני. "אני מעריך שהערבים חשים שהאחיזה שלנו פה הולכת ומתחזקת", ממשיך רואה, "וזה מה שגורם לתסכול שמוציא מבצעי התאבדות כאלה ואחרים. המצער הוא שמי שעושה זאת הם ילדים וצעירים שלא מבינים דבר וחצי דבר בהתנהלות של חיי חברה וקהילה משותפים לטווח ארוך, אלא מוסתים בקלות במדיה החברתית ובנאומים במסגדים בשם הדת. זו מלחמה שאנו מכירים למעלה ממאה שנה, שרק הלכה והתעצמה בתקופה האחרונה והוסטה לכיוון התחום הדתי, אם בעקבות דאעש בעירק וסוריה ואם בעקבות התפוררות המלחמה הקלאסית נגד מדינת ישראל של המדינות השכנות – מצרים, סוריה, ירדן ולבנון. הערבים רואים שאנחנו פה עובדה מוגמרת, וכל הסיפורים שציירו להם מגיל הגן, ובהם מפת המזרח התיכון היא ללא מדינת ישראל, מתבררים כרחוקים וככאלה שאין להם שום נקודת אמת או אחיזה במציאות, ולכן הם עושים פעילות שנובעת מתסכול גדול. לצערנו המבוגרים שמבינים את המציאות, וההנהגה שאמורה להיות אחראית, במקום להשלים עם המצב הקיים ולראות מה טוב אפשר להוציא ממנו למשפחות ולילדים, שותפים להסתה לכיוון של הקרבה, ואת מי מקריבים? ילדים וצעירים", אומר רואה.
"אני רואה זאת כגל שיחלוף, ואנחנו נצא מתוך האירועים האלה יותר מחוזקים, יותר נחושים, עם מעמד ואחיזה הרבה יותר חזקים ביישובים, בקרקע, בצירי התנועה וכדומה", ממשיך רואה, "ולא ירחק היום שמדינת ישראל כולה, וגם הממשלה וכל גורמי הממשל יבינו שיהודה ושומרון הם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל, הבנה שתבוא לידי ביטוי גם בהשקעות הולמות בתשתיות כבישים, מים, חשמל וגז. החוסן של האוכלוסייה והמעורבות החברתית שהולכת ומתחזקת – הם מנוף נוסף שיביאו גם לחלשי הדעת במדינת ישראל להבין שמה שנכון לעשות זה לחזק את התשתיות כאן מתוך ראיית המקום הזה כחלק ממדינת ישראל, כדי לשפר את החיים לא רק של תושבי יו"ש ושל כלל המדינה, אלא גם של הערבים שחיים כאן.
"בתקופה הזאת אנחנו מגלים את החוסן הגבוה שיש גם לתושבים שלנו, בבנימין ובהתיישבות בכלל", אומר רואה, "את היכולת לשמור על שגרת חיים תחת חירום, או תחת הגדרה של שגרת חירום. את החוסן הזה נביא לביטוי בהמשך עשייה, בפיתוח, בקליטת משפחות, בניית מוסדות חינוך, בבניית העתיד של ההתיישבות באמצעות תכניות אב לחינוך, חקלאות, תיירות, קידום תכניות בנייה ועוד.
"לצערנו בשבוע האחרון נהרג ראש המינהל האזרחי שנכנס לתפקידו רק לפני חודש וחצי, תא"ל מוניר עמאר, בתאונת מטוס. האמת שהיו לי ציפיות שהוא יעזור לדחוף ולקדם דווקא בהיותו בן העדה הדרוזית. נפגשתי אתו ודיברנו וכבר היתה ישיבת עבודה, וחשתי שמדובר באדם עם יכולת הקשבה והבנה לצרכים ולסוגיות שחייבים לפתור, בכל מה שקשור להתיישבות. חבל שהדבר לא הספיק לבוא לידי ביטוי בביצוע הדברים, עצוב שנהרג בטרם עת, ואנו כמובן לא יודעים עדיין מי יחליף אותו. אני מניח שהדברים יתבהרו בימים הקרובים".
בונים ובונים
בין ההישגים שנרשמו לאחרונה בתחום הבנייה ניתן למנות את עובדת התחלת בנייתם הקרובה של לא פחות משבעה (!) בתי ספר – מספר חסר תקדים הנובע מגידול במספר התלמידים ועיכובי בינוי ארוכי שנים שנבעו מחסמים סטטוטוריים במינהל האזרחי. ישראל גנץ, סיו"ר המועצה, אומר כי המועצה עמלה רבות מול סמנכ"ל משרד החינוך תמיר בן משה, שגם הגיע לאחרונה לבנימין לסיור מקצועי, ולשכת שר החינוך נפתלי בנט, שראו את מצוקת התלמידים הלומדים בקרוואנים רעועים ואישרו לבסוף את בניית שבעת בתי הספר. ואלה בתי הספר שבנייתם מתחילה בקרוב: מבוא חורון בנות, תל ציון – סמינר לבנות, כוכב יעקב – הכפלת היסודי, אולפנת מעלה לבונה, תוספת שלב לאולפנת דולב ולאולפנת עפרה, ואולפנת נריה.
גם משרד התשתיות ופיתוח הכפר הקצה לאחרונה תקציב חשוב לשיקום תשתיות ישנות במספר יישובים. הכסף יוקצה ליישובים ותיקים שבהם התשתיות כבר ישנות, בהתאם לדחיפות ולצורך, ובקרוב נראה עבודות שדרוג מדרכות, תאורה ואף בניית מצפורים ביישובים הוותיקים.
פרויקט נוסף וחשוב שאליו נרתם המשרד הוא שיפור חזות שערי היישובים. "המטרה היא שהבאים ליישובים לא ייתקלו בשערים כבדים המשדרים תחושה של בסיס צבאי", אומר ישראל גנץ, סיו"ר המועצה, "ולכן השקענו במיזם של הפיכת השער למזמין, אמנותי ושמח. נבחר כבר מנהל לפרויקט, ובקרוב ייצא 'קול קורא' המזמין אמנים ביישובים להיות שותפים יחד עם הקהילה ברעיון עיצובי לשערי היישובים", מסביר גנץ.
ביישובים רבים הכבישים הפנימיים דורשים עבודות שיקום, ומידי שנה משקיעה המועצה כשני מיליון שקלים בשיקום כבישים ישנים בתוך היישובים (חוץ מעבודה שוטפת מול נתיבי ישראל לקידום שיקום כבישים חיצוניים). "לאחרונה סיימנו לבנות את תכנית הכבישים 2016, בעקבות סיור ביישובים וגיבוש תכנית עבודה. כעת נכנסים לעבודות שיימשכו שלושה חודשים, בהתאם לדחיפות ומצב הכביש", אומר גנץ.