צילום: Tps - תצפית

בפרספקטיבה של כמעט שנה מפרוץ אירועי הטרור שגבו מאתנו מחיר יקר עד מאד, כשבעולם עדיין מנסים לגלגל את האסלאם הקיצוני לפתחנו, אפשר לומר שיש לנו גם ממה להתחזק

בימי הקיץ הבאים עלינו יצוינו שנה לגל אירועי הסכינאות והדריסות שהחל בקיץ שעבר, ושנתיים לקיץ הדרמטי שקדם לו - של חטיפת הנערים וצוק איתן. "היום אפשר בהחלט לומר שיש דעיכה באירועים", אומר בזהירות אבי רואה, ראש המועצה, "כשברקע, בהיבט הרחב יותר, הפיגוע שהתרחש בארה"ב ובו נרצחו 49 איש. ברור שזהו אירוע משמעותי, שנובע מהאווירה הכללית של האסלאם הקיצוני, שאותו מנסים לגלגל לפתחנו, כלומר להאשים אותנו בו ולהחזיר את האירועים לארצנו הקטנטונת, שיש בה כר נרחב של פעילות אסלאמית. ובאמת זו תעודת כבוד גדולה לנו, על שאנו 'מחזיקים ראש' והטרור הזה לא מצליח להתרומם אצלנו, בהשוואה למקומות אחרים.

 

"מה שחזק אצלנו", ממשיך רואה, "זה שאנחנו ממשיכים עם העשייה ועם ביסוס ההתיישבות בכל מקום ובכל פינה, למרות האירועים. גם מדינת ישראל כמדינה מצליחה לעסוק בנושאים המשמעותיים, התשתיתיים – לחיזוק הכלכלה והחברה. רק לאחרונה עברנו את חג העצמאות, נכנסנו לשנת היובל לשחרור ירושלים ויהודה ושומרון, ובהחלט אפשר להסתכל על חצי הכוס המלאה. הכל בענווה ובצניעות, אבל בהחלט אפשר לומר שאנחנו בדרך הנכונה, ושיש לנו על מה להודות וממה להתחזק. כך אני רואה זאת".

 

השלושרים

שנה לגל הטרור ושר ביטחון חדש אוחז בהגה הביטחון. "צריך לזכור ששר הביטחון הוא האוטוריטה שאמונה על כל מה שקורה ביו"ש, גם ביחס לתשתיות ובנייה ולא רק ביחס לביטחון", אומר רואה. "אני מקווה שכניסתו של ליברמן למשרד הביטחון תוביל לכיוון של ביסוס וחיזוק השליטה של מדינת ישראל בחבלי ארץ אלה, מבלי לפגוע בצורך לאפשר חיים אזרחיים סבירים וטובים לאוכלוסייה הערבית שנמצאת פה. אבל עם הבנה שתפקידנו לבסס את ההתיישבות לאורכה ולרוחבה של מדינת ישראל בכלל, ויהודה ושומרון בפרט. לכבוד הוא לנו שכעת יש לנו שלושה שרים בממשלה מיהודה ושומרון – ליברמן, אלקין ואריאל, אחד מהם תושב בנימין ושניים תושבי גוש עציון. אין ספק שיש כאן טביעת אצבעות חזקה של ההתיישבות גם בממשלה. אני חושב שזו נקודת חוזק משמעותית".

 

מפגישת ראשי הרשויות ביו"ש עם שר הביטחון החדש נעדר אבי רואה מסיבות רפואיות-אישיות, ובכל זאת חיזרה אחריו התקשורת הישראלית כדי לקבל את תגובתו ולשמוע מה ציפיותיו. "ממרום גילה של ההתיישבות ביו"ש אפשר לומר שדברים נבחנים על פי מבחן התוצאה, ולא על פי איזה שמות מעטרים תפקידים כאלה ואחרים", אמר להם רואה. "כבר היו לנו ניסיונות עם אנשים שהוגדרו כאבות ההתיישבות ולא היססו לפרק ולהרוס יישובים ולגרש יהודים מביתם. הדברים ייבחנו. בינתיים הנתונים מבטיחים, למרות אמירתו של ליברמן בעד שתי מדינות לשני עמים – אין לי ספק שהאמירה הזו נדרשה ממנו כדי ליישר קו עם ראש הממשלה בתחילת הדרך. למרות שאני יודע שגם להצהרות יש משמעות, וגם אם לא יבואו לידי ביטוי מעשי יש להן השפעה רבה, אבל יחד עם זאת הדברים בסופו של דבר ייבחנו על פי מבחן התוצאה".

