המחדל טמון בברירת המחדל: מבחינת המדינה כיום כל קרקע שלא הוכרזה כאדמת מדינה היא בחזקת אדמה פלשתינית פרטית. גם אם אין בעלים קיימים. עד שיוכח אחרת. רק כשמונחת חרב על הצוואר נלחצים הגורמים למצוא פתרונות
האם כניסתו לתפקיד של שר הביטחון החדש הביאה רוח אחרת לניסיונות לפתור את סוגיית עמונה? ראש המועצה אבי רואה סבור שכן. יחד עם שרת המשפטים הם הורו לבחון את כל האפשרויות המשפטיות להשארת תושבי עמונה על ההר, תוך קיום הצו החלוט של בג"ץ. "יש משמעות לעובדה שהגורמים הרשמיים והבכירים ביותר – שר הביטחון, שרת המשפטים, וגם ראש הממשלה – הורו לבחון אפשרויות שונות ולא פסלו על הסף כל אפשרות של השארת עמונה על ההר", אומר רואה, "ועדיין יש לפרטים השונים שעוד ייסגרו הרבה השלכות. איך יקימו את המבנים החדשים, מה יהיו התכניות ועוד. כמובן שיש משמעות קשה לכך שהמבנים הקיימים ייהרסו. אבל מצד שני אם נצליח בע"ה להשאיר על ההר שכונה מאושרת, זהו יהיה הישג התיישבותי חשוב ביותר".
איך עושים את זה? מתווה אדמות הנפקדים שעליו מדובר אחת לכמה ימים בתקשורת כולל את פינוי בתי עמונה הקיימים על פי צו בג"ץ אל קרקעות נפקדים שנמצאות בסמיכות ליישוב, שעליהם יוקמו מבנים אחרים.
"הפתרון הזה לא קשור לחוק ההסדרה", מבהיר אבי רואה, "אבל החוק שברקע משמש זרז לגורמים המשפטיים למצוא פתרון, כי הם מאד לא רוצים שהחוק יקודם. לחוקים יש השלכות שלא תמיד אפשר לצפות מראש, ולכן הם מעדיפים לפתור את העניין נקודתית".
מצעד הפוליטיקאים אל ההר ממשיך, מאבקם של תושבי עמונה לא יורד מסדר היום, והלחץ עושה את שלו. השר שטייניץ שהגיע לבחון מקרוב את משבר המים שתחת סמכות משרדו, היה אמיץ דיו לומר על ההר ברורות ש"יש כאן עוול מוסרי ומשפטי". הרי אם יגיע ערבי ויטען לבעלות על כביש תל-אביב חיפה, המשיל שטייניץ, ברור שלא יהרסו את הכביש אלא ישלמו לו. כך דין עמונה, מה גם שעד היום לא בא וטען זאת אף ערבי.
גם יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין אמר שצריך לעשות כל שניתן כדי למנוע את הפינוי, והממשלה הזו יותר מכל ממשלה אחרת מסוגלת לעשות זאת. "כל עוד הנחת היסוד היא שמפינויים עוד לא יצא שום דבר טוב לא ליהודים ולא לערבים, ולעומת זה מהסדרה יצאו דברים טובים, אז אני מאד מאד מקווה שאנחנו נמצא כאן את הדרך להסדיר את המקום ללא עימותים וללא תמונות קשות ומיותרות שראינו לפני עשור", אמר אדלשטיין.
ומתחת להר של עמונה, בעפרה, ממתינים תשעת הבתים המיועדים להריסה על פי צו אחר של בג"ץ. "בעניין הזה לצערנו אין מתווה ואין בשורה", אומר רואה, "גם פה כנראה ימומש צו בית המשפט להרס, אבל לפחות לוחצים להסדיר את מאות הבתים האחרים שבאותו סטטוס, שבהגדרת המדינה הן אדמות פרטיות. כל ההבדל בין אותם מאות או אלפים לבין תשעת הבתים שעומדים להיהרס הוא שהם היו בבנייה מעט לפני הגשת העתירה".
חוק ההסדרה
המדינה צריכה לתת מענה גם בנושאים שאינם דחופים ובוערים כמו עמונה, ממשיך רואה. "כיום מבחינת המדינה, כל מה שלא הוכרז כאדמת מדינה הוא בחזקת אדמה פרטית, אלא אם כן יוכח אחרת. ברירת המחדל היא שהאדמות פרטיות, גם אם אין בעלים קיימים. והממשלה הכריזה שכל מה שיושב על אדמות מדינה – יוסדר, וכל מה שלא – יוסר. לגבי כל מה שלא, למעשה יש כאן טווח רחב, שלא נבחן. המדינה יכולה לעשות בדיקות, מיפוי קרקעות, ולהגיע לתוצאות שמראות שמדובר באדמות נפקדים או אדמות סקר, ואז מתאפשר הליך של הכרזה על אדמות מדינה. אך כל עוד תהליכים כאלה לא מתקיימים, האדמות מוגדרות כפרטיות על כל המשתמע.
"את זה חוק ההסדרה לכאורה בא להסדיר. המדינה צריכה לתת מענה גם בהקשר זה, גם אם זה לא בוער ודחוף כמו בעמונה. זה עדיין בהחלט נושא שדורש פתרון.
"אם נגיע למצב של הרס תשעת הבתים", ממשיך רואה, "היישוב יחד עם הגופים המיישבים ידאגו למשפחות לבתים אחרים. אבל מלבדם יש אלפי בתים מחוץ לאדמות המדינה שאי אפשר שיחיו לאורך ימים ושנים באי ודאות. לצערי המדינה מתחילה לעבוד רק כשהחרב על הצוואר. אני מקווה שוועדת ההסדרה יחד עם השרים שמטפלים בנושא יזרזו את קידום המתווה להסדרת אלפי הבתים בהתיישבות שמחוץ לאדמות המדינה".