 

על צעדיו הראשונים של השר בהרס מבנים ליד קריית ארבע, אומר רואה כי ייתכן שהדבר בכלל לא הגיע לידיעתו של השר, וכי אין הוא מכיר את הפרטים אך מסכים שהיה נכון לא לעשות זאת, "כי מעשה מסוג זה של הריסה יפעל לרעתו של שר הביטחון החדש. אפשר לחסוך ריצה אחרי כל קרוואן במטרה להרוס כשיש מבנים לא חוקיים שההשפעה שלהם על המרחב הרבה יותר משמעותית, למשל בתים שערבים בונים שלא כחוק על צירי התנועה או מתוך מטרה מכוונת להשתלט על אדמות מדינה. לכן לא נכון להשקיע אנרגיות ומשאבים בהריסות בהתיישבות, אפשר לברר את הדברים בצורה סדורה, זו הדרך שבה אנו נוקטים מזה מספר שנים, גם אנשי המינהל האזרחי יודו בכך. זה הרי אינטרס עליון שלנו כראשי רשויות לוודא שדברים ייעשו בצורה מסודרת ולא בהפקרות".

 

האם כבר מורגש חותמו של השר החדש?

"עדיין לא, הוא עדיין בשלבי לימוד, אך אני כבר יכול להגיד שהישארותו בתפקיד של עוזרו לענייני התיישבות, קובי אלירז, תושב עלי – עובדה שהיתה לי השפעה עליה – יש לה משמעות. אמנם עוזר שר הוא איש אמונו, ולמרות שמי שמינה אותו לתפקיד היה השר הקודם, ובכל זאת ליברמן בחר להשאיר אותו כי זו טובת ההתיישבות. הוא בחן את הדברים באופן ענייני, וזה מוסיף לו נקודות מבחינתנו".

 

כמה מילות סיכום על השר היוצא בוגי יעלון?

"אני מעריך שבעמדה הפנימית האישית שלו בוגי הוא בעד ההתיישבות, אבל הוא בחר להרים את דגל החוק והסדר, והחליט שדברים צריכים להתבצע על פי הנהלים המחמירים, וכל מה שחורג אחת דינו להיהרס. היו לי אתו פגישות לא מעטות, ובאופן אמיתי אני חושב שהוא תומך בנו, ולא מהסס לומר שלדעתו אין מצב לשתי מדינות לשני עמים כאן, ושזה לא הפתרון שנראה באופק. הוא גם אמר את דעתו בלי להתבלבל וסייע לנו לא מעט בתחום המשפטי. אבל באותה נשימה הוא הרים את דגל החוק שאין בלתו, כמו עגל הזהב, וזו היתה הנקודה החלשה שלו. כי אנחנו חיים במקום שבו החוק לא תמיד ברור לגמרי ואמירות הממשלה לדורותיה היו מגומגמות ועמומות, וגם שרים וח"כים ובכירי המדינה דחפו להרחבת ההתיישבות לא תמיד בהתאם לנהלים הכי מחמירים. וכשר ביטחון היה מצופה ממנו שבתנאים האלה הוא כן ימצא את שביל הזהב של הסדרה שחותרת לכיוון פעילות על פי חוק, ולא לנקוט בעמדה אחת של רק חוק וחוק וכל השאר לא חשוב. זה היה העקב-אכילס של בוגי, ולמרות שיחות רבות אתו בעניין זה הוא לא השתכנע. וחבל שכך, כי הוא נתן גב לחיזוק ההתיישבות ונתן לעוזר השר שלו לענייני התיישבות לפעול, וגם את זה צריך לזכור מבחינת הכרת הטוב. כי הכרנו גם שרים אחרים שלא ראו אותנו ממטר